תחנות רכבת בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד – עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה – מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה – דרוםרעננה – מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכז
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל


עיינו גם בפורטל

פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

תחנות רכבת נוסעים פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.

# תחנה פתיחה[א] פתיחה (היסטורית)[ב] חידוש[ג] חשמול גובה הרציפים

[ס"מ]

מספר רציפים כביש
סמוך
תחנת
אוטובוסים מרכזית

סמוכה
מסילה קו ראשי
[ד]
מספר
על קו
ראשי[ה]
מספר
על קו
מערבי[ו]
מיון
קווים
מזרח-
יים[ז]
נוסעים נכנסים (2019)[1] נוסעים יוצאים (2019)[1] מיקום (רוחב) מיקום (אורך) הערות
1 נהריה 1958 01/07/1945 2001 3 4, 8912 כן חוף 1 1 1,534,006 1,542,033 33°00′20″N 35°05′55″E הצפונית ביותר
2 עכו תחילת שנות ה-50 1930 19/03/2002 76 3 8510 כן חוף 2 2 1,034,062 1,009,281 32°55′41″N 35°04′58″E
3 כרמיאל 20/09/2017 3 85 כן עכו-כרמיאל 1 998,054 925,620 32°55′25″N 35°17′56″E
4 אחיהוד 20/09/2017 2 85, 70 לא עכו-כרמיאל 2 143,851 132,167 32°54′42″N 35°10′26″E
5 קריית מוצקין 1937 תחילת שנות ה-90; מאי 2017 76 2 לא חוף 3 3 1,216,615 1,159,663 32°49′59″N 35°04′12″E
6 קריית חיים אמצע שנות ה-90 76 2 לא חוף 4 4 244,131 236,683 32°49′29″N 35°03′51″E
7 חוצות המפרץ 13/10/2001 76 2 4, 22 לא חוף 5 5 312,909 313,108 32°48′34″N 35°03′15″E הוקמה במימון פרטי
8 מרכזית המפרץ 08/09/2001 03/07/2018 76 3 4, 75, 23 כן חוף, עמק 6 6 1,481,223 1,503,598 32°47′38″N 35°02′13″E הוקמה במימון פרטי מפוצלת לשני חלקים. נקראה בעבר לב המפרץ
9 בית שאן 16/10/2016 1904 2 71 לא עמק 11 230,280 212,137 32°30′50″N 35°29′33″E בסמוך לתחנה קיים מסוף מטענים
10 עפולה 16/10/2016 2 65, 60 לא עמק 12 397,948 378,529 32°37′13″N 35°17′51″E
11 מגדל העמק – כפר ברוך 16/10/2016 2 7255 לא עמק 13 132,990 126,987 32°38′53″N 35°12′34″E
12 יקנעם – כפר יהושע 16/10/2016 2 722 לא עמק 14 178,435 161,354 32°40′57″N 35°07′26″E בעבר הייתה תחנה סמוכה בעלת אותו השם כחלק מהרכבת החיג'זית
13 חיפה מרכז – השמונה 1937 3 4 לא חוף 7 7 1,170,154 1,072,125 32°49′20″N 34°59′49″E
14 חיפה – בת גלים 1975 2 4 לא חוף 8 8 1,140,100 1,142,113 32°49′49″N 34°58′55″E בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא רציף
15 חיפה – חוף הכרמל 10/07/1999 76 4 2, 4, 23 כן חוף 9 9 2,248,602 2,400,164 32°47′36″N 34°57′26″E מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008)
16 עתלית שנות ה-20 של המאה ה-20 2004 76 3 לא חוף 10 10 185,549 178,065 32°41′34″N 34°56′25″E
17 בנימינה 11/07/1921 1943; סוף שנות ה-90 76 3 652 לא חוף 11 11 1,688,626 1,647,467 32°30′50″N 34°56′58″E מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
18 קיסריה – פרדס חנה 30/06/2001 1949 76 2 לא חוף 12 12 685,351 654,155 32°29′08″N 34°57′15″E
19 חדרה – מערב 14/05/1953 תחילת שנות ה-90; 2016 76 3 לא חוף 13 13 1,237,308 1,193,517 32°26′18″N 34°53′57″E במקום קיים גם מסוף מטענים
20 נתניה 09/05/1954 תחילת שנות ה-90 76 3 2, 57 לא חוף 14 14 1,727,916 1,835,110 32°19′12″N 34°52′09″E מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
21 נתניה – ספיר 05/11/2016 2 לא חוף 15 15 544,944 610,261 32°16′49″N 34°51′54″E
