1962 בישראל

תוכנית העיר ערד על גבי גלוית שנה טובה, תשכ"ג

1962 בישראל הייתה השנה בה חגגה 14 שנה מיום היווסדה.

הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא המדינה – יצחק בן-צבי
ראש ממשלת ישראל העשירית – דוד בן-גוריון
יושב ראש הכנסת החמישית – קדיש לוז
נשיא בית המשפט העליון – יצחק אולשן
ראש המטה הכללי – צבי צור
מפכ"ל המשטרה – יוסף נחמיאס

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

30 בנובמבר – היועץ המשפטי לממשלה מתפטר.
פילוג במק"י: קבוצה קטנה אך רבת השפעה של פעילים פורשת מן המפלגה ומקימה את מצפן כביקורת על ברית המועצות; הקבוצה היא למעשה חלוצת השמאל החדש בישראל
יצחק בן-צבי נבחר בפעם השלישית בבחירות לנשיאות. מולו לא עמדו מתמודדים אחרים; בן צבי הוא היחיד מבין נשיאי ישראל אשר התמודד וזכה בקדנציה שלישית

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

16 במרץ – מבצע סנונית (הקרוי גם "מבצע נוקייב") פשיטה של חטיבת גולני על מוצבים סורים באזור הכנרת. במבצע נהרגו כ-7 חיילים ישראלים.
23 ביולי – במצעד המהפכה הציגה מצרים טילי קרקע קרקע שהוסעו על משאיות גוררות בשם "אל-קאהר" מתוצרת מצרית. טווח הטילים שנטען היה "דרומה מביירות". הפרסומים עוררו דאגה בישראל.
27 בספטמבר – ארצות הברית בראשות ג'ון קנדי מוכרת לישראל טילי הגנה כנגד מטוסים בשם "הוק".

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

7 במאי – לאון מ'בה, נשיא גבון עורך ביקור ממלכתי בן עשרה ימים בישראל, במסגרתו היה אורח הכבוד במצעד צה"ל ביום העצמאות
4 ביוני – דויד דאקו, נשיא הרפובליקה המרכז-אפריקאית עורך ביקור ממלכתי בן עשרה ימים בישראל
21 ביוני – ויליאם טאבמן, נשיא ליבריה עורך ביקור ממלכתי בן עשרה ימים בישראל
באוגוסט עורך נשיא המדינה, יצחק בן-צבי, ביקור גומלין באפריקה, במסגרתו ביקר ברפובליקה המרכז-אפריקאית, בליבריה ובקונגו וחתם עמן על הסכמי שיתוף פעולה
10 בדצמבר – דאוודה ג'ווארה, ראש ממשלת גמביה, עורך ביקור בן חמישה ימים בישראל
19 בדצמבר – מואמבוטסה הרביעי, מלך בורונדי עורך ביקור ממלכתי בן ארבעה ימים בישראל

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

29 במאי – בית המשפט העליון דוחה את ערעורו של אדולף אייכמן על עונש המוות שנגזר עליו.
31 במאי – אדולף אייכמן מוצא להורג.
28 ביוני – המרגל היהודי רוברט סובלן שריגל למען ברית המועצות הוסגר מהארץ לארצות הברית
1 ביולי – יוסל'ה שוחמכר נמצא בניו יורק על ידי המוסד.
21 בנובמבר – עיר בנגב הוקמה ושמה "ערד".
ספרות ושירה: שולמית הראבן מפרסמת את ספר שיריה הראשון "ירושלים דורסנית"; נתן יונתן מוציא לאור את "שירים לאורך החוף"; יצחק אוורבוך אורפז מפרסם את ספרו השני, "עוד בעד עוד", הזוכה בפרס ברש; בתחום ספרות הילדים והנוער, מפרסמת אסתר שטרייט-וורצל את ספרה הראשון, "מן המצר"; אברהם רגלסון זוכה בפרס ברנר
מוזיקה קלה: דן אלמגור כותב ללהקת התרנגולים את השיר "כשאת אומרת לא"; יצחק גרציאני ממונה למנצח תזמורת צה"ל, תפקיד שימלא עד מותו (ב-2003) משה וילנסקי זכה במקום ראשון בפסטיבל רדיו בעיר הנופש סופוט שבפולין על התיזמור של השיר "סתיו" שאת מילותיו כתב שמשון חלפי. אסתר עופרים ביצעה את השיר וזכתה במקום שני.
קולנוע: אורי זוהר מביים את "עץ או פלסטיין", סרטו הראשון כבמאי; מנחם גולן מוציא את "אלדורדו"; יוצא לאקרנים גם "סיניה", המבוסס על אירוע שהתרחש במהלך מבצע קדש
תיאטרון: אהרן אלמוג מפרסם את מחזהו הראשון, "תיקון חצות"; תיאטרון הקאמרי מעלה את מחזהו הראשון של יוסף בר-יוסף, "טורא"; גאולה נוני הופכת לכוכבת עם הופעתה במחזמר הפופולרי "אירמה לה דוס"
תקשורת: המקומון הראשון בישראל, ערב ערב באילת, מתחיל לצאת לאור; זאב מתחיל לפרסם קריקטורה קבועה בעיתון "הארץ"; דידי מנוסי מתחיל לפרסם טור קבוע בעיתון ידיעות אחרונות
חתני וכלות פרס ישראל: אריה שרון (אדריכלות); יצחק קנב (מדעי החברה); יוסף בנטוויץ' (חינוך); חנוך ילון (מדעי היהדות); זאב לב (מדעים מדויקים); צבי סליטרניק (רפואה).
מתחילה לצאת לאור אנציקלופדיה תרבות
מלכת היופי היא יהודית מזור

