DOS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
DOS
בתמונת מסך של DOS, מופעלת הפקודה Dir להצגה של רשימת תיקיות וקבצים במיקום הנוכחי
בתמונת מסך של DOS, מופעלת הפקודה Dir להצגה של רשימת תיקיות וקבצים במיקום הנוכחי
בתמונת מסך של DOS, מופעלת הפקודה Dir להצגה של רשימת תיקיות וקבצים במיקום הנוכחי
מחזור חיים 1981–הווה (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Disk Operating System הידוע בראשי התיבות DOS היא מערכת הפעלה למחשב אישי. מערכת הפעלה זו מתבססת על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל במערכות ההפעלה המודרניות למחשבים אישיים, דוגמת Windows‏, macOS, ורוב הפצות לינוקס.

המגבלה הבולטת של מערכת ההפעלה DOS היא שאינה תומכת בריבוי משימות. כלומר, היא מאפשרת בכל רגע נתון רק תהליך אחד. פתרון חלקי לבעיה היה שימוש בטכניקה הקרויה TSR. מגבלות נוספות, הן היעדר תמיכה בזיכרון וירטואלי והיעדר הגנה על מערכת ההפעלה מפני קריסה כאשר תהליך אחד במערכת קורס. בנוסף, DOS אינה מסוגלת לנצל יכולות של מעבדים שפותחו מסוף שנות ה-80 והלאה כמו 80386, 80486 ופנטיום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשיה של DOS הם במערכת הפעלה קודמת שנקראה CP/M שפותחה על ידי גארי קילדל ושווקה על ידי חברת אינטרגלקטיק דיגיטל ריסרץ' (אנ') שבבעלותו. CP/M יועדה לאחד מראשוני המיקרו־מעבדים בעולם, אינטל 8080. בשנת 1978 אינטל יצאה עם מעבד חדש, אינטל 8086, אך דיגיטל ריסרץ' התעכבה בהוצאת גרסת CP/M מתאימה עבורו של CP/M למעבד זה. במקום זאת, הופיעו בשוק גרסאות מתחרות עבור ה־8086. אחת מהן, 86-DOS (אנ'), פותחה על ידי טים פטרסון (אנ'). מיקרוסופט קנתה מפטרסון את התוכנה, והיא שמשה בסיס לגרסה הראשונה של DOS. זאת בכדי לספק לחברת IBM מערכת הפעלה עבור המחשב האישי שייצרה,IBM PC. הגרסאות הראשונות של DOS הוצאו על ידי חברת מיקרוסופט לפי חוזה בינה לבין חברת IBM. לפי חוזה זה, קיבלה מיקרוסופט בלעדיות באספקת מערכות הפעלה למחשבי IBM ותשלום קבוע עבור כל עותק DOS שהופץ.

במרוצת השנים פיתחו חברות וארגונים שונים גרסאות משלהם למערכת ההפעלה DOS, ביניהם IBM, DR-DOS, ExDOS ועוד. גרסה בולטת נוספת היא FreeDOS, שייחודה הוא בכך שהיא תכנה חופשית.

המהדורה העצמאית האחרונה של MS-DOS היא 6.22. מערכות ההפעלה Windows 95, 98 ו־ME מכילות בבסיסן גרסאות חדשות אך מוגבלות יותר של MS-DOS אשר מוגדרות גם כ־MS-DOS 7/MS-DOS 8.

למרות גילה המתקדם והיעדר תמיכה מצד מיקרוסופט, קיימות עדיין מספר תוכנות DOS פעילות. הסיבות העיקריות לשימוש בטכנולוגיה הוותיקה הן עלויות נמוכות, יציבות היישומים, הפעלה באצווה והרגלי העבודה של המשתמשים. תוכנות המצויות בשימוש הן תוכנות לחישובים הנדסיים, תוכנות תקשורת מול חומרה ישנה (מכונות, בקרים, שעונים), מעבדות, מינהל בתי ספר, רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה, מעבדי תמלילים, הנהלת חשבונות ותוכנות לניהול משרדי.