22 בית יהושע מאי 1953 תחילת שנות ה-90 76 2 553 לא חוף 16 16 1,040,231 1,016,706 32°15′45″N 34°51′37″E
23 הרצליה 1953 2004, 2018 76 6 20, 541 לא חוף 17 17 1,487,565 1,517,083 32°09′49″N 34°49′05″E תחנה חדשה ב-2004;
24 רעננה – מערב 03/07/2018 96 2 531, 541 לא שרון 21 134,619 130,387 32°10′49″N 34°51′03″E
25 רעננה – דרום 03/07/2018 96 2 531, 4 כן שרון 22 112,673 120,441 32°10′22″N 34°53′15″E
26 הוד השרון – סוקולוב 02/09/2006 96 2 531 לא שרון 23 481,641 445,013 32°10′12″N 34°54′09″E
27 כפר סבא – נורדאו 13/04/2003 96 2 531 לא שרון 24 698,547 675,416 32°10′03″N 34°54′59″E
28 ראש העין – צפון 13/09/2003 103-106 3 5, 6, 444 לא מזרחית 25 820,003 753,942 32°07′14″N 34°56′05″E
29 פתח תקווה – סגולה 03/06/2000 2001 96 2 40 לא ירקון 26 460,322 445,118 32°06′43″N 34°54′05″E
30 פתח תקווה – קריית אריה 03/05/2008 76 2 לא ירקון 27 985,454 958,364 32°06′22″N 34°51′44″E
31 בני ברק - רמת החייל 03/06/2000 20/09/1949 96 3 482 לא ירקון 28 606,180 664,961 32°06′11″N 34°49′44″E בעלת מתחם עריכה ומסוף מטענים. נקראה בעבר תל אביב צפון
32 תל אביב – אוניברסיטה 26/10/2000 99-101 4 20 לא חוף 18 18 3,242,836 3,257,021 32°06′13″N 34°48′16″E
33 תל אביב – סבידור מרכז 03/11/1954 1988 92-94-101 6 20, 481, 2 כן איילון, חוף 19 19 6,579,110 6,847,288 32°05′01″N 34°47′49″E
34 תל אביב – השלום מרץ 1996 96 3 20, 2 לא איילון 20 20 7,664,513 7,688,431 32°04′25″N 34°47′35″E
35 תל אביב – ההגנה 22/06/2002 96 5 20, 2, 1 כן איילון, ת"א-פלשת 21 21 3,226,610 3,369,470 32°03′15″N 34°47′05″E
36 מודיעין – מרכז 01/04/2008 4 כן מודיעין-ענבה 31 882,765 828,433 31°54′05″N 35°00′20″E תת-קרקעית
37 פאתי מודיעין 01/09/2007 76 4 431 לא מודיעין-ענבה 32 200,533 191,299 31°53′37″N 34°57′39″E
38 ירושלים – יצחק נבון 25/09/2018 96 4 כן ירושלים-גנות 33 1,372,118 1,302,722 31°47′18″N 35°12′09″E תת-קרקעית; הגדולה והעמוקה ביותר בישראל
39 נמל התעופה בן-גוריון 10/10/2004 2 לא ירושלים-גנות 34 2,162,274 2,220,799 32°00′01″N 34°52′13″E
40 צומת חולון 25/09/2011 96 2 20, 44 לא ת"א-פלשת 22 280,830 348,885 32°02′14″N 34°46′35″E
41 חולון – וולפסון 25/09/2011 96 2 20 לא ת"א-פלשת 23 427,504 395,899 32°02′07″N 34°45′35″E
42 בת ים – יוספטל 25/09/2011 96 2 20 לא ת"א-פלשת 24 905,417 904,586 32°00′53″N 34°45′43″E
43 בת ים – קוממיות 25/09/2011 96 2 20 לא ת"א-פלשת 25 478,865 455,783 32°00′05″N 34°45′34″E
44 ראשון לציון – משה דיין 25/09/2011 96 4 20, 441 לא ת"א-פלשת 26 1,099,937 1,117,912 31°59′18″N 34°45′26″E
45 כפר חב"ד 1999 1999(?) 80 2 לא יפו-ירושלים 22 214,150 202,261 31°59′36″N 34°51′10″E
46 לוד – גני אביב 10/05/2008 2 לא יפו-ירושלים 23 267,320 257,878 31°58′01″N 34°52′43″E
47 לוד 1917 29/11/2020 76 4 לא יפו-ירושלים, לוד-אשקלון 24 1,231,204 1,258,685 31°56′45″N 34°52′32″E
48 באר יעקב 2001 76 2 לא לוד-אשקלון, באר יעקב - ראשונים 399,571 378,248 31°55′58″N 34°49′44″E
49 ראשון לציון – הראשונים 13/09/2003 2 431, 412 לא באר יעקב - ראשונים 187,812 172,324 31°56′56″N 34°48′11″E
50 רחובות 1990 1920 2000 76 3 412 לא לוד-אשקלון 1,927,023 1,928,743 31°54′31″N 34°48′23″E
51 יבנה – מזרח 1992 2009 1 42 לא לוד-אשקלון 237,792 232,676 31°51′43″N 34°44′45″E
52 ירושלים – מלחה

