תראבין א-צאנע

תראבין א-צאנע (תראבין)
בתים בתראבין
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית אל קסום
גובה ממוצע[1] ‎229 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,294 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
1 מתוך 10
המסגד שנבנה ביישוב ב-2012. הכיפה שייכת למסגד הישן אשר התמקם בממקום המגורים הקודם של השבט ליד עומר
קופת חולים ביישוב
בית הספר בתראבין א-צאנע

תראבין א-צאנע או תראביןערבית: ترابين) הוא יישוב בדואי באזור הנגב בקרבת קיבוץ משמר הנגב.

היישוב הוקם על אדמת מדינה למען בני שבט תראבין אשר חיו שנים רבות בנגב וחצי האי סיני, ולאחר הקמת מדינת ישראל, בסביבות היישוב עומר. הוא שוכן דרומית לרהט ולמשמר הנגב, מערבית לגבעות בר וצפונית-מערבית לבאר שבע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 יזם ראש מועצת עומר, פיני בדש, תוכנית להרחבת תחום היישוב עומר צפונה, לשטח בו גרו תושבים בדואים משבט התראבין[3]. התושבים הבדואים יושבו בשטח זה בשנת 1961, לאחר שפונו ממקומות אחרים בנגב. לצורך מימוש ההרחבה יזם תוכנית לפינוי השבט מהאדמות עליהן הוא יושב. בספטמבר 2003 התקבלה החלטת ממשלת ישראל ליעד שטח מדרום לעיר רהט, כדי שישמש להקמת יישוב חדש לשבט (החלטה מס' 881 מיום 29 בספטמבר 2003)[4]. באותה עת הוחלט להקים שמונה יישובים לבדואים בנגב. שבעה מתוכם (כולל תראבין א-צאנע) נכללו בתחומי מועצה אזורית אבו בסמה.

הקמת היישוב החדש החלה בשנת 2005 ומקביל החל בפינוי התושבים הבדואים[5], חלקם עזב מרצון לאחר שקיבלו פיצוי כספי ומגרש ביישוב החדש, אך חלק סירב להתפנות ופתח במאבק. ב-2009 החל פעולות פינוי בכוח של היישוב[6]. במרץ 2009 הוצת מטוסו הפרטי של בדש במנחת שדה תימן על ידי בדואי מהשבט, על רקע המאבק נגד הפינוי[7][8]. ב-2012 התפנו המשפחות האחרונות אל היישוב החדש ועל השטח הוקמה שכונה חדשה[9].

בשנת 2006 הוגדר כיישוב באזור עדיפות לאומית א'[דרוש מקור].

בשנת 2009 הושלמו הקמתם של כביש גישה, תשתיות מים וביוב והוקמו בית ספר, גן ילדים, מגרשי ספורט, מרפאה ומתנ"ס[10]. לעומת זאת אין חיבור לרשת החשמל הארצית והתושבים נאלצים לרכוש גנרטורים או להקים מערכות סולאריות[11]. כמו כן אין תשתיות תקשורת.

החל מנובמבר 2012 היישוב נכלל במועצה אזורית חדשה שהוקמה: מועצה אזורית אל קסום[12].

בכפר הוקמה חוות "חלב בראשית" ומכרז מבקרים, בה מגדלים נאקות למטרת ייצור חלב נאקות ותכשירים למריחה המכילים את החלב הזה שמייחסים לו תכונות ריפוי[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ גדי גולן, ‏עומר: עלייה חדה במחירי השכירות והנכסים בעקבות מעבר שבט הטראבין, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2005
  4. ^ דנה אלכסנדר, אגדה קצרה על צדק חלוקתי בדרום הפרוע, באתר "העוקץ", 20 בספטמבר 2003
  5. ^ זאב קליין, ‏אושר פיתוח המועצה האיזורית אבו-בסמה ב-470 מיליון שקל, באתר גלובס, 19 ביולי 2005
  6. ^ אילנה קוריאל, לא פה ולא שם: שבט הטראבין בין עומר לסדן, באתר ynet, 5 ביוני 2009
    יעלה רענן, פינוי תושבי עמרה הבדואים לטובת התרחבות עומר, באתר "התחברות", 20 במאי 2009
  7. ^ אילנה קוריאל, חשד בדרום: הוצת מטוסו של ראש מועצת עומר, באתר ynet, 20 במרץ 2009
  8. ^ רמי שני‏, מאסר לבדואי שהיה מעורב בהצתת מטוסו של בדש, באתר וואלה‏, 22 במרץ 2010
  9. ^ יניר יגנה, אחרי 20 שנות מאבק: אחרוני בני שבט התראבין עזבו את שטח עומר, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2012
  10. ^ אילנה קוריאל, לא פה ולא שם: שבט הטראבין בין עומר לסדן, באתר ynet, 5 ביוני 2009
  11. ^ מדוע אין פיתוח? חסמים בפני פיתוח בכפרים הבואים המוכרים בנגב והדרכים להסרתם, באתר עמותת במקום, אוגוסט 2014
  12. ^ יניר יגנה, תושבי המועצה האזורית אבו בסמה נגד ההחלטה לפצלה לשתיים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2012
  13. ^ מערכת ערוץ החופש, ‏הפתעה נעימה: מה כדאי לעשות בבאר שבע?, באתר ‏מאקו‏, 5 ביולי 2021