כמערכת הפעלה, DOS כבר כמעט ואינה קיימת. מרבית המשתמשים בתוכנות DOS עושים זאת בדרך כלל תחת מערכות הפעלה חדישות יותר. לרוב יש בהן רכיבים המאפשרים הפעלת תוכנות DOS ישנות או בעזרת אמולציה. הפעלת תוכנות ה־DOS על גבי מערכות הפעלה חדשות מקנה להן לעיתים תכונות מתקדמות של מערכת ההפעלה, כגון עבודה במקביל על מספר חלונות, הפעלת תוכנה הרצה על גבי מחשב מרוחק או שרת טרמינל (אנ'), הדפסה למדפסות רשת ותמיכה מלאה בעכבר.

משחקי DOS ניתן להפעיל במערכות הפעלה מתקדמות תוך שימוש ב־VDMSound או DOSBox.

שורת הפקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובץ המערכת COMMAND.COM מהווה את ממשק המשתמש של DOS. ממשק זה מבוסס על הקלדת פקודות המשמשות בעיקר להפעלת תוכניות, ניהול הקבצים בדיסק וקביעת הגדרות שונות של המחשב.

דוגמה לפקודה שנועדה להעתקת קובץ בשם text.txt, מתיקיית folder הנמצאת בכונן :C לתיקיית folder2 הנמצאת בכונן :D

copy C:\folder\text.txt D:\folder2\text.txt

קובצי המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקט או דיסק קשיח שאותחל (format) לעבודה תחת DOS, יכיל את גזרת האתחול ואת מבנה מערכת הקבצים של מערכת הפעלה זו (FAT12/16). בנוסף עליו לכלול את קובצי המערכת החיוניים:

  • IO.SYS (בגרסת PC-DOS של IBM:‏ IBMBIO.COM) – קובץ זה כולל את ה-DOS BIOS (אין לבלבל עם ROM BIOS), מנהלי ההתקנים המובנים המספקים ממשק חומרה בסיסי לליבת מערכת ההפעלה. ה-BIOS תלוי בחומרה הספציפית של מערכת המחשב ונתון להתאמה מקומית של היצרן. בנוסף ל-BIOS, כולל IO.SYS גם את התוכנית SYSINIT, שנטענת על ידי הקוד שבגזרת האתחול ואחראית על אתחול מערכת ההפעלה.
  • MSDOS.SYS (בגרסת PC-DOS:‏ IBMDOS.COM) – ליבת המערכת, האחראית על ניהול הזיכרון, מערכת הקבצים וכולי, וכוללת את הקוד של קריאות המערכת.
  • COMMAND.COMמעטפת מערכת ההפעלה המבוססת על ממשק שורת פקודה.

IO.SYS חייב להיות הקובץ הראשון בתיקיית השורש, ו־MSDOS.SYS השני. שני הקבצים האלה מסומנים כקובצי מערכת מוסתרים לקריאה בלבד.

בנוסף לשלושת קובצי המערכת, מערכת ההפעלה כוללת (לעיתים קרובות בתיקייה ששמה "DOS") פקודות חיצוניות ותוכנות שירות שונות, של מיקרוסופט ושל יצרנים אחרים, שמספרן משתנה מגרסה לגרסה של המערכת. לרוב ייכללו בתיקיית השורש גם קובצי הטקסט הבאים, שהמשתמש יכול לערוך בהתאם לצרכיו:

  • CONFIG.SYS - קובץ המעובד בזמן האתחול ומכיל הגדרות בסיסיות של המערכת, והוראות לטעינה של מנהלי התקנים.
  • AUTOEXEC.BAT - קובץ אצווה המכיל פקודות ופעולות שיתבצעו אוטומטית על ידי המעטפת לאחר סיום תהליך האתחול. משמש, למשל, להגדרת נתיבי ברירת מחדל (paths) לחיפוש קובצי הפעלה.

המעבר לווינדוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Microsoft Windows

המהדורות הראשונות של ווינדוס נסמכו למעשה על מהדורות מתקדמות של ה־DOS. רק בגרסת Windows NT הפכה המערכת לעצמאית מ־DOS, אך עדיין היו קבצים ופקודות ששמרו על השם והמבנה שלהם מתקופת ה־DOS. קבצים אלה מתפקדים במערכת "חלונות" כתוכנות בדידות. לדוגמה העורך EDIT או פקודות בקובצי אצווה שמשמשים כמאקרו. כמו כן, בכל הגרסאות של "חלונות" ישנו ממשק פקודה טקסטואלי (shell) באמצעות Cmd.exe או Command.com, שגם הוא מכיל שמות ופקודות שהחלו את דרכם בעידן ה־DOS.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]