שמחה ארליך

שמחה ארליך
	שמחה ארליך, 1969
לידה	15 בדצמבר 1915; ח' בטבת תרע"ו; ביחאווה, האימפריה הרוסית
פטירה	19 ביוני 1983 (בגיל 67); ח' בתמוז תשמ"ג; ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	אפריל 1939
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מפלגה	הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית
סיעה	הציונים הכלליים, גח"ל, הליכוד
	20 ביוני 1977 – 19 ביוני 1983; (6 שנים)
תחת ראש הממשלה	מנחם בגין
	→ יגאל אלון דוד לוי ←
	20 ביוני 1977 – 7 בנובמבר 1979; (שנתיים ו־20 שבועות)
תחת ראש הממשלה	מנחם בגין
	→ יהושע רבינוביץ' יגאל הורביץ ←
	5 באוגוסט 1981 – 19 ביוני 1983; (שנה ו־45 שבועות)
תחת ראש הממשלה	מנחם בגין
	→ אריאל שרון מנחם בגין ←
	17 בנובמבר 1969 – 19 ביוני 1983; (13 שנים)
כנסות	7 – 10

שמחה ארליך (15 בדצמבר 1915 – 19 ביוני 1983) היה פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארליך נולד בח' בטבת תרע"ו ליצחק ולבת-שