תוכנית זונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכנית זוֹנְדרוסית: Зонд - גשושית) היא תוכנית חלל סובייטית במסגרתה שוגרו מספר גשושיות בלתי מאוישות בין 1964 ל-1970. סדרת המשימות הראשונה התבססה על הגשושיות 3MV ונועדו לאסוף מידע אודות כוכבי הלכת הקרובים אל כדור הארץ. הסדרה השנייה כללה שיגור חלליות סויוז ללא תא מסלולי ובלתי מאוישות כהכנה לתוכנית הסובייטית להנחתת אדם על הירח.

סדרת משימות ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש המשימות הראשונות בתוכנית זונד התבססו על חלליות ה-3MV שיועדו לחקור את נוגה ומאדים. לאחר כישלון שתי המשימות הראשונות, זונד 3 הייתה לחללית השנייה שצילמה את הצד הרחוק של הירח, ולאחר מכן המשיכה אל עבר מאדים במטרה לבחון טכנולוגיות תקשורת ומערכות חלליות שונות.

משימה שיגור סיום מטרה תוצאה
זונד 1 2 באפריל 1964 14 במאי 1964 ביצוע יעף על פני נוגה ב-14 ביולי 1964 הקשר אבד ב-14 במאי 1964
זונד 2 30 בנובמבר 1964 מאי 1965 ביצוע יעף על פני מאדים ב-6 באוגוסט 1965 הקשר אבד במאי 1965
זונד 3 18 ביולי 1965 ביצוע יעף על הירח ביצעה יעף על פני הירח ב-20 ביולי 1965

סדרת משימות שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחשת אמן של החללית סויוז כפי ששוגרה למשימות זונד המאוחרות

משימות הזונד הבאות היו שיגורי ניסוי כחלק מהתוכנית הרוסית לנחיתה מאוישת על הירח. במשימות אלו השתמשו בחללית סויוז חסרת תא מסלולי בשם 7K-L1 (נקראה גם רק L1). חלליות אלו שוגרו על גבי משגר פרוטון שהיה בעל יכולת לשגר את החללית למסלול חופשי סביב הירח (שלאחריו חזרה החללית לכדור הארץ) ללא כניסה למסלול סביבו (מסלול זה שימש את צוות אפולו 13 בחזרה לכדור הארץ). עם שינויים קלים החלליות יכלו לשאת שני קוסמונאוטים. החלליות תוכנו ב-OKB-1.

בתחילה היו בעיות רבות במשגר הפרוטון ובחללית הזונד אך טיסות הניסוי המשיכו. בטיסות האחרונות (1967 - 1970) הראו החלליות בעיות בזמן החדירה לאטמוספירה.

חלליות הזונד ביצעו אך ורק טיסות אוטומטיות ולא מאוישות. בארבע מהטיסות אירעו תקלות שללא ספק היו פוגעות או הורגות את הצוות לו היה כזה. כלים שונים שהוטסו במשימות אלו אספו מידע אודות זרמי מיקרו-מטאוריטים, קרינה סולארית וקוסמית, שדות מגנטיים, אותות רדיו ורוח השמש. תצלומים רבים נאספו על ידי החלליות ומטענים ביולוגיים רבים נשלחו למסלול סביב הירח, בהם היצורים החיים הראשונים שהקיפו את הירח וחזרו לכדור הארץ בשלום. לאחר נחיתת אמריקאים על הירח התוכנית הופסקה.

משימה שיגור הערות
קוסמוס 146 10 במרץ 1967 שיגור אב-טיפוס של החללית סויוז 7K-L1P למסלול אליפטי גבוה על גבי משגר פרוטון.
קוסמוס 154 8 באפריל 1967 שיגור אב-טיפוס של החללית סויוז 7K-L1P על גבי משגר פרוטון. נכשל להיכנס למסלול טרנס-ירחי.
זונד 1967A 28 בספטמבר 1967 60 שניות לאחר השיגור איבד המשגר את הכוונתו. מערכת החילוץ של קפסולת הזונד הופעלה בהצלחה. המשגר התרסק כ-65 ק"מ מאתר השיגור. יועד לבצע יעף על הירח.
זונד 1967B 22 בנובמבר 1967 כשל בשלב השני של המשגר. קפסולת הזונד חולצה בהצלחה. המשגר התרסק כ-300 ק"מ מאתר השיגור. יועד לבצע יעף על הירח.
זונד 4 2 במרץ 1968 שימש לבחינת טכנולוגיות שונות. חזר לכדור הארץ ב-7 במרץ 1968 והושמד מרחוק בגובה 10–15 ק"מ במרחק של כ-180 עד 200 ק"מ מחוף גינאה.
זונד 1968A 23 באפריל 1968 שלב השני של המשגר נכשל 260 שניות לאחר השיגור. יועד לבצע יעף על הירח.
זונד 1968B 21 ביולי 1968 שלב הבלוק-D של המשגר התפוצץ על כן השיגור וגרם למותם של 3 אנשים.
זונד 5 15 בספטמבר 1968 הקיף את הירח ב-18 בספטמבר 1968 וחזר לכדור הארץ ב-21 בספטמבר. בתוך החללית היו צבים ותולעים שהיו בעלי חיים הראשונים שהקיפו את הירח וחזרו בשלום.
זונד 6 10 בנובמבר 1968 הקיף את הירח ב-14 בנובמבר 1968 וחזר לכדור הארץ ב-17 בנובמבר.
זונד 1969A 20 בינואר 1969 השלב השני של המשגר נכבה 25 שניות לפני המתוכנן והשיגור בוטל אוטומטית. קפסולת הזונד ניצלה. יועד לבצע יעף על הירח.
זונד L1S-1 21 בפברואר 1969 טיסת ניסוי למשגר N-1. השלב הראשון של המשגר נכשל ומערכת החילוץ של הקפסולה הופעלה והקפסולה ניצלה. יועד להיות לוויין של הירח.
זונד L1S-2 3 ביולי 1969 טיסת ניסוי למשגר N-1. השלב הראשון של המשגר נכשל ומערכת החילוץ של הקפסולה הופעלה והקפסולה ניצלה. יועד להיות לוויין של הירח.
זונד 7 7 באוגוסט 1969 ביצע יעף על הירח ב-11 באוגוסט 1969, חזר לכדור הארץ ב-14 באוגוסט.
זונד 8 20 באוגוסט 1970 ביצוע יעף על הירח ב-24 באוקטובר 1970, חזר לכדור הארץ ב-27 באוקטובר.
זונד 9
בוטל
זונד 10
בוטל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]