תחנה סופית אלג'יר
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מישקה בן דוד |
| סוגה | מותחן ריגול |
| הוצאה | |
| הוצאה | ידיעות ספרים |
| תאריך הוצאה | 2012 |
| מספר עמודים | 429 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003432053 |
תחנה סופית אלג'יר הוא מותחן ריגול מאת מישקה בן דוד, שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2012. בן דוד שירת ב"מוסד" בתפקידי שטח, מודיעין ופיקוד. הגיע לדרגה גבוהה במוסד[1]. בין היתר כיהן כראש מחלקת המודיעין של אגף המבצעים במוסד. הספר הוא מותחן בדיוני המסתמך על אירועים דוגמת ניסיון החיסול של ח'אלד משעל בירדן בשנת 1997, פיגועי הטרור שאירעו באינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן, חיסול מנהיג הג'יהאד האסלאמי ד"ר פתחי שקאקי והפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. הספר מתמקד במערכת היחסים שבין לוחם "המוסד" לאהובתו הנכריה הפועלת בעקבות אהבתם כלוחמת בארגון.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הספר מתרחשת בעת האינתיפאדה השנייה, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן. לאחר שאהובתו נהרגת בפיגוע טרור במרכז תל אביב, מחליט הצייר מיקי שמחוני, נכד לניצולי שואה, אשר שירת כלוחם וקצין בהנדסה קרבית, להיענות להצעה שמציע לו אודי ברקאי, ולהתגייס למוסד. ברקאי, לוחם מוסד מיומן בעברו, הבקי בשימוש בנשק קל וקרב מגע, משמש כמפקד חוליה ומגייס את שמחוני משום שהלה דומה דמיון מפתיע לרון, צעיר קנדי שדרכונו נמצא בחצי האי סיני ללא דורש. שמחוני עובר הכשרה ואימונים אינטנסיביים וכעבור שנה, מוכשר שמחוני כלוחם מוסד, מקבל את הכינוי המבצעי "בועז" ומצורף לחוליה בפיקודו של אודי, בה חברים גם רונן, יוצא שייטת 13 וג'רי, טייס מסוקים לשעבר. שמחוני טס לקנדה על מנת לבסס את סיפור הכיסוי שלו. שם הוא פוגש בניקי, אהובתו משכבר, בה פגש בשעתו בטיול שערך ביפן, לאחר שחרורו מצה"ל, ואותה לא ראה מאז. עד מהרה מגויסת גם ניקי והופכת ללוחמת בארגון, מקבלת את הכינוי המבצעי "רות", והשניים פועלים במבצעים שונים כאשר זהותם כזוג נאהבים משמשת גם ככיסוי המאפשר להם לבצע משימות שונות. המתח שנוצר בשל הסיטואציה המבצעית בה פועלים השניים מעיב על יחסיהם במקביל להכנות למבצע גדול באלג'יריה כדי לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הספר באתר הוצאת "ידיעות ספרים".
- עמר לחמנוביץ, דני לוזון וטל מרמלשטיין, לצלוח את הדוכנים, באתר ישראל היום.
- הספר "תחנה סופית אלג'יר", באתר "סימניה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נעמה לנסקי (צילומים: אי.פי, רויטרס), האיש שלנו במוסד, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2010.