מושבתת

09/04/2005 4 50 לא יפו-ירושלים 41 53,845 61,273 31°44′53″N 35°11′16″E
53 ירושלים – גן החיות התנ"כי

מושבתת

1996 09/04/2005 76 1 לא יפו-ירושלים 42 11,343 15,102 31°44′41″N 35°10′37″E
54 בית שמש 13/09/2003 התקופה העות'מאנית 76 3 38 לא יפו-ירושלים 43 482,892 447,122 31°45′27″N 34°59′27″E
55 רמלה 12/04/2003 1891 16/06/2012 76 2 44 כן יפו-ירושלים 25 435,059 426,107 31°55′46″N 34°52′37″E תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל
56 מזכרת בתיה 30/05/2019 76 2 411, 6 לא דרום 26 124,996 118,993 31°50′24″N 34°51′17″E
57 קריית מלאכי – יואב 18/09/2018 2 383, 6 לא דרום 27 181,076 179,493 31°44′49″N 34°49′19″E
58 קריית גת 1997 1960 76 4 לא דרום 28 599,214 575,844 31°36′12″N 34°46′40″E
59 להבים – רהט 24/06/2007 2 לא דרום 29 202,900 235,967 31°22′11″N 34°47′53″E
60 יבנה – מערב 25/02/2012 96 2 4 כן ת"א-פלשת 27 741,977 723,661 31°53′23″N 34°43′46″E
61 אשדוד – עד הלום 1995 1917 30/09/2003 83 3 4 לא לוד-אשקלון 28 1,875,654 1,890,210 31°46′26″N 34°39′58″E קיימת מסילה נוספת ללא רציף
62 אשקלון 09/04/2005 96 4 4, 3 לא לוד-אשקלון 29 1,508,218 1,496,913 31°40′36″N 34°36′17″E
63 שדרות 24/12/2013 96 2 34 לא אשקלון-ב"ש 30 524,097 501,573 31°30′57″N 34°35′09″E
64 נתיבות 15/02/2015 96 4 לא אשקלון-ב"ש 31 491,811 478,639 31°24′40″N 34°34′19″E
65 אופקים 02/01/2016 96 3 לא אשקלון-ב"ש 32 435,355 429,173 31°19′17″N 34°38′02″E
66 באר שבע – צפון / אוניברסיטה 07/12/2005 29/03/1956 96 3 לא דרום 30 33 1,156,763 1,152,019 31°15′37″N 34°48′46″E
67 באר שבע – מרכז 20/09/2000 76 4 25, 60 כן באר שבע (שלוחה) 34 1,819,821 1,742,971 31°14′36″N 34°47′54″E
68 דימונה 17/12/2005 1967 76 1 לא דרום 31 8,611 6,134 31°04′12″N 35°00′38″E תחנת הנוסעים הדרומית ביותר

מסופי רכבת משא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען
מסוף מטענים של חברת בן ארי צמוד לתחנת הרכבת ראש העין - דרום
תחנת הרכבת בני ברק - רמת החייל, שלוחת מסילות רכבת לממגורות רמיד כחלק ממסוף מטענים
מסוף רכבות משא של מפעל אמבר - דבירה, על מסילת הדרום

בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען עם שלוחות אלהם:

מסופי מטען ושלוחות תעשייתיות שבוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות רכבת תפעוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל

בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.

תחנות רכבת היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאריות תחנת הרכבת הטורקית בניצנה
עמוד ראשי
ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל

בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות - חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).

תחנות עבר על קווים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ירושלים
תחנת סג'ד העות'מאנית

מסילת יפו-ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד, רמלה, בית שמש) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.