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

14 באוגוסט – הפועל תל אביב בכדורסל לוקחת אליפות לאחר 4 שנות ניצחון של מכבי תל אביב בכדורסל.
12 באוקטובר – במשחק בין הפועל ושמשון תל אביב נפתח רשמית אצטדיון בלומפילד, שהפך למגרשה הביתי של הפועל תל אביב ומאוחר יותר גם למגרשן הביתי של קבוצות הכדורגל מכבי ובני יהודה תל אביב.

כלכלה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 בפברואר – לוי אשכול מודיע בשידור רדיו מיוחד לאומה על פיחות הלירה הישראלית לעומת הדולר מ-1.8 לירות לדולר, ל-3 לירות לדולר. הפיחות הביא לסערה במשק, לשביתות ולהעלאת מחירים. מטרת הפיחות הייתה ניסיון לצרף את ישראל אל השוק האירופי המשותף, ולהוכיח עמידה בסטנדרטים הכלכליים הנדרשים לקראת מהלך זה. מטרה זו נכשלה. אמנם הסחר עם מדינות אירופה השתפר מעט, אך ככל שהייתה מטרת המהלך הורדת הצריכה הפרטית, הרי שהעלייה ברמת המחירים שנגרמה עקב הפיחות, התאזנה עם מערכת הצמדת השכר.
צוות אדריכלים בראשותו של יונה פיטלסון מתחיל בתכנון ובניית העיר ערד.

מספר פסיקות חשובות מבחינת ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל ניתנו בשנה זו. בין היתר, דחה בית המשפט העליון (בג"ץ 72/62) את עתירתו של דוד אוסוואלד רופאייזן ("האח דניאל"), יהודי שהתנצר במהלך השואה, להיחשב כיהודי לצורך חוק השבות - פסיקה זו חידדה את ההבחנה "מיהו יהודי" בראות החוק ובית המשפט, ולפיכך, מי רשאי להתאזרח מתוקף חוק השבות.

פסיקה נוספת נודעה כ"בג"ץ סומייל" (בג"ץ 243/62, אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' גרי), שבו ערערה חברת יומני קולנוע, יומני כרמל, נגד החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות לפסול קטע שהציג פינוי אלים של תושבים בשכונת סומייל על ידי המשטרה, בנימוק שהקטע "פוגע בטעם הטוב וכן משום שאינו משקף את הבעיה בכללותה ועל כן עלול הוא להטעות את דעת הציבור ולפגוע בו". בג"ץ קיבל את העתירה נגד הפסילה, ובכך קבע כללים חשובים לחופש הביטוי בישראל.

פלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר מתחילה פרשה פלילית שתמשיך להסעיר את הרוחות גם ב-1963, פרשת סטולרו-יכמן-צ'צ'קס (הקרויה על שם הקורבנות), במסגרתה נרצחו שלושה אנשים בין נובמבר 1962 ליולי 1963. הפרשה מעולם לא נפתרה.

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1962)

24 במרץ – ריטה, זמרת ישראלית
9 ביוני – יובל בנאי, זמר ומוזיקאי ישראלי
15 ביוני – מיקי חיימוביץ', עיתונאית ומגישת חדשות
20 בספטמבר – מודי בר-און, מנחה טלוויזיה ויוצר טלוויזיה ישראלי.
10 בנובמבר – רמי קלינשטיין, זמר-יוצר, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי
21 בנובמבר – אברי גלעד, איש בידור, מנחה רדיו וטלוויזיה ושחקן ישראלי
17 בדצמבר – ארי פולמן, במאי קולנוע וטלוויזיה ותסריטאי ישראלי
26 בדצמבר – אלי ישי, פוליטיקאי ישראלי

נפטרו[עריכת קוד מקור | עריכה]