MDF

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משטחי MDF

MDF (ראשי תיבות של: medium-density fiberboard), הוא עץ תעשייתי, חומר נגרות מלאכותי העשוי משאריות נסורת ואבק שיוף, מסיבי תאית, או מעירוב של שניהם, הנותרים לאחר ניסור גזע העץ העיקרי. יוצר לראשונה בארצות הברית בשנת 1966.

תהליך הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך ייצור ה-MDF, מועברות שאריות העץ תהליך של סינון וניפוי, המיועד להפרידן לסיבים עדינים ואחידים. סיבים אלו מיובשים בתנור ומעורבים בדבק שרפי, ולאחר מכן נוצקים לתבניות שטוחות בהן ה-MDF נדחס בלחץ גבוה ומחומם לקבלת משטח אחיד וחלק הנחתך למידה המבוקשת.

שימושים אופייניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MDF משמש על פי רוב לייצור רהיטי פנים כארונות, מטבחים ודלתות.

בדומה לחומרי נגרות מלאכותיים אחרים כגון עץ לבוד ושבבית, מצטיין ה-MDF בשטח פנים חלק ודחוס היטב אשר מהווה בסיס מצוין להדבקת פורמייקה, מלמין ופורניר. MDF הוא המומלץ ביותר לצביעה אטומה (שלייף לאק). ה-MDF אינו משנה צורתו במשך הזמן כעץ טבעי, ושומר על שטח פנים חלק וישר. בשל אחידותו המוחלטת ניתן ליצור ממנו כמעט כל צורה.

MDF מצטיין גם במחירו הזול לעומת עץ טבעי, אך בניגוד לעץ, חומר זה סופח מים ומתנפח במהירות. לבעיה זו, ישנו פתרון שנקרא MDF דוחה-לחות (שבדרך-כלל צבוע בירוק).

MDF משמש לייצור תבניות עבור עיצוב בריק (Vacuum forming (אנ')).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא MDF בוויקישיתוף