תהילים נ"ג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים נ"ג
לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
(ב) אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב.
(ג) אֱ‍לֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים.
(ד) כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד.
(ה) הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ.
(ו) שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם.
(ז) מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.

תהילים נ"ג הוא המזמור החמישים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-52) המזמור כולו חוזר ומופיע בשינויים קלים בתהילים י"ד.

המזמור נחשב יחד עם עוד מזמורי תהילים כסגולה נגד פחד.[1]

תוכנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור נ"ג מורכב משבעה פסוקים. בתחילתו מדבר המזמור על הנבל שחושב ש"אֵין אֱלֹהִים" וטועה שאף אחד לא רואה את מעשיו. אנשים מסוג זה עושים כל כך הרבה רע עד שנדמה ש"אֵין עֹשֵׂה טוֹב"(ב). אך האמת, אומר המזמור שיש אלוהים, והוא רואה הכל ומתבונן "עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים". גם הוא רואה שהבעיה חמורה ו"אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד"(ד). בעבר, במציאות שבה "שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד" האל התערב ופיזר את האויבים שחנו על עמו וכך "לֹא הָיָה פָחַד כִּי אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ". אך בהווה ובעתיד מייחל המשורר להתערבות האל לטובה "מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים נ"ג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סגולה נגד פחד במוקד התהילים הארצי