שפעת רביבים

פיוט שפעת רביבים
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹז חֲיָלָיו שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא אחד מפיוטי תיקון הגשם לשמיני עצרת מאת רבי שלמה אבן גבירול. בקרב יהדות ארצות האסלאם נהוג לשיר את הפיוט לפני תפילת מוסף בשמיני עצרת, כפתיחה לתיקון הגשם.

הפיוט נכתב כקטע הראשון בקרובה לתפילת מוסף של שמיני עצרת, עבור ברכת מגן אברהם, ובשל כך הוא מסיים במילים "אלף המגן תלוי עליו", המזכירות את חתימת הברכה.

רקע

במשנה במסכת תענית נכתב כי שמיני עצרת, יומו האחרון של חג הסוכות, הוא הזמן שבו יש להפסיק לומר "מוריד הטל" ולהתחיל באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". פיוט זה הוא כעין הקדמה להתחלת בקשת הגשם, בפיוט מבקשים את הורדת גשם בשפע לצורך תנובת הגידולים החקלאיים.

תוכן הפיוט

פרט לבקשה לגשם, מוצגת בפיוט גם בקשה לגאולה. המתפללים מבקשים מהאל שישלח את המשיח המכונה 'עופר' ויביא את הגאולה. המשיח והגשם ישקמו את ירושלים, המוצגת כעיר "בנויה לתלפיות" וכן "פרדס רמונים", וישיבוה לקדמותה.

בפיוט נעשה שימוש בדימויים שהושאלו משיר השירים, המשלבים בין הבקשה המיידית, גשם שיוביל לשפע כלכלי, לבין המשאלה הרחבה, גאולה ובניית בית מקדש. הפיוט כתוב באקרוסטיכון: שלמה חזק.

רבי אברהם פונטרימולי, רב באיזמיר, כתב קונטרס ארוך ומקיף על פיוט זה.

מקום אמירת הפיוטים

במחזורי ספרד הישנים אומרים את הפיוטים בתוך חזרת הש"ץ של תפילת מוסף, וכן נוהגים בקהילות הפורטוגזים עד היום. ברוב קהילות הספרדים נוהגים היום לומר את הפיוטים קודם תפילת מוסף.

קישורים חיצוניים

• הפיוט שפעת רביבים, באתר הפיוט והתפילה
• הרב אורי שרקי, ירידת גשמים כתיקון עולם - על הפיוט "שפעת רביבים"
• ביאור הפיוט בספר זכור לאברהם, של הרב אברהם פונטרימולי, באתר hebrewbooks.
• מידע על שפעת רביבים בקטלוג הספרייה הלאומית