אביב בושינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביב בושינסקי
בושינסקי
לידה 13 באפריל 1967 (בן 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1991
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אביב בושינסקי (נולד ב-13 באפריל 1967) הוא עיתונאי, מנהל, איש עסקים ומרצה לתקשורת באוניברסיטה. מכהן כיו״ר התאחדות הסקווש בישראל, ובעבר כיהן כיו"ר מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב וכיו״ר האיגוד הישראלי לשחמט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בושינסקי הוא בנו של ג'יי בושינסקי, עיתונאי וכתב חוץ בישראל (ממקימי CNN). הוא גדל בסביון ולמד בתיכון מקיף יהוד, שירת בצה"ל כקצין מבצעים בחיל האוויר והוא בעל דרגת רב-סרן. לאחר שחרורו סיים תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת בר-אילן. עבד כעיתונאי בקול ישראל ובגלי צה"ל, שימש כדוברו של בנימין נתניהו במשרד ראש הממשלה וראש המטה שלו במשרד האוצר. בשנת 2004 פנה לדרך עסקית. בושינסקי משמש כיום כמנהל קרן הישג בישראל ונציגו של איש העסקים הקנדי ג'רי שוורץ בארץ.

עיתונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, בתקופת מלחמת המפרץ, החל לשמש כתב לענייני ירושלים בקול ישראל וכן סיקר את השטחים. עם המעבר של משה נוסבאום לערוץ 2, מונה בושינסקי לכתב לענייני משטרה של הרדיו. בתפקיד זה שימש 7 שנים.

ב-1997 חשפה כתבת הטלוויזיה איילה חסון מערוץ 1 את פרשת בר-און חברון, שבמהלכה הועלה חשד כי נרקמה קנוניה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת ש"ס למינוי רוני בר-און ליועץ משפטי לממשלה כדי שידאג לעסקת טיעון מקלה לאריה דרעי במשפטו. בדיווחיו ברדיו נטה בושינסקי להמעיט מערך הסיפור, ובשלב מסוים דיווח כי בפרשה לא יוגשו כתבי אישום (שאכן לא הוגשו). הדבר הכעיס את מנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום (שהיה ממונה על חסון ועל בושינסקי) [1], שאמר "הדיווחים של בושינסקי אינם פרק שהרדיו יכול להיות גאה בהם"[2]. בושינסקי ענה למבקריו כי דיווח אמת וכי היא הכואבת[3].

בושינסקי עזב את קול ישראל כאשר קיבל הצעה מגלי צה"ל להיות הכתב המדיני (החליף את אודי סגל, שעבר לערוץ 2).

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 מונה בושינסקי לתפקיד יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתקופתו כדובר משרד ראש הממשלה התמודד עם תדמיתו של נתניהו שהידרדרה בדעת הקהל ובאמצעי התקשורת, כולל פרסומי רכילות על אשתו שרה. בושינסקי שימש בתפקידו זה עד לאחר סיום כהונתו של נתניהו בעקבות כישלונו בבחירות 1999 והפסדו לאהוד ברק. הוא המשיך ללוות את נתניהו לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים ולאחר שובו לזירה הפוליטית.

בין השנים 20032004 כיהן כראש המטה של שר האוצר בנימין נתניהו, בעת כהונתו בממשלתו השנייה של אריאל שרון.

דרכו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מעבודתו הפוליטית, החל לייצג בישראל משקיעים מקנדה, ובראשם איש העסקים הקנדי ג'רי שוורץ. הוא הקים את חברת ההשקעות "היי אנד ונצ'רס בע"מ". בין השאר קישר בין קבוצת Can West הקנדית ובין קבוצת אלי עזור, בעסקת רכישת העיתון "ג'רוזלם פוסט".

ב-2006 שימש יו"ר חברת "לייפוויב", חברת סטארט אפ העוסקת בייצור ושיווק של מכשור רפואי. בדצמבר 2006 פעל להנפקת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באפריל 2007 עלה שמה של החברה לכותרות העיתונים הכלכליים בהקשר של הרצת מניות. מיד עם תחילת היסחרותה בבורסה, שווי המניה של החברה זינק ב-900 אחוזים בתוך ארבעה חודשים, ובתוך יומיים צנחה בכ-70 אחוזים. רשות ניירות ערך ביקשה הבהרות בעניין, אשר נמסרו על ידי החברה. באוגוסט 2007 התפטר בושינסקי מתפקידו כיו"ר חברת לייפוויב, עקב חילוקי דעות עם בעלי השליטה[4].

בין השנים 2006–2012 היה דירקטור בחברת קמור מוטורס וכיום חבר בלשכת המסחר הבינלאומית (ICC).

פעילותו הציבורית ועיסוקו בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בושינסקי היה שחמטאי בילדותו וביולי 2005 נבחר ליו"ר האיגוד הישראלי לשחמט[5] למועדונים ושחמט בזק. בשלוש הקדנציות שכיהן כראש האיגוד התקיימו בישראל שתי אליפויות עולם בשחמט וכן נשבר שיא גינס במשחק סימולטני.

אחיו של אביב, שי, הוא ממפתחי תוכנת השחמט "דיפ ג'וניור" שזכתה שבע פעמים באליפויות העולם לתוכנות מחשב.

בושינסקי מחזיק בתואר אלוף המכביה ה-20 בסקווש בקבוצת גילו.

בהיותו נער היה בושינסקי אלוף הנוער של כינוס הפועל בטניס שולחן.

אחותו, דליה בושינסקי, שימשה מאמנת מכבי אשדוד בכדורסל נשים ומאמנת נבחרת הקדטיות.

בשלהי 2007 החל לשמש כנציגו של המיליארדר אלכס שניידר במשא ומתן לרכישת קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב מידיו של לוני הרציקוביץ'[6].

בינואר 2008 מונה ליו"ר מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב.

בשנת 2010 הביא בושינסקי את המיליארדר הקנדי מיטשל גולדהר לרכוש את המועדון מידיו של שניידר. כעבור שנה החליט לפרוש מתפקידו כיו״ר המועדון וכמה חודשים לאחר מכן פרש גם מתפקידיו בהתאחדות הישראלית לכדורגל.

במסגרת המכביה ה-18, התנדב לשמש כיו"ר אגף יחסי ציבור. במסגרת חגיגות המאה לעיר תל אביב היה חבר בתאגיד העירוני "עיר-עולם".

כיום בושינסקי משמש פרשן במספר כלי תקשורת, ובד בבד מלמד תקשורת ויחסי ציבור לתואר ראשון בקריה האקדמית אונו. כמו כן הוא חבר באגודת הידידים של בצלאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביב בושינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל מידד, אדרבה, לבדוק, באתר העין השביעית, 1 באוגוסט 1997
  2. ^ אתי אברמוב, השי של שרה, עיתון תל אביב, 31.7.1998
  3. ^ אביב בושינסקי, כדבר רפיק אל אביב, באתר העין השביעית, 1 באוגוסט 1997
  4. ^ עופר לוי, אביב בושינסקי הולך הביתה, באתר nrg‏, 6 באוגוסט 2007
  5. ^ אבי שילון, מי צריך כאן עוד בוריס, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2005
  6. ^ יוני הרשקוביץ, הושלמה מכירת מכבי תל אביב לאלכס שניידר – באתר הרשמי של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב