שעורה כלואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שעורה כלואה
Chalazion
עפעף מושפע משעורה כלואה
עפעף מושפע משעורה כלואה
תחום אופתלמולוגיה
מיקום אנטומי meibomian glands עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 797763 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 6009
MeSH D017043
MedlinePlus 001006
סיווגים
ICD-10 H00.1
ICD-11 9A02.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שעורה כלואה, ידועה גם בשם כלזיון (באנגלית: Chalazion), אשר משמעו ביוונית "ברד קטן",[1] היא ציסטה באזור העפעף הנגרמת כתוצאה מסתימה בבלוטת שומן.[2] הכלזיון נמצא בדרך כלל באמצע העפעף, בצבע אדום, ואינו כואב. בדרך כלל הוא גדל בהדרגתיות במהלך מספר שבועות.[3]

כלזיון עשוי להתרחש בעקבות שעורה או נובע משמנים מוקשים אשר חוסמים את הבלוטה.[3] הבלוטה החסומה היא בדרך כלל בלוטת מייבומיאן (באנגלית: meibomian), אך היא יכולה להיות גם בלוטת זייס (באנגלית: Zeis).[4] השעורה והצלוליטיס עשויים להופיע באופן דומה. השעורה, עם זאת, בדרך כלל פתאומית יותר בהופעתה, כואבת, ומתרחשת בקצה העפעף. גם צלוליטיס בדרך כלל כואב.[3]

הטיפול מתחיל בדרך כלל בקומפרסים חמים. במקרה והוא לא יהיה יעיל, ניתן לנסות הזרקת סטרואידים לתוך הנגע. במקרה והוא גדול, ייתכן שיהיה מומלץ לחתוך ולנקז.[3] אף על פי שהמחלה נפוצה, שכיחותה המדויקת של התופעה אינה ידועה.[5]

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפעף מושפע משעורה כלואה
  • כאבים מנפיחות העפעף
  • רכות העפעף
  • דמע מוגבר
  • כבדות של העפעף
  • אדמומיות של הלחמית

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטה של שעורה כלואה או מייבומיאן עלולה להיות לפעמים מאובחנת בטעות כשעורה.

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלוטות החלב אדנומה
  • בלוטות החלב קרצינומה
  • סרקואידוזיס גרנולומה
  • גוף זר גרנולומה

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעורה כלואה גדולה. 20 דקות לאחר כריתה. כלזיון דו-צדדי זה הוסר באמצעות שני חתכים נפרדים. בנוסף, ישנם סימנים של דלקת כרונית (בלפריטיס) גלויים לאורך העפעף התחתון.

אנטיביוטיקה אקטואלית - טיפות עיניים או משחה - (למשל, כלורמפניקול או חומצת פוסיד) משמשת לעיתים כטיפול ראשוני לדלקת חריפה, אך אחרת היא בעלת ערך קטן בטיפול בכלזיון. הכלזיון לעיתים קרובות נעלם ללא טיפול נוסף תוך כמה חודשים, וכמעט הכל ייספג שוב תוך שנתיים.[6] מרפא שעשוי להקל באמצעות הנחת תחבושת חמה על העין הפגועה במשך כ־15 דקות, 4 פעמים ביום. זה בעצם מנקז ומרפא על ידי ריכוך השמן המוקשה אשר חוסם את התעלה.[7]

אם הכלזיון ממשיך לגדול או שאינו מתייצב תוך כמה חודשים, הטיפול האפשרי הוא הזרקת סטרואידים לנגעים הקטנים, וניתוח הסרה - בהרדמה מקומית - לנגעים הגדולים.[8][9] בדרך כלל התהליך נעשה מתחת לעפעף על מנת למנוע צלקת על העור. אך אם הכלזיון ממוקם ישירות מתחת לרקמות החיצוניות של העפעף, מומלץ לכרות מלמעלה, כדי למנוע נזק מיותר בעפעף עצמו. ההאפידרמיס של העפעף בדרך כלל מתוקן היטב, מבלי להשאיר שום צלקת גלויה.[10] תהליך הכריתה משתנה בהתאם למרקם הכלזיון: בעוד שניתן להסיר חומר נוזלי בקלות בחדירה מינימלית, על ידי ניקוב הכלזיון והפעלת לחץ על הרקמה שמסביב, חומר מוקשה בדרך כלל מחייב חתך גדול יותר, אשר יכול להיות מגורד. כל חומר שרידי צריך לעבור מטבוליזם בתהליך הריפוי שלאחר מכן, אשר מתבצע בדרך כלל בעזרת מכשיר רגיל של חום יבש. כריתה של כלזיון גדול עלולה לגרום לשטף דם גלוי סביב העפעף, אשר יפוג תוך שלושה או ארבעה ימים, ואילו הנפיחות יכולה להימשך זמן רב יותר. כריתת הכלזיון מתבצעת במרפאת חוץ, ובדרך כלל אינה נמשכת יותר מחמש עשרה דקות. עם זאת, בשל סיכונים של זיהום ושל נזק חמור לעפעף, הליך זה צריך להתבצע על ידי רופא מקצועי בלבד.

