אביעד בקשי
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1972 (בן 52)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
  | |
אביעד בקשי (נולד ב-15 בפברואר 1972, ל' בשבט ה'תשל"ב) הוא דוקטור למשפטים, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר-אילן, משפט חוקתי בקריה האקדמית אונו וכן במכללה למדינאות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקשי נולד ב-1972, בשנות התיכון למד בישיבת ירושלים לצעירים ולאחר מכן בישיבת בית אל ובישיבת ההסדר הר ברכה. התגורר ביישוב הר ברכה ושימש בין השנים 1999–2001 ר"מ בישיבה. בהדרכתו של הרב אליעזר מלמד ובמסגרת תוכנית "שילובים",[1] שילב בקשי לימודי משפטים לצד עבודתו כר"מ,[2] וסיים בהצטיינות תואר ראשון ושני באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 2003–2004 התמחה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. בעל תואר ראשון בהוראת תורה שבעל פה ומחשבת ישראל וכן תעודת הוראה מהמכללה ירושלים, בה שימש כמרצה.
בקשי פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, בהדרכתו של פרופ' גדעון ספיר, שעסקה ב"משמעותה החוקתית הראויה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ב-2011, במסגרת מסלול מלגת הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים באוניברסיטת בר-אילן, עבודה שזכתה בפרס מאת מרכז מורשת בגין לשנת 2013.
בין השנים 2008–2011 שימש בקשי עמית מחקר במכון לפילוסופיה פוליטית ע"ש שוורץ בבית מורשה בירושלים. באוקטובר 2011, ימים אחדים לפני שחרור המחבלים במסגרת עסקת שליט, פנה בקשי אל מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, והציע כי השחרור יותנה בכליאה מחדש במקרה של חטיפת ישראלי נוסף. הצעתו העקרונית התקבלה. כתוצאה מכך, בקיץ 2014 במהלך מבצע שובו אחים, נכלאו מחדש עשרות מחבלים.[3]
החל משנת 2004 היה בקשי מעורב ביוזמות חקיקה וגיבוש חוקה, כחבר צוות ייעודי במכון לאסטרטגיה ציונית, עורך משפטי להצעת החוקה של מיכאל איתן ופרופ' משה קופל (2007), ראש פרויקט חקיקה במסגרת "קרן ויילר" באוניברסיטת בר-אילן, ומנהל "מכון ברלינר – קליניקה ליוזמות חקיקה בקריה האקדמית אונו" (2011–2012).
כיום משמש בקשי מרצה ומלמד משפט ציבורי באוניברסיטת בר-אילן, משפט חוקתי בקריה האקדמית אונו ובמכללה למדינאות.[4] משרת במילואים כיועץ משפטי במחלקת דין בינלאומי של הפרקליטות הצבאית.
ב-2021 הוצגה מועמדותו לתפקיד שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[5] ב-2022 היה אחד מתשעת המועמדים ברשימה הסופית למשרת היועץ המשפטי לממשלה.[6]
בתחילת שנת 2023 היה בקשי אחד מן המשפטנים בהם נועץ שר המשפטים יריב לוין לגיבוש תוכנית הכוללת שורת רפורמות במערכת המשפט בישראל.[7][8]
עמדות ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2012 משמש בקשי ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. המחלקה בראשותו מגבשת בין השאר חוות דעת בנושאים משפטיים, במטרה לסייע לנבחרי ציבור לקדם מדיניות בכלים משפטיים ולקדם שיח אקדמי מנקודת מבט שמרנית. במסגרת תפקידו פרסם נייר מדיניות העוסק בייעוץ המשפטי לממשלה, בו הומלץ בין היתר להסיר את כפיפות שרי הממשלה לייעוץ המשפטי, וכן לאפשר להם ייצוג עצמאי בבתי משפט;[9] חוות דעת השוללת את העמדה לפיה ממשלת ישראל אינה מוסמכת להטיל מגבלות על הפגנות פוליטיות בשל ניגוד עניינים;[10][11] ועוד.
