אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
סוגי המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התואר נזכר בספרות חז"ל הקדומה רק בהתייחס לתקופת הזוגות או תקופת התנאים. לעומת זאת, בקורפוס מדרשי האגדה המאוחר, יש כבר שימוש נרחב בתואר זה גם בהתייחס לשלושת האבות. נראה כי בתחילה נתפס התואר אבות העולם במובן 'גדולים בדורם', מעין האבות המייסדים, ומאוחר יותר נתקבע הביטוי על שלושת האבות, במובן של יוחסין.[1]
תקופות ואישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלמי מתוארים בתואר זה הזוגות, בהקשר של המחלוקת על הסמיכה ביום טוב: "לא תהא שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה אינה אלא רשות ונחלקו עליה אבות העולם".[2]
הלל ושמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הקדום ביותר של התואר מופיע במשנה ובתוספתא ביחס להלל הזקן ושמאי הזקן: "ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה? ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם".[3] בתוספתא הנוסח: "מה אבות העולם לא עמדו על דבריהן במקום שמועה".[4]
בית הלל ובית שמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלמי נזכר תואר זה על-אודות בית הלל ובית שמאי: "בית שמאי אומר שמים נבראו תחילה אחר כך הארץ, ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחילה [...] אמר ר"ש בן יוחי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם על ביריית העולם, שאני אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כלפס הזה וככיסויה".[5]
רבן יוחנן בן זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלמי נעשה שימוש בתואר דומה גם אודות רבן יוחנן בן זכאי: "שמונים זוג של תלמידים היה לו להלל הזקן, גדול שבהן יונתן בן עוזיאל והקטן שבהן רבן יוחנן בן זכאי. פעם אחת חלה ונכנסו כולן לבקרו. עמד לו רבן יוחנן בן זכאי בחצר. אמר להן היכן הוא הקטן שבכם שהוא אב לחכמה ואב לדורות".[6]
רבי טרפון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלמי נעשה שימוש בתואר דומה ביחס לרבי טרפון: "רבי טרפון אביהן של כל ישראל".[7] בניגוד למקבילה בירושלמי, שם תוארו: "רבי טרפון רבן של כל ישראל".[8]
רבי עקיבא ורבי ישמעאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בירושלמי מכונים בתואר זה רבי עקיבא ורבי ישמעאל: "ר' ירמיה ר' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק שכן נחלקו עליה אבות העולם. מאן אינון אבות העולם? תנא ר' יונה קומי ר' ירמיה - ר' ישמעאל ור' עקיבה".[9]
שלושת האבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור, בקורפוס מדרשי האגדה קיימים מקבילות רבות של התואר אבות העולם ביחס לשלושת האבות, כמו: "קריית ארבע שנקברו בה ד' צדיקים אבות העולם, אדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב";[10] "ארץ חמדה, רבנין אמרי ארץ שנחמדו לה אבות העולם";[11] "אלך לי אל הר המור אלו אבות העולם";[12] "אבל מה שברכו אותן אבות העולם ומה שברכו אותן הנביאים משומרין להם לעתיד לבוא";[13] ועוד.