כלזיון עלול לחזור על עצמו, ואז בדרך כלל מתבצעת ביופסיה כדי לשלול אפשרות של גידול.

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפוגראנומטוס קלאסי מגיב רק עם כלזיון מפותח.

ניתוח כלזיון מתבצע בדרך כלל על ידי רופא עיניים. סוג זה של ניתוח הוא הליך פשוט שמתבצע בדרך כלל תוך יום אחד, והאדם אינו צריך להישאר בבית החולים להמשך טיפול רפואי.

ניתוח להסרת כלזיון מבוצע בהרדמה מקומית או כללית. לרוב, הניתוח בהרדמה כללית נעשה בניתוח ילדים כדי לוודא שהם נשארים יציבים כדי למנוע פגיעה בעין. משתמשים בהרדמה מקומית בניתוח מבוגרים, והיא מתבצעת באמצעות זריקה קטנה לתוך העפעף. ניתן למזער את חוסר הנוחות הנובע מהזריקה בעזרת קרם הרדמה, אשר מורחים אותו באופן מקומי.

ניתן להסיר את הכלזיון בשתי דרכים, בהתאם לגודל של הציסטה. את הכלזיון הקטן יחסית מסירים באמצעות חתך קטן בחלק האחורי של העפעף.[11] המנתח או המנתחת מרימים את העפעף ובכך הם יכולים לגשת לחלק האחורי של פני השטח שלו ולעשות חתך של כ־3 מ"מ בחלק העליון של הכלזיון. לאחר מכן הגוש מוסר, ומפעילים לחץ במשך כמה דקות כדי לעצור את הנטיפה שעלולה להתרחש כתוצאה מהתהליך.[12] ניתוח של כלזיון קטן אינו מחייב תפרים, מפני שהחתך נמצא בחלק האחורי של העפעף ולכן לא ניתן לראות אותו, והתוצאה הקוסמטית מעולה.

הכלזיון הגדול מוסר באמצעות חתך על פני העפעף. הכלזיון הגדול יותר דוחף בדרך כלל את העור של העפעף, ולכן הרופאים מעדיפים להוציא אותו בדרך זו. בדרך כלל, החתך אינו גדול יותר מ-3 מ"מ והוא נעשה בחלק העליון של הכלזיון. הגוש מוסר ואז מפעילים לחץ על החתך כדי למנוע נטיפת דם. סוג ניתוח זה צריכים לסגור עם תפרים עדינים מאוד. הם בקושי נראים לעין ובדרך כלל הם יוסרו תוך שבוע לאחר הניתוח שבוצע. אף על פי שהכלזיון הוא לעיתים רחוקות מסוכן, מקובל לשלוח את הכלזיון או חלק ממנו למעבדה לבצע סינון לסרטן.[6]

כאשר שוקלים ניתוח כלזיון, חולים הנוטלים אספירין או כל תרופה אחרת לדילול דם, מומלץ להפסיק לנטול אותם שבוע לפני ההליך מפני שהם עשויים להוביל לדימום בלתי נשלט. ישנם מספר בדיקות הנעשות לפני הניתוח על מנת לוודא שהחולה במצב טוב לעבור את הניתוח.

במקרים נדירים, המטופלים נשארים לשמירת לילה בבית החולים לאחר ניתוח הכלזיון. זה כולל מקרים שבהם אירעו סיבוכים בניתוח, והמטופל צריך להיות תחת פיקוח הדוק. עם זאת, ברוב המקרים, המטופלים יכולים לחזור הביתה אחרי שהניתוח מסתיים.

תהליך ההחלמה הוא קל ודי מהר. רוב המטופלים חווים אי נוחות קטנה מאוד בעין, אשר ניתן לשלוט בה בקלות על ידי נטילת תרופות לשיכוך כאבים. בכל מקרה, ממליצים למטופלים להימנע מכניסת מים לתוך העיניים במשך 10 ימים לאחר הניתוח. הם יכולים לשטוף, לרחוץ, או להתקלח, אבל הם חייבים להיות זהירים על מנת לשמור על האזור נקי ויבש. איפור ניתן לשים אחרי חודש לפחות לאחר הניתוח. ממליצים לחולים לא לשים עדשות מגע בעין המפגועה לפחות שמונה שבועות על מנת למנוע זיהומים וסיבוכים פוטנציאליים.

בדרך כלל, המטופלים מקבלים טיפות עיניים כדי למנוע זיהום ונפיחות בעיניים, ותרופות משככי כאבים כדי לעזור להם להתמודד עם כאבים ואי נוחות באזור העפעף והעין. אחד יכול להשתמש פרצטמול (אצטאמינופן) במקום אספירין כדי לשלוט בכאב. כמו כן, לאחר הניתוח, משתמשים במרפד ומגן פלסטיק על מנת להפעיל לחץ על העין כדי למנוע דליפת דם לאחר הניתוח; ניתן להסיר אותו 6 עד 8 שעות לאחר הניתוח.