תחנת רינתיה

המסילה המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):

מסילת לוד-אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

תחנת החותרים

מסילת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):

קווי רכבת שבוטלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיפה בתקופת המנדט
תחנת אלרואי
תחנת עפולה
מחסן ומגדל המים בתחנת בית שאן

רכבת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:

תחנת מסעודיה/סבסטיה

מסילת השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:

תחנת שיח' נוראן

מסילת רפיח - באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת רפיח - באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליו נמחקו:

  • שיח' נוראן (נשארו שרידים)
  • אימרה
  • כארם
  • קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)
תחנת ניצנה
תחנת עזוז

מסילת נחל שורק - קוסיימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת נחל שורק - קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

  • א-טינה
  • תחנה באזור נחל גוברין
  • תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
  • תחנה באזור תל שרע
  • באר שבע
  • ביר אל מחטה
  • תחנה באזור אשלים
  • תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
  • ניצנה
  • עזוז

מסילת נחל שורק - עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת נחל שורק - עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.

  • א-תינה
  • סוואפירים
  • בית חנון
  • הוג' (שלוחה)

תחנות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

לחצו כדי להקטין חזרה

תרשים תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל:
שחור - מסילות ותחנות קיימות,
כחול - מסילות קיימות מחושמלות,
אדום - מסילות ותחנות בבנייה,
סגול - מסילות ותחנות שאושרו או בשלבי תכנון מתקדם,
אפור - מסילות משא (ללא שירות נוסעים), מסופי מטענים, מתחמי תחזוקת רכבות ותחנות תפעוליות עיקריות,
אדום/אפור או אדום/כחול - מסילות הקיימות בתהליך ההכפלה.

עמוד ראשי
ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.

חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.

תחנות חדשות על קווים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים - שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות[4].

מסילת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו מסילת העמק החדש נפתח עם ארבע תחנות; תחנה נוספת שתוכננה בו לא נבנתה עקב מחלוקת על המיקום שלה:

מסילת לוד-אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות המתוכננות להיבנות במסילת לוד-אשקלון או בקרבתה:

תחנת הרכבת שפירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת שפירים היא תחנה שתוכננה להיות מוקמת במסגרת פרויקט הנתיב המהיר בכביש 1. לפי התוכנית, התחנה הייתה אמורה לקום בצמוד לחניון "חנה וסע" ממזרח למחלף שפירים. לאור התנגדויות לא הוקמה התחנה, וכיום אינה נכללת בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל[6].

בבניית קו הרכבת לנמל התעופה בן-גוריון תוכננה תחנת רכבת ממערב למנהרת שפירים, שתשמש תחנת החלפה בין הקווים ללוד, באר שבע, בן-גוריון, וקו הרכבת המהיר לירושלים, אך רעיון זה לא התממש בגלל העלות הרבה והסמיכות לקווי רכבת עמוסים ופעילים.[דרוש מקור]

בשנת 2005, הצליחו ארגוני הירוקים לשכנע את משרד התחבורה לבנות תחנת רכבת ממזרח למחלף, כחלק מחניון חנה וסע של פרויקט הנתיב המהיר בין מחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. בניית הנתיב הסתיימה בשנת 2010 אך תחנת הרכבת בחניון לא הוקמה. לאור התנגדות רכבת ישראל להפעלת שתי תחנות גם במחלף שפירים וגם בכפר חב"ד, בשל קרבתן (תחנת הרכבת כפר חב"ד הנוכחית ממוקמת כקילומטר מהמיקום המוצע של תחנת שפירים), והתנגדות מצד תושבי כפר חב"ד, שסירבו להשלים עם סגירת תחנת הרכבת כפר חב"ד לטובת הפעלת תחנה בשפירים. בשנת 2012, דיווחה חברת שפיר הנדסה, זכיינית הנתיב המהיר בכביש 1, כי הגיעה להסכם על פיו תבוטל התחנה בכפר חב"ד ובתמורה תתחייב החברה לספק לתושבים הסעות חינם בתדירות גבוהה לתחנה בשפירים, אך התחנה לא נבנתה[7][8].

קווי רכבת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדרה
  • גזר / רג"מ

מסילת ראשון לציון – מודיעין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטע המערבי של מסילת ראשון לציון – מודיעין יחבר את שתי תחנות ראשון לציון הקיימות (משה דיין והראשונים) דרך תחנה חדשה. החלק המזרחי ייפרס בין ראשון לבין אזור מחלף ענבה, שם יהיה פיצול למסילות לירושלים ולמודיעין, ויכלול תחנה נוספת.

