השיר מספר על היותו של לוקאס ממשפחה ענייה, ושעל אף זאת הרגיש עשיר, כי לאמא שלו היה זמן עבורו ולא כסף. כך הוא סיפר על תהליך כתיבת השיר:
כתבתי אותו שוב במהלך סופת שלגים, בדרך הביתה מתוכנית רדיו גדולה שעשינו בדנמרק. ואז המילים די נפלו בתור. אני רק זוכר ששאלתי גם את אמא וגם את אבא שלי מדוע מעולם לא נסענו לארצות אקזוטיות. רק רציתי שאנשים יבינו שאני בא מבגדי יד שנייה ולא שיש לי אסלה או חדר אמבטיה בבית שגדלתי בו לפני גיל שש או שבע. זוכר שחלקתי את החדר שלי עם אחותי, אחותי הגדולה, בזמן שאחותי הקטנה ישנה בחדר השינה של אמא ואבא שלי, וקיבלה את החדר שלי בגיל שמונה או תשע או מה שלא הייתי. כי נראה שאנשים רבים כל כך מודדים את איכות חייהם מבחינת כמה כסף או עושר יש להם או כמה הם יכולים לבזבז, איפה שהבנתי שהיופי בילדותי היה שלהורים שלי היה זמן. אבי עבד בבית מלאכה בשכונה שלי, אז הייתי עובר ליד בית המלאכה שלו ואוכל שאריות צהריים איטלקיות שהיו לו והולך לעזור לו לתקן תנור, או אם חלק מהתנורים שהוא מתקן נשברו, הוא פתאום יהיה כמו, 'בוא ננפץ את זה'. הייתי כזה 'וואו, אבא, אנחנו יכולים לרסק את התנור העתיק הזה?' והוא 'ובכן, אני לא יכול לתקן את זה אז זה נעשה בשביל זה. שוויו הוא משקלו במתכת.' וכן, אני חושב שכסף הוא רק חלק כה קטן של אושר ושמחה. ורק עכשיו אני מבין שהחינוך שלי היה גרוע, אבל תמיד ראיתי את עצמי עשיר מאוד.
המקור באנגלית
I wrote it during a blizzard again, on the way home from a big radio show we did in Denmark. And then the lyrics kinda fell in line. I just remember asking both my mom and dad why we never traveled to exotic lands. I just wanted people to understand that I come from second-hand clothing and not having a toilet or a bathroom in the house I grew up in before the age of six or seven. Remember sharing my room with my sister, my older sister, while my little sister was sleeping in my mom and dad’s bedroom, and getting my own room at the age of eight or nine or whatever I was. ‘Cause it seems like so many people are measuring their life quality in terms of how much money or wealth do they have or how much can they spend, where I realized the beauty about my childhood was that my parents had time. My dad worked in a workshop in my neighborhood, so I’d walk past his workshop and eat leftover Italian lunch that he had and go and help him fix a stove, or if some of the stoves he was fixing were broken, he’s be like, 'Let’s smash it.' I’d be like, 'Wow, Dad, can we smash this antique stove?' He’s like, 'Well, I can’t fix it so it’s done for. Its worth is its weight in metal.' And yeah, I think money is just such a small part of happiness and joy. And only now do I realize my upbringing was poor, but I’ve always regarded myself as being very rich.
אוסטרליה
איטליה
אירלנד
ארצות הברית
בריטניה
דנמרק
הונגריה
נורווגיה
ניו זילנד
סלובקיה
ספרד
סקוטלנד
פולין
פורטוגל
צ'כיה
קנדה
שוודיה
מידע על היצירה "Mama Said" באתר מיוזיק בריינז
סרטון השיר "Mama Said" באתר יוטיוב
Mama Said, בביצוע לוקאס גרהאם, סרטון באתר יוטיוב.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
