אביגדור בן שמחה הלוי מגלוגוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביגדור בן שמחה הלוי
לידה סביב 1725
גלוגוב, בוהמיה, מלוכת הבסבורג
פטירה 1810
שם עט אל"ם
שפות היצירה עברית
זרם ספרותי תנועת ההשכלה היהודית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲבִיגְדוֹר בֶּן שִׂׂׂמְחָה הַלֵּוִי מִגְּלוֹגוֹי (נולד סביב 1725–1810), אשר נודע גם בראשי התיבות אל"ם, היה מורה, סופר ומדקדק בוהמי–יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגדור מגלוגוי נולד למשפחה יהודית ענייה בעיירה גלוגוב שבשלזיה תחתית. אביו, שמחה, היה מלמד ואמו בראונכה באה ממשפחת תאומים הרבנית. לזמן מה עבד כמורה פרטי בברלין, שם הצטרף לחוג המשכילים של משה מנדלסון. ב-1768 עבר לפראג והמשיך בעבודתו כמורה.

בראשית שנת 1773, במהלך מסעו בסקסוניה, נעצר באשמת שווא של גנבה והוחזק בכלא בפירנה במשך 10 חודשים. במהלך מעצרו עסק בלימוד תנ"ך, תלמוד והגות יהודית מימי הביניים. מכתב שכתב מנדלסון ומתוארך ל-13 בינואר 1774 שכנע את הרשויות לזכותו מכל חשד ולשחררו. בעזרת יצחק דסאו, וקרוב משפחתו, רבי צבי הירש לוין, עלה בידו לשוב לפראג.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של "דבר טוב" (1783)

החיבור הראשון של אביגדור שפורסם היה ספר דקדוק עברי קצר בשם "דבר טוב", אשר התפרסם ב-1783 בפראג יחד עם קטעים מהחיבור "מרפא לשון" מאת משה בן שם טוב אבן חביב, ועם הסכמה מהרב יחזקאל לנדא. בשנת 1792 ערך את המחברת הראשונה של אגרות שכתב לו מנדלסון למחברת "אגרות הרמ"ד", וב-1797 פרסם את המחברת השנייה, אשר מהווה נספח לשירו הדידקטי "חותם תוכנית", אשר מנסה להוכיח כי לימוד התורה עולה על כל שיטות הפילוסופיה שהומצאו, מימי סוקרטס ועד לעמנואל קאנט. בשנת 1802 פרסם חמישה חומשי תורה עם תרגום ופרשנות מאת מנדלסון בצירוף הקדמה שהוא עצמו כתב. הדבר האחרון שחיבר היה השיר "שיר נפלא", שנכלל בספרו של זאב וולף בוכנר (הרזב"ד), "צחות המליצה", מ-1835.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]