המסילה המזרחית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ראש העין דרום

חידוש המסילה המזרחית מחדרה ללוד יכלול הכפלת המסילה הפעילה (כיום בעיקר למטענים) מראש העין דרומה וסלילת מסילה בחלק הצפוני, בתוואי דומה למסילה המזרחית ההיסטורית. התחנות המתוכננות בתוואי (בנוסף לראש העין צפון ולוד, הפעילות כיום):

מסילת מנשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת מנשה תחבר את מסילת העמק למרכז הארץ דרך המסילה המזרחית, במסלול שיחסוך את המעבר בתחנות חיפה ובמסילת החוף. בתוואי מתוכננות שתי תחנות:

קו הרכבת המהיר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הושלם בין תל אביב לירושלים אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר, ומשם דרומה לאזור החאן ואולי אף לתחנת מלחה.

בהצעות קודמות נשקל להמשיך את הקו אל מתחת לעיר העתיקה ולבנות שם תחנה נוספת - ירושלים הכותל.

מסילת כרמיאל – קריית שמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוכנית להארכת המסילה מכרמיאל לקריית שמונה כלולות שלוש תחנות:

מסילת העמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסילה הושלמה בין חיפה לבית שאן אך קיימת תוכנית להאריך אותה צפון מזרחה עד הגבול עם ירדן, ולבנות שם תחנת מעבר לנוסעים ולסחורות:

  • נהר הירדן

מסילת עפולה-טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת עפולה-טבריה מתוכננת כהתפצלות ממסילת העמק באזור עפולה וצפויה לכלול שתי תחנות חדשות:

  • כפר תבור
  • טבריה

מסילת ראש העין - אריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור תוכננה מסילת ראש העין - אריאל כחלק מרשת המסילות הארצית (הסתעפות מהמסילה המזרחית באזור תחנת ראש העין צפון), אך במקום זאת נבחנת אפשרות להקמת רכבת קלה בתוואי[9]. תחנות חדשות בתוכנית המקורית:

  • אלקנה
  • ברקן
  • אריאל

מסילת באר שבע - ערד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת באר שבע - ערד צפויה להתפצל ממסילת הדרום ממזרח לבאר שבע ולכלול את התחנות:

  • ערד
  • כסייפה, או תחנה אחרת באזור היישובים הבדואים
  • נבטים

מסילת דימונה - ירוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת דימונה - ירוחם צפויה לכלול תחנה חדשה אחת:

  • ירוחם

קו הרכבת לאילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכניות לבניית קו רכבת לאילת עברו תהפוכות רבות לאורך העשורים האחרונים, והדבר תקף גם למספר התחנות ולמיקומן.

בהצעה קודמת הועלו תחנות נוספות - חצבה, פארן, יהל, יטבתה ושחורת (אולם ללא קטורה).

תחנות לפי עיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת ירושלים – יצחק נבון

את בירת ישראל שירתו בעבר שלוש תחנות בשני קווים נפרדים (כיום רק קו אחד פעיל, הקו המהיר) - תחנה תת-קרקעית (יצחק נבון) בכניסה לעיר על הקו המהיר לתל אביב דרך נתב"ג ושתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום מזרח העיר על מסילה המקושרת לבית שמש בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. (קו זה פעיל רק עד תחנת בית שמש, עקב ירידה חדה בשימוש בו אחרי הפתיחה של הקו המהיר) בהמשך הקו פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) בשכונת בקעה שבמרכז העיר. בעבר תוכנן שהקו המהיר יימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הר הבית והכותל). אך חשש מפגיעה בעיר העתיקה ובחומותיה ביטל את התכנון הזה ובמקומו הוחלט להמשיך את הקו לתחנת הרכבת החאן, תחת רחוב יפו. התוואי הצפוי עתיד להיות: תחנת ירושלים מרכז בסמוך לכיכר הדוידקה, חתנה חדשה ותת־קרקעית בסמוך לתחנת החאן. ייתכן והקו ימשיך עד לתחנת מלחה ואף לגן החיות אך זה לא בתכנון.

תחנת יצחק נבון סמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.

כרונולוגיה:

תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: אוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום, ההגנה), והן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז, הוותיקה מביניהן, והשלום הן הפעילות ביותר באופן מובהק), אם משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן ואם בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה - בני ברק - רמת החייל (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות חולון (צומת חולון וחולון – וולפסון), גם הן בין נתיבי איילון, על מסילת תל אביב – פלשת, וכמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".

תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000.

כרונולוגיה:

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת חיפה מרכז – השמונה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, כולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש משבע התחנות מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים, מרכז – השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין, הממוקמת על גבול חיפה עם הקריה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ[דרוש מקור] שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו בחיפה מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת כרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז - השמונה ובת גלים.

חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.

תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז - השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה.

כרונולוגיה:

נתניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת נתניה – ספיר

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים - נתניה, נתניה - ספיר ובית יהושע, הנמצאת מחוץ לשטח נתניה אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.

כרונולוגיה:

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות - צפון / אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים-רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבות לדימונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.

כרונולוגיה:

פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת פתח תקווה – קריית אריה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).

כרונולוגיה:

ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת לוד
תחנת רעננה – מערב
תחנת מודיעין – מרכז

בלוד קיימות שתי תחנות - לוד ולוד - גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.

במודיעין קיימות שתי תחנות - פאתי מודיעין, הסמוכה לאזור תעשייה, ומודיעין - מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.

את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה - צומת חולון וחולון - וולפסון בצפונה, הגובלות בתל אביב, ושתי תחנות בת ים (יוספטל וקוממיות) במערבה.
בבת ים גובלות ממזרחה שתי תחנות (יוספטל וקוממיות) הצמודות גם לחולון. כמו כן תחנת חולון - וולפסון סמוכה לצפון בת ים.

ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום, בקצה הדרום-מזרחי של העיר.
את הרצליה משרתות שתי תחנות - הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, ורעננה מערב, הגובלת במזרח הרצליה מצפונה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא - נורדאו והוד השרון - סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה - דרום, הסמוכה לקצה הדרום-המערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון-מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.

בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - משה דיין על מסילת תל אביב – פלשת והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון בבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים ויבנה). עם זאת כחלק ממסילת ראשון לציון – מודיעין יחוברו התחנות ואף תוקם תחנת הרכבת ראשון לציון - מעוין שורק.

ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - יבנה - מערב על מסילת תל אביב – פלשת ויבנה - מזרח על מסילת לוד - אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים וראשון לציון).

בראש העין קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא תחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר. קיימות תוכניות לחדש את שירות הנוסעים בתחנה הדרומית כחלק מחידוש המסילה המזרחית.

בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה. התחנה השנייה (חדרה - מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). קיימות תוכניות לפתוח את התחנה המזרחית מחדש כחלק מחידוש המסילה המזרחית או כחלק ממסילה עתידית לעפולה.

באשדוד קיימת רק תחנת נוסעים אחת - אשדוד – עד הלום, על כביש 4 ממזרח לעיר - אך יש מספר מסופי מטען בנמל אשדוד, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות לעומק הנמל ממסילה המתחברת לשאר הרשת בצומת פלשת.

ארבע תחנות מסילת העמק משרתות יישובים שלהם היו תחנות גם ברכבת העמק ההיסטורית (מעבר לחיפה שצוינה כבר):
ליד בית שאן קיימות תחנת בית שאן הפעילה ותחנת בית שאן (הישנה) ההיסטורית.
בעפולה קיימות תחנת עפולה הפעילה ותחנת עפולה (הישנה) ההיסטורית.
ליד כפר ברוך קיימות תחנת מגדל העמק – כפר ברוך הפעילה ותחנת כפר ברוך ההיסטורית.
ליד כפר יהושע קיימות תחנת יקנעם – כפר יהושע הפעילה ותחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקרה שתחנה נסגרה לתנועת נוסעים לתקופה משמעותית ולאחר מכן נפתחה מחדש - תאריך הפתיחה המחודש
  2. ^ הפעם הראשונה שהתחנה נפתחה במיקומה הנוכחי או קרוב אליו ולא כתחנת "Halt"
  3. ^ בנייה של תחנה חדשה ללא הפסקה קבועה של שירות נוסעים
  4. ^ האם התחנה נמצאת על הקו הראשי של רכבת ישראל
  5. ^ מאפשר מיון על הקו הראשי
  6. ^ מאפשר מיון על הקו המערבי הכולל את מסילת החוף ואיילון, מסילת תל אביב - פלשת, חלק ממסילת לוד-אשקלון, מסילת אשקלון - באר שבע והשלוחה לבאר שבע מרכז
  7. ^ מאפשר מיון של הקווים המזרחיים, מצפון לדרום