אנשים שעוברים ניתוח כלזיון מתבקשים בדרך כלל לבקר את מנתח העין למעקב אחרי שלושה עד ארבעה שבועות לאחר השלמת הניתוח. הם יכולים לנהוג יום אחרי הניתוח והם יכולים לחזור לעבודה תוך יום אחד או יומיים.

ניתוח כלזיון הוא הליך בטוח וסיבוכים מתרחשים לעיתים רחוקות מאוד. כמו כן, סיבוכים חמורים הדורשים ניתוח נוסף הם גם מאוד נדירים. הסיבוכים הפוטנציאליים הם זיהום, דימום, או חזרת הופעת הכלזיון.

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלזיון גדול יכול לגרום לאסטיגמציה בשל לחץ על הקרנית.

החולים שמבצעים ניתוח לייזר בעיניים אשר כרוך בעיצוב הקרנית על ידי שריפת חלקים ממנה והיחלשות המבנה שלה, עלולה להיות להם נטייה לעיוות צורת הקרנית בשל כלזיון קטן.

סיבוכים כולל היפופיגמנטציה (אנ') עלולים להתרחש עם הזרקת סטרואידים.

חזרת הכלזיון באותו אזור עשוי לפעמים להיות תסמין לקרצינומה של תאי חלב, אם כי רק לעיתים נדירות.

לפעמים, כמוצא אחרון, הניתוח מבוצע. העפעף מוזרק עם הרדמה מקומית, שמים על העפעף מלחציים, ולאחר מכן העפעף מתהפך. מבצעים חתך בחלק הפנימי של העפעף, והכלזיון מנוקז ומגורד עם מגרד (אנ'). הצלקת בחלק העליון של העפעף יכולה לגרום לאי נוחות אצל חלק מהחולים אשר מרגישים את הצלקת כשממצמצים. כאשר ניתוחים הם פולשניים, ומזיקים לרקמות בריאות (למשל, משאיר מאחוריהם צלקת ברקמה או אפילו גורמים לבלפריטיס), בהינתן אפשרויות אחרות, טיפול פחות פולשני הוא תמיד מועדף. באופן דומה, הכלזיון עלול לחזור על עצמו כאשר לעין יש נטייה לכך, והתערבות כירורגית כל פעם אינה אפשרית. לכן הניתוח צריך להיחשב רק כמוצא אחרון, ולהיות מבוצע כמה שפחות כ־5% מכל חולי הכלזיון.

חסימת בלוטות מייבומיאן עשוי להיות מטופל גם עם מגבות חמות, אשר מרככות את השמנים שעל הבלוטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שעורה כלואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "chalazion (n.)". Online Etymology Dictionary. נבדק ב-15 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Eyelid Disorders Chalazion & Stye". NEI. 4 במאי 2010. נבדק ב-14 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 Carlisle, RT; Digiovanni, J (15 ביולי 2015). "Differential Diagnosis of the Swollen Red Eyelid". American family physician. 92 (2): 106–12. PMID 26176369. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Deibel, JP; Cowling, K (במאי 2013). "Ocular inflammation and infection". Emergency medicine clinics of North America. 31 (2): 387–97. doi:10.1016/j.emc.2013.01.006. PMID 23601478. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Rutter, Paul Professor; Newby, David (2013). Community Pharmacy ANZ: Symptoms, Diagnosis and Treatment (באנגלית) (3 ed.). Elsevier Health Sciences. p. 57. ISBN 9780729583459.
  6. ^ 1 2 Chalazion 2080768019 באתר GPnotebook
  7. ^ שעורה כלואה, באתר ארגון האופטומטריה האמריקאי (באנגלית)
  8. ^ Khurana A, Ahluwalia B, Rajan C (1988). "Chalazion therapy. Intralesional steroids versus incision and curettage". Acta Ophthalmol (Copenh). 66 (3): 352–4. doi:10.1111/j.1755-3768.1988.tb04609.x. PMID 10994460.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Jackson T, Beun L (2000). "A prospective study of cost, patient satisfaction, and outcome of treatment of chalazion by medical and nursing staff". Br J Ophthalmol. 84 (7): 782–5. doi:10.1136/bjo.84.7.782. PMC 1723539. PMID 10873994.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) — in which of those cases attending a District General Hospital, approximately one third of selected chalazia resolved within 3 months with conservative treatment, and surgical treatment was successful for 72%.
  10. ^ Gerstenkorn/Hagelkorn
  11. ^ "Removal of chalazion". נבדק ב-2010-04-12.
  12. ^ "The operation". נבדק ב-2010-04-12.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.