שמעי בן גרא
שמעי בן גרא הוא דמות מקראית. איש משבט בנימין ומשפחת המלך שאול. בתנ"ך מסופר[1] כי שמעי קילל וסקל באבנים את דוד כשזה עבר בעירו של שמעי - בחורים, בבורחו מפני אבשלום. שמעי קרא לעבר דוד: "צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל". שמעי התכוון בדבריו בעיקר להריגת אבנר בן נר[2] ולמותו של איש בושת,[3] שר צבאו ובנו של שאול, בהתאמה.[4] ייתכן שעוינותו של שמעי לדוד נבעה מכך שהוא ראה בדוד את מי שהוריד את בית שאול מהשלטון. אבישי בן צרויה ביקש מדוד את הרשות להרוג את שמעי אך דוד סירב לכך. על פי המסופר במקרא, דוד ראה בעלבון שהוא סופג משמעי עונש משמים.
לאחר שצבאו של דוד ניצח את צבאו של אבשלום ועבר את הירדן במסעו חזרה לירושלים בקש שמעי את סליחתו של דוד על מעשהו[5]. המקרא מספר ששמעי בא לפני דוד ועמו כאלף איש, דבר המלמד על חשיבותו של שמעי בקרב בני שבטו. גם כאן בקש אבישי בן צרויה ששמעי יענש על העלבונות שהטיח בדוד אך דוד סלח לשמעי. ייתכן שסיבת הסליחה לשמעי היה רצון של דוד לפייס את בני שבט בנימין. עם זאת בצוואתו של דוד לבנו שלמה, הוא מורה לדאוג לכך ששמעי יתחייב מיתה כעונש על מעשיו[6].
שלמה מלא אחר הוראת אביו[7]. הוא מורה לשמעי לעבור לגור בירושלים ומצווה אותו שלא לצאת ממנה. כשלוש שנים ממלא שמעי אחר הצו שלא לעזוב את ירושלים ובכך הוא מונע משלמה את האמתלה אותה חפש על מנת להורגו. כעבור שלוש שנים יוצא שמעי לגת עקב בריחה של שני עבדיו לתחום ממלכתו של אכיש מלך גת. עקב מסעו זה מורה שלמה להורגו.
דמותו של שמעי בן גרא בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל חז"ל יש דעות שונות בנוגע לדמותו של שמעי בן גרא. בתלמוד הבבלי במסכת ברכות[8] וכן במסכת גיטין[9] נאמר ששמעי היה רבו של שלמה. עוד נמסר בתלמוד שכל עוד היה שמעי בירושלים, נמנע שלמה מלשאת נשים נכריות. לצד מקור זה המעלה על נס את דמותו של שמעי הרי שישנם גם מקורות אחרים ואף הפוכים.
במדרש רבה על מגילת קהלת מתואר שמעי כרשע[10]. הוא נמנה שם יחד עם מלכי יהודה אחז ואמון הרשעים גם הם כמי שהאל לא הרגם, משום שעתיד היה לצאת מהם צאצא צדיק. על פי מדרש זה מרדכי היהודי הוא צאצא של שמעי בן גרא. בילקוט שמעוני על מגילת אסתר (סימן תתרנג) נאמר שהסיבה שדוד לא הרג את שמעי היא שהוא חזה ברוח הקודש שמרדכי עתיד לצאת משמעי.
במדרש שמואל (פרשה לב, ד) וילקוט שמעוני (סימן תתרנג) מושם הדגש דווקא על אשתו של שמעי. במדרשים אלו נאמר כי בזכותה של אשתו של שמעי בן גרא נצלו ישראל מעצתו של המן הרשע. המדרשים הללו מזהים את אשתו של שמעי בן גרא כאשה מבחורים שהטמינה את יונתן בן אביתר ואחימעץ בן צדוק כשנשלחו על ידי חושי הארכי לבשר לדוד על תוכניותיו של אבשלום[11].
על פי רש"י (ש"ב טז י) שמעי בן גרא היה ראש הסנהדרין.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלישע שפי, הערך: שמעי בן גרא, לכסיקון מקראי, א-ב, (בעריכת: מנחם סוליאלי ומשה ברכוז), תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוקים ה'–י"ג.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ב'–ג'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ד'.
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, עמ' 298.
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ט, פסוקים י"ז–כ"ד.
- ^ ספר מלכים א', פרק ב', פסוקים ח'–ט'.
- ^ ספר מלכים א', פרק ב', פסוקים ל"ו–מ"ו.
- ^ מסכת ברכות, דף ח' עמוד א'
- ^ מסכת גיטין, דף נט עמוד א
- ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק ט"ו.
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוקים ט"ו–כ"א.