ייחודיות התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסכת שמחות: "אין קורין לאבות אבינו אלא לשלשה האבות",[14] וכן בבבלי: "אין קורין אבות אלא לשלשה".[15] הנחת יסוד זו של חז"ל מביאה את היעב"ץ לקבוע כי מדובר בשני סוגי תארים שונים - 'אבות' ו'אבות העולם': "אבות העולם הלל ושמאי - צריך לומר, אבות העולם מיקרו, אבות סתמא - לא מיקרו".[16] כלומר, התואר אבות העולם הוא ייחודי רק לחכמים במובן של גדולי הדורות, בעוד תואר היחס אבות מיוחד לאברהם, יצחק ויעקב.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהר"ל מפראג סבור שכל 'בעלי הקבלה' המנויים במסכת אבות נחשבים אבות העולם: "ואלו הם אבות העולם בודאי, כי נחשב משה אב לעולם בודאי, ונחשב יהושע מן אבות העולם שהוא קבל התורה ממשה ומפני זה נקרא יהושע אב בעולם, וכן הזקינים וכן הנביאים וכן אנשי כנסת הגדולה, כלם בשביל קבלתם התורה הם אבות עולם [...] וכן הזוגות שהם קבלו התורה מאנטיגנוס איש סוכו, וכן שאר הזוגות שקבלו כלם הם אבות עולם, ואף מן הזוגות ואילך שלא הזכיר קבלה היינו שלא היו מיוחדים בקבלת תורה כמו שהיו אלו שזכר, אבל בודאי הם גם כן אבות העולם בקבלתם התורה".[17]
בפירושו של רבי אלעזר רוקח, על דרך סוד, התואר הוצמד להלל ושמאי רק כאשר המשנה מציינת את דעת חכמים המכריעה שלא כדבריהם: "ולכן כאן שהוזכרו גם חכמים שהיו מכריעין בין שמאי והילל, נמצא שהוא סוד חג"ת סוד אמ"ש בשלימות, קורא אותן אבות העולם, דהיינו שמאי והלל וחכמים".[16]
רבי יוסף חיים מבגדד מצטט מספר הזוהר: "קראם אבות העולם על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש (זוהר ג׳ רמה:) הִלֵל וְשַׁמַּאי דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם וְיִצְּחָק אִינּוּן".[18]
לדברי רבי צדוק הכהן מלובלין: "תואר אב אף לשאין בניו, רק הוא אב כל התלמידי חכמים שבישראל".[19]
שמה של מסכת אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפירוש המיוחס לרש"י על מסכת אבות: "ונקראו אלו פרקי אבות מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקבלו את התורה זה מזה, כגון משה ויהושע והזקנים זה מזה, עד אנשי כנסת הגדולה, ושמאי והלל ורבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו, והודיענו רבי איך היו מעשיהם נכונים והיו מזהירים לאנשי דורם ומדריכים אותם בדרך ישרה".[20] הסברו של רש״י עולה בקנה אחד עם התואר אבות העולם, העובר כחוט השני לאורך ציר הזמן של מעבירי שלשלת הקבלה המנויים במסכת אבות.
אבות העולם בספר בן סירא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי אבות העולם במובן של 'גדולי הדורות', נזכר לראשונה במשלי בן סירא: "אֶת הַכֹּל עָשָׂה ה' / וְלִירֵאָיו נָתַן חָכְמָה שֶׁבַח אָבוֹת עוֹלָם".[21] להלן מונה בן סירא שושלת כרונולוגית הפותחת בחנוך, וכוללת, מלבד שלושת האבות, גם את נח, משה ואהרן, שופטים, מלכים ונביאים. בנותן עניין לציין שרצף אבות העולם של בן סירא מסתיים בשמעון הצדיק,[22] בעוד רצף אבות העולם של חז"ל פותח בתקופת הזוגות, זו הסמוכה בשלשלת הקבלה לאנשי כנסת הגדולה ששמעון הצדיק היה משייריה, ובכך שתי המסורות משלימות זו את זו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב מנחם מנדל קירשבוים, שו"ת מנחם משיב, לובלין תרצ"ה, עמ' קו-קז, באתר hebrewbooks
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבות העולם: מושגים באגדות התלמוד הירושלמי, באתר אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על התיקוף הרעיוני במחשבת חז"ל, ראו: א' גושן-גוטשטיין, תקופת חז"ל - פריודיזציה היסטורית, ספרותית ורעיונית: מבוא ובירור מושגי, דעת 86 (תשע"ט), עמ' 17–46 באתר JSTOR
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה ב'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק א', משנה ד'
- ^ תוספתא, מסכת עדיות, פרק א', הלכה ב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ה', הלכה ו'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק א', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י'; תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה י"ב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה ג'
- ^ בראשית רבה, פרשה נח, ד
- ^ שמות רבה, פרשה לב, ב
- ^ במדבר רבה, פרשה ט, יג
- ^ דברים רבה, פרשת עקב ד
- ^ מסכת שמחות, פרק א', הלכה יג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ לחם שמים, עדיות א, ד
- ^ דרך חיים, אבות א, א
- ^ בן יהוידע, עדיות א, ד
- ^ צדקת הצדיק, אות סב
- ^ אבות ו, יא
- ^ בן סירא, פרק מג, פסוק לג
- ^ בן סירא, פרק נ, פסוק כד