תחותמס הראשון
 | |||||
| לידה |
המאה ה־16 לפנה״ס  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1493 לפנה"ס | ||||
| מדינה |
הממלכה החדשה של מצרים | ||||
| מקום קבורה |
עמק המלכים | ||||
| בן או בת זוג |
אחמוס | ||||
| השושלת ה-18 | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
תחותמס הראשון (באנגלית: Thutmose I; יש הוגים את שמו גם: ת'וּתּ-מֹש, כלומר תות-משה) היה הפרעה השלישי בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה. תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1512-1525 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה. תחותמס עלה לשלטון לאחר מותו של אמנחותפ הראשון. בתקופות שלטונו ניהל מסעות מלחמה לאזור כנען וסוריה ממזרח ולנוביה בדרום והרחיב את אזורי השליטה של מצרים לאזורים שאף פעם לא היו בשליטתה.
תחותמס היה בנו של אמנחותפ הראשון ושל פילגש בשם "סנסנב"[1]. כדי לרכוש לו זכויות לכס המלכות נשא לאישה את עאחמס, בתו החוקית של אביו אמנחותפ והיא הייתה אשתו הראשית. ישנם חוקרים הטוענים שהיא הייתה אחותו של אמנחותפ הראשון ולא ביתו. בנו הבכור של תחותמס הראשון מאשתו עאחמס היה אמנמס. הוא נולד עוד לפני שתחותמס הומלך למלך. אמנמס מופיע על גבי אסטלה יחד עם אביו משנת שלטונו הרביעית בסצנת ציד בממפיס. אמנמס הפך להיות מפקד הצבא הגדול של אביו זמן לא רב לפני מותו שהתרחש סמוך למותו של אביו. לתחותמס נולדו ילדים נוספים מאשתו הראשית, בן שמת לפני מות אביו, ושתי בנות, אחת מהן הייתה חתשפסות. לתחותמס היה בן נוסף מאשה אחרת אשר הפך ליורשו והפך למלך תחותמס השני ונשא את אחותו חתשפסות לאישה.
בעת עלייתו של תחותמס לשלטון החל מרד בנוביה כנגד שלטונה של מצרים. תחותמס ירד במורד הנילוס, נלחם בנובים והרג את מלכם. הוא תלה את גופתו על חרטום ספינתו לפני חזרתו לתבאי.
בשנת מלכותו השנייה יצא תחותמס למסע מלחמה כנגד מיתני והגיע עד נהר הפרת. הוא היה השליט המצרי הראשון שהגיע לאזור כה צפוני. על פי כתובת שנשארה מתקופתו, תחותמס הציב ליד כרכמיש בסמוך לנהר הפרת אסטלת גבול כדי לחגוג את ניצחונו על הארצות שמעבר לנהר הפרת. נהר הפרת היה הנהר הגדול הראשון שהמצרים הכירו מחוץ לארצם. הפרת זורם דרומה בעוד שהנילוס זורם צפונה. בעקבות כך כונה נהר הפרת על ידי המצרים "מים הפוכים".[דרוש מקור]
בשנת מלכותו השלישית הוא יצא למלחמה נוספת כנגד נוביה. במהלך מסע זה הורה תחותמס להעמיק את התעלה שנבנתה במאה ה-19 לפנה"ס על ידי פרעה סנוסרת השלישי מהשושלת ה-12. מטרת החפירה היה להקל את המסע במעלה זרם הנילוס ממצרים לנוביה ובכך להקל על שילוב נוביה באימפריה המצרית. בשנת מלכותו הרביעית יצא למסע נוסף כנגד נוביה. במסע זה הגיע עד לאשדות הרביעים של הנילוס.
תחותמס הראשון בנה מקדשים רבים במצרים, הפרויקט הגדול ביותר שלו היה המקדש בכרנך. כן בנה לעצמו קבר בעמק המלכים, הוא היה כנראה המלך הראשון שבנה לעצמו קבר בעמק זה.
המומיה של תחותמס התגלתה בשנת 1881 בדיר אל-בחרי מעל מקדשה של חתשפסות, ביחד עם מלכים נוספים של השושלות ה-18 וה-19 ושליטים מהשושלת -21.
האגיפטולוג גסטון מספרו תאיר את המומיה כך:
"המלך כבר היה מבוגר בגילו בעת מותו, בהיותו בן למעלה מחמישים שנה, לשפוט לפי השיניים החותכות, שנשחקו מהטומאה של הלחם המצרי. הגוף, על אף שהוא קטן וכחוש, מראה עדות לכוח שרירי יוצא דופן; הראש קירח, התוויות מעודנות, והפה עדיין נושא הבעה האופיינית לפיקחות וערמומיות."
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחותמס הראשון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ייתכן שהשם המצרי נהגה זנזנב, ומשוקע בהקשרים מקראיים של המילה זנב עם מצרים
| הקודם: אמנחותפ הראשון |
פרעוני מצרים | הבא: תחותמס השני |