חלק מרכזי מפועלו האקדמי והציבורי מוקדש להגברת ריבונות הכנסת ומשילות הממשלה. הוא תומך בכינון חוקה למדינת ישראל, אשר כוללת בתוכה סמכות מוגבלת לביטול חקיקה ראשית בידי בג"ץ, לצד פסקת התגברות המגדירה היטב את העילות לכך,[12] אולם טוען כי לא ראוי שבית המשפט העליון ייטול לעצמו סמכות זו ללא הסמכה מפורשת בחוק. בשנת 2020 פרסם בקשי מאמר בשם "המהפכה החוקתית השנייה" בו הביע התנגדות נחרצת לביטול חוקי יסוד בידי בג"ץ.[13][14]
עוסק בין השאר גם בהשבת זכות העמידה, שינוי שיטת בחירת השופטים בישראל[15] ועוד.[16]
לצד פעילותו בפורום קהלת, מפרסם בקשי בשגרה מאמרים במסגרות אקדמיות ובכלי תקשורת שונים, וכן מתראיין במסגרות שונות.[17]
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
בקשי היה מעורב בקידומו ובניסוחו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי,[18] וקידם את חקיקת החוק במשך שנים בפעילות חוץ-פרלמנטרית, אקדמית ותקשורתית.[19][20][21] בקשי סבור כי קיימת זכות חוקתית לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. זכות זו, לטענתו, מצדיקה אף חקיקה אשר תשמור על המצב הדמוגרפי במדינת ישראל. במאמר שפרסם לצד פרופסור גדעון ספיר, טען כי שופטים המצדיקים את חוק האזרחות והכניסה לישראל מעניקים לטיעון הדמוגרפי משקל רב יותר מאשר לטיעון הביטחוני, שהוא העמדה הרשמית של הכנסת.[22] מתנגד להכללת ערך השוויון בחוק הלאום.[23]
יועץ מדעי לספר "להיות אזרחים בישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 שימש בקשי יועץ מדעי לכתיבת מהדורה חדשה של הספר "להיות אזרחים בישראל" המשמש להכנה לבחינת הבגרות באזרחות. המהדורה יצאה לאור ב-2016.[24] משרד החינוך יזם את ההוצאה מחדש לאחר שהגרסה המקורית שלו התיישנה, וכן הייתה שנויה במחלוקת ונטען שהספר בקורתי מדי כלפי מדינת ישראל.[25] בתגובה לעבודה על המהדורה פנתה קבוצת מורים בשם "מועצת המורים לאזרחות" למשרד החינוך בבקשה למנות יועץ אקדמי נוסף לספר, לדבריהם על מנת למנוע הטיה בחומר הלימוד.[26][27] בתגובה השיב משרד החינוך כי בקשי משמש יועץ לספר, ואחריו יעברו על הספר עורכים נוספים. כמה מצוות הכתיבה של הספר ביקשו ששמם יוסר מן הספר בטענה להטייה.[28]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקשי נשוי לד"ר רינה בקשי, חוקרת ומרצה לחינוך,[29] ואב לשבעה. מתגורר ביישוב עפרה. דודו היה הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון.[30] מקיים אורח חיים דתי.
מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האם קיימת חובה עקרונית לקלוט מהגרים?, משפט וממשל, 2006
- שינוי שיטת בחירת השופטים בישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2011
- האמנם הערבית שפה רשמית בישראל?, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2011
- בזכות הזכות למדינת לאום, עיוני משפט לו, 509 (עם פרופ' גדעון ספיר), 2013
- חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי – הצורך המשפטי, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2013
- חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי – ההצדקה הליברלית, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2013
- מערך הכשרות בישראל – ניתוח והצעה לשינוי מבני (עם נטע שפירא), פורום קהלת, 2016
- הייעוץ המשפטי והממשלה – ניתוח והמלצות, פורום קהלת, 2017 (מהדורה שנייה; מהדורה ראשונה, 2014)
- בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – מחקר השוואתי (עם שי ניצן-כהן ושמעון נטף), פורום קהלת, 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אביעד בקשי באתר פורום קהלת
- מאמריו של אביעד בקשי באתר מקור ראשון
שלמה פיוטרקובסקי, "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר, בעיתון מקור ראשון, 14 בינואר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אף על פי כן - הר ברכה מציגה: ד"ר ראשון, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2011
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר, בעיתון מקור ראשון, 14 בינואר 2023
- ^ אריאל כהנא, מאחורי הקלעים בקבינט: כך הוחלט על הפלת חמאס, באתר nrg, 22 ביוני 2014; הרב אליעזר מלמד, ריבוי ילדים – הכרת ערך החיים, באתר ערוץ 7, 27 ביוני 2014
- ^ באתר המכללה למדינאות.
- ^ אברהם בלוך, מיוחד: כך סוכל מינויו של משפטן שמרן לכס שיפוט, באתר ערוץ 20, 2021-10-26
- ^ ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת יחליף את אביחי מנדלבליט?, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2021
- ^ יוני קמפינסקי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת: רפורמת לוין מחזירה אותנו לדמוקרטיה, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2023
- ^ שבי גטניו, שעות לפני ההצהרה הדרמטית: יומן הפגישות של לוין עם הבכיר בקהלת נחשף, באתר שקוף, 2023-06-12
- ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
- ^ סמכות הממשלה לדון בהגבלת הפגנות, באתר פורום קהלת.
- ^ אילת כהנא, "כידוע, זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית", בעיתון מקור ראשון, 24 בספטמבר 2020
- ^
ד"ר אביעד בקשי על התגברות והמודל הבריטי ליחסים בין הכנסת לבג"צ, סרטון בערוץ "Kohelet Policy Forum", באתר יוטיוב (אורך: 1:12)
- ^ המהפכה החוקתית השנייה באתר ערוץ 7
- ^ ד"ר אביעד בקשי על המהפכה החוקתית השניה, סרטון בערוץ "Kohelet Policy Forum", באתר יוטיוב (אורך: 6:47)
- ^ ד"ר אביעד בקשי, בעולם המתקדם פוליטיקאים דווקא בוחרים שופטים, באתר ynet, 30 בינואר 2020
- ^ זכותם של האזרחים לוודא אמון בהליך הבחירות והאמון נשען על פיקוח, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:40); אין מניעה משפטית בכהונת רה"מ לאחר הגשת כתב אישום, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:53); זו תהיה טעות מצד נתניהו לוותר על תפקידי השר משיקולים משפטיים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:01); ועוד
- ^ על הצעות החוק בנושא היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:04); על הסערה בעקבות התבטאויות המשנה ליועמ"ש, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:31); על הגבלת בג"צ בנושא עילת הסבירות ובהליכים פנימיים של הכנסת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:38); שיטת מינוי שופטים בישראל חריגה ביחס לדמוקרטיות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:15)ועוד
- ^ יערית אלבז, אחד ממנסחי חוק הלאום: לא מבין את החשש ממנו, באתר "סרוגים", 2 בדצמבר 2014
- ^ ד"ר אביעד בקשי מסביר את נחיצותו של חוק יסוד: מדינת הלאום, סרטון בערוץ "Kohelet Policy Forum", באתר יוטיוב (אורך: 8:32)
- ^ משה שטיינמץ, חוק הלאום: בשורה למדינה היהודית או חוק אנטי־דמוקרטי?, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2014
- ^ יהונתן ליס, נוסח הפשרה של חוק הלאום: המדינה תעודד ותקדם התיישבות יהודית, באתר הארץ, 15 ביולי 2018
- ^ OpenAthens / Sign in, www-nevo-co-il.eu1.proxy.openathens.net (באנגלית)
- ^ אביעד בקשי, האם חוק הלאום שולל את הזכות לשוויון?, באתר ICON-S-IL Blog, 2018; דר אביעד בקשי מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, סרטון בערוץ "Cila GAnot", באתר יוטיוב (אורך: 45:08)
- ^ להיות אזרחים בישראל, משרד החינוך תשע"ו
- ^ קלמן ליבסקינד, קמפיין התעמולה הזה של התקשורת והשמאל צריך להיות פרק בספר האזרחות לתלמידי ישראל, באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2023
- ^ ירדן סקופ, יועץ יחיד לספר האזרחות החדש: ממנסחי חוק הלאום, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2013.
- ^ יעל אודם, סערת ספר האזרחות החדש: "משרד החינוך מטיל חשאיות", באתר מאקו, 26 בינואר 2016
- ^ ג'ודי ניר מוזס שלום, רענן שקד, "להיות אזרחים בישראל": תלמידת תיכון מובילה מאבק נגד ספרי לימוד של קהלת, באתר ynet, 30 במרץ 2023
- ^ רינה בקשי - ה"יידישע מאמע" כמחנכת - האם היהודיה בחינוך ילדיה, סרטון בערוץ "הרשות הלאומית לתרבות היידיש", באתר יוטיוב (אורך: 57:55)
- ^ אביעד בקשי, אדם גדול בחייו, רק ההיסטוריה תדע להעריך עד כמה, בעיתון מקור ראשון, 19 באפריל 2020
