תאודורה מאמסה
| לידה |
המאה ה־5  |
|---|---|
  | |
תאודורה מאמסה הייתה חברה בקבוצה אינטלקטואלית של נאופלאטוניסטים באלכסנדריה בסוף המאה ה-5 ותחילת המאה ה-6.
היא הייתה תלמידתם של איסידורוס ושל דמאסקיוס, שהקדיש לה את חיבורו הביוגרפי "חיי איסידורוס", הידוע גם בשם "היסטוריה פילוסופית", לאחר שכתב אותו לבקשתה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאודורה הייתה בתם של קירינה ודיוגנס, וכמו יאמבליכוס,[1] הייתה צאצאית לשושלת מלכותית של אמסה (אנ') (כיום חומס שבסוריה).
האסכולה הנאופלאטונית האתונאית הצמיחה חסידים בקרב תלמידים פגניים סורים ומצריים בשלהי המאה ה-5, ותאודורה, יחד עם שלוש אחיותיה הצעירות, למדה פילוסופיה בבית הספר של איסידורוס באלכסנדריה.[1] זה יכול היה להיות בשנות ה-480 של המאה הקודמת, כאשר איסידורוס כבר היה מבוסס היטב בתוך החוג האינטלקטואלי האלכסנדרוני, או בשנות ה-490, לאחר שובו מאתונה. היא הייתה מומחית גם בפואטיקה ודקדוק, מתמטיקאית בקיאה בגאומטריה ובאריתמטיקה גבוהה.[1]
היא הייתה נאופלאטוניסטית מסוגו של יאמבליכוס, כלומר פגנית אדוקה. לדברי פוטיוס, שכתב שלוש מאות שנים מאוחר יותר, היא ביצעה טקסים פגניים ופעולות תאורגיות: הוא מתאר אותה בתור "הלנה באמונתה הדתית" ואת אבותיה, "כולם בדרגה הראשונה בהתנהגות לא יאה של עובדי אלילים".[1]
החיבור "חיי איסידורוס" של דמאסקיוס ממחיש את הקלות בה עבר החוג הפילוסופי שאליו השתייכה תאודורה בסוף המאה ה-5 וראשית ה-6 בין אתונה, אלכסנדריה ואפרודיסיאס.
אין תיעוד לכך שתאודורה ברחה לפרס יחד עם הפילוסופים האחרים לאחר פקודתו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, לסגור את בית הספר האפלטוני באתונה בשנת 529.