תסמונת סוואנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "סוואנט" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סוואנט (פירושונים).

תסמונת סוואנטאנגלית: Savant syndrome) היא מצב רפואי נדיר, שבו אדם בעל שונות נוירולוגית מבטא יכולות מנטליות יוצאות מגדר הרגיל בקרב בני אנוש[1]. תסמונת סוואנט יכולה להיות מולדת, אך גם נרכשת כאשר השוני הנוירולוגי נגרם בעקבות מחלה או תאונה.

הלוקים בתסמונת לרוב יתאפיינו בתחום צר וספציפי בו יכולותיהם יוצאות מגדר הרגיל. תחומים אלו יכולים להיות ביצוע חישוב בתחום המתמטיקה, זיכרון עילאי, ולעיתים בכישרונות הקשורים באמנות, כגון ציור ומוזיקה.

תסמונת סוואנט היא מצב בו רוב תפקודיו המנטליים של אדם מסוים נמוכים מהנורמה עד כדי נכות, וחלק מסוים מתפקודיו המנטליים גבוה מהנורמה עד כדי גאונות[2].

שמה של התסמונת נטבע ב-1887 על ידי ג'ון לנגדון דאון (אנ') שגם תיאר לראשונה את תסמונת דאון. הוא קרא לתסמונת idiot savant שפירושו אידיוט מלומד. השם הוחלף לסוואנט[3].

תסמונת סוואנט היא נדירה במיוחד ולפי ההערכות היא מתרחשת באחד למיליון אנשים, והיא נדירה עוד יותר בקרב נשים. התיעוד הרפואי הראשון של התסמונת צוין ב-1783.

יכולות וכישורים ללוקים בתסמונת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת סוואנט מתגלה בדרך כלל בשנות הילדות, ונמצאת אצל ילדים אוטיסטים מסוימים.

לרוב הלוקים בתסמונת יש יכולות מנטליות נרחבות, הקרויות כישורים נלווים. הם זוכרים בעל פה עובדות, מספרים, לוחיות רישוי, מפות ורשימות ארוכות של תוצאות ספורט ומזג אוויר. גאונים מסוימים יכולים לזכור ולשחזר קטעים ארוכים של מוזיקה, מספרים או מלל. מתועד היטב מקרה של זוג תאומים אוטיסטים שתוך דקות ספורות ידעו אם מספר בן 7 ספרות הוא ראשוני[4].

כישורים נוספים אפשריים בלוקים בתסמונת כוללים:

  • הערכת מרחק מדויקת באמצעות התבוננות
  • חישוב היום בשבוע בהינתן תאריך מסוים בטווח של עשרות אלפי שנים
  • הערכה מדויקת של חלוף הזמן, ללא התבוננות בשעון

הסיבה ליכולותיהם הגבוהות של בעלי התסמונת אינה ידועה. לחלקם יש שוני עצבי מובהק, אבל המוחות של רובם הם נורמליים מבחינה אנטומית ופיזיולוגית.

קיימת גם "תסמונת הסוואנט הנרכשת" שבה אדם מפתח יכולות פנומנליות בתחום הציור, הנגינה או חישוב וכדומה, לאחר פגיעה מוחית הנוצרת במקרים כגון שיטיון, זעזוע מוח או שבץ. תופעה זו נדירה ביותר בספרות הרפואית. גם גירוי חשמלי או מגנטי שמעורר או מדכא אזורים מסוימים במוח יכול ליצור באנשים מסוימים כישורים שכליים או אמנותיים יוצאי דופן. השערה מקובלת היא כי דווקא בהתקף אפילפסיה עשויים להשתנות קשרים וחיבורים בין חלקי המוח.

בעלי תסמונת סוואנט מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל טאמט, המצטיין בחישוב מתמטי, זיכרון סדרתי ולמידת שפות, אוטיסט

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרט "איש הגשם", שזכה בארבעה פרסי אוסקר, ובו מגלם דסטין הופמן דמות של גאון בעל לקות מוחית. ההשראה לסרט היא מהבחור קים פיק, שבתחילה שיערו כי הוא לוקה באוטיזם, אך ב-2008 נמצא כי סבל כנראה ממחלה נדירה בשם תסמונת FG.
  • בסרט "קיוב", מופיעה דמותו של קאזן, אוטיסט גאון המסוגל לחשב גורמים ראשוניים של מספרים גדולים.
  • בסדרת הטלוויזיה "פלאש פורוורד", מופיעה דמותו של גבריאל מקדו, אוטיסט גאון המסוגל לזכור בצורה מושלמת תמונות ואירועים שראה.
  • "מהירות החושך", ספרה של אליזבת מון.
  • בסרט "קוד פרוץ", מופיעה דמותו של ילד אוטיסט המסוגל לפענח בשניות טקסט שהוצפן באמצעות קוד מורכב.
  • בסדרת האנימה "זנקיו נו טרור" שתי הדמויות הראשיות בעלות תסמונת סוואנט.
  • בסדרה הקוריאנית "נווד", אדון גי הוא אוטיסט בתפקוד גבוה בעל ידע במחשבים, ששימש כהאקר עבור שירות הביון הקוריאני.
  • בסדרה הקוריאנית "הפרקליטה וו", עו"ד וו יאנג וו היא אוטיסטית בתפקוד גבוה, בעלת ידע רב וזיכרון יוצא דופן בנוגע ללווייתנאים, יונקים ימיים ותיקים משפטיים.
  • בסרט הטורף, רורי מק'קנה (ג'ייקוב טרמבלי) הוא אוטיסט שמסוגל ללמוד שפות במהירות למרות שהוא בקושי מדבר עם אנשים חוץ מהוריו. הוא לומד שפה חוצנית בתוך מספר דקות, ברמת קריאה וכתיבה שוטפות.
  • בסדרה 'הרופא הטוב' דר' שון מרפי (פרדי היימור) הוא אוטיסט בעל תסמונת 'סוואנט' הנעזר בה במהלך עבודתו ככירורג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דר עידן גורן‏, נפלאות הגוף: האנשים שחטפו מכה בראש והפכו גאונים, באתר וואלה!‏, 17 בינואר 2016
  2. ^ המונח "שוטה עילוי" לקוח מתרגום ספרו של אוליבר סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע.
  3. ^ The savant syndrome: an extraordinary condition. A synopsis: past, present, future
  4. ^ סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע