תחמושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוגי תחמושת נפוצים לאקדח, מימין לשמאל: 0.22 אינץ', 0.32, 9 מ"מ, 0.38 סופר, 0.45, 0.38 מיוחד, 0.357 מגנום, 0.44 מגנום, 0.45 מגנום, 0.454 קסול. שנייה משמאל - סוללת AA, לשם השוואת גדלים
ארגזי תחמושת מסוגים שונים
סוגים שונים של רימונים
סוגי תחמושת לרובה

תחמושת הוא כינוי כללי לקליעים הנורים מאמצעי לחימה שונים, כגון אקדחים, רובים, מקלעים ותותחים אך גם מכלי ירייה עתיקים כגון קשת או קטפולטה. במובן הכללי יותר, תחמושת מתייחסת לכל אמצעי הלחימה החד-פעמיים המתכלים עם השימוש בהם, לרבות רקטות או טילים.

התחמושת המודרנית לכלי ירייה מורכבת מקליע הנורה מנשק חם בעל קנה, באמצעות הדיפת גזים הנוצרים בעת פיצוץ חומר נפץ הודף (חנ"ה) הנמצא בתרמיל המחובר לקליע (ואז הקליע+התרמיל נקראים כדור) או מוטען בנפרד לקנה היריה. הקליעים המודרניים מיוצרים במגוון גדלים וסוגים, בהתאם לייעודם. קליעים נגד אדם מתוכננים לנוע או להתפרק בתוך גוף הנפגע, כדי לגרום לנזק מרבי. פגזים נגד אדם מתוכננים להתפוצץ באוויר, ולפזר רסיסים חדים בשטח גדול. פגזים חודרי שריון כוללים אמצעים שמקלים עליהם לחדור לכלי המשוריין. פגזי בעירה כוללים חומרי בעירה חזקים, וקליעים נותבים מסמנים באור את מסלול מעופם. קליעים שונים מכילים ראשי קרב שונים, בהם חודרן קינטי ("חץ"/"חוצצן"), נפיץ, מצרר ורש"ק חלול .

היצרן העיקרי של תחמושת בישראל הוא התעשייה הצבאית (תע"ש).

צריכת התחמושת על ידי היורה נעשית בטעינה בודדת (כלומר טעינת כדור או פגז בודד לפני כל ירייה) או במחסנית ובשרשיר תחמושת, שבאמצעותם נטענים בבת אחת כדורים רבים, המאפשרים ירי בצרורות.

סוגי תחמושת נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סוגי התחמושת הנפוצים ביותר בעולם נמנים:

לוגיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמה צריכת התחמושת מוגברת, ולשם אספקתה הסדירה נדרשת היערכות לוגיסטית נאותה. יש לתכנן את המלאי הנדרש בעת לחימה למוצב, לבסיס ולמדינה כולה, תוך התחשבות ביכולת הצפויה לשנע מלאי נוסף (ברמת המוצב והבסיס) או לייצר ולייבא מלאי נוסף. למלאי תחמושת גדול יש עלות גבוהה, ומאידך במלאי קטן מדי יש סיכון של תבוסה בקרב או במלחמה. חשש מאמברגו או מצור שיוטלו בעת מלחמה מגדיל את הנחיצות של מלאי גדול ויכולת ייצור מקומית.

כיוון שלתחמושת יש אורך חיים מוגבל על המדף, צריכתה, בפרט בעת אימונים, נעשית בשיטת נרי"ר. חרף זאת, תקופת רגיעה ממושכת מביאה לפסילתה לשימוש של תחמושת ישנה.

אחסון תחמושת כרוך בסיכון של התפוצצות התחמושת עקב תקלה. לפיכך ננקטים אמצעי זהירות, ובהם אחסון התחמושת בבונקרים המיועדים לכך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]