6,000,001

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
6,000,001
יצירה MH-129: ערימת גופות, על ידה של אחת מהן מקועקע המספר 6000001
יצירה MH-129: ערימת גופות, על ידה של אחת מהן מקועקע המספר 6000001
מידע כללי
צייר משה הופמן
תאריך יצירה 1967
טכניקה וחומרים חיתוך עץ
נתונים על היצירה
מיקום ארכיון סדנת ההדפס ירושלים; יד ושם

"6,000,001" היא סדרת הדפסים מאת האמן הישראלי משה הופמן. הסדרה, המונה עשרה חיתוכי-עץ, עוסקת בנושא השואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה הופמן, ישראלי ניצול שואה יליד הונגריה, יצר בשנת 1967 סדרה של עשרה חיתוכי עץ העוסקים בנושא השואה. העבודות הודפסו על ניירות בריסטול לבן בסטודיו של האמן בירושלים. הדפסים אלו, שהודפסו מפלטות בגודל של כ-60x80 ס"מ, הם מן הגדולים ביותר שיצר האמן בחייו.[1] הסדרה הוצגה לראשונה בשנת 1974 בתערוכה שנערכה בעקבות מלחמת יום הכיפורים בבית האמנים בירושלים. אחד מעותקי הסדרה נתרם על ידי האמן לאוסף סדנת ההדפס ירושלים. חלק מן הסדרה הוצג בתערוכה "חיתוך העץ בישראל 1986-1920" (1986), שהתקיימה בסדנת ההדפס ירושלים וכן הוצגה במלואה בתערוכה הרטרוספקטיבית של הופמן במוזיאון ישראל (1997).

בעבודות בולט השימוש באיקונוגרפיה נוצרית. הדבר מתבטא בתיאורי צליבה ובשימוש בהילות. בהדפס MH-128, לדוגמה, מעוטרים ראשי היהודים במסדר בהילות כדוגמת קדושים נוצריים. גדעון עפרת הצביע על שלוש גישות ייצוג שונות בעבודות - ריאליזם, תיאור אלגורי והפשטה.[2] המעורבות זו בזו. בהדפס MH-124, לדוגמה, הופך התיאור הריאלי של הסלקציה לתיאור אלגורי, על ידי עיצובו בצורה של צלב.

הופמן פירש בטקסט אוטוביוגרפי את ה"אחד" בשמה של הסדרה - 6,000,001 - כביטוי למותו של האל ואת אובדן האמונה של האדם.[3] יהודית שפיצר תיארה את סדרה זו כביטוי מאשים כנגד הדת וכנגד האל עצמו.[4]

העותקים מן הסדרה נמצאים באוסף סדנת ההדפס ירושלים ובאוסף יד ושם.

הדפסי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' יצירה[5] נושא ההדפס תמונה
MH-121 יהודי מורד מן הצלב על ידי חייל גרמני
MH-122 רכבת טרנספורט
MH-123 קבוצת אנשים מתקדמת והופכת לעשן ולטקסטים יהודיים: "לא ינום ולא ישן", "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה"
MH-124 סלקציה המעוצבת בקומפוזיציה של צלב
MH-125 צלבים שבורים
MH-126 שלד תלוי על גדר
MH-127 דמויות בתא גזים
MH-128 קבוצת שבויים עטורי הילה ולפניהם שלוש גופות עם הילה, לצידן חייל גרמני
MH-130 סדק של אור עם צללית של ילדה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרת, גדעון, משה הופמן: חיתוכי עץ 1966-1980, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 1989, עמ' 15.
  2. ^ עפרת, גדעון, משה הופמן: חיתוכי עץ 1966-1980, סדנת ההדפס ירושלים, ירושלים, 1989, עמ' 16.
  3. ^ שפיצר, יהודית, והרוח נהפך לחומר: משה הופמן 1983-1938, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1997, עמ' 20.
  4. ^ שפיצר, יהודית, והרוח נהפך לחומר: משה הופמן 1983-1938, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1997, עמ' 20.
  5. ^ המספור הוא על פי המספר בקטלוג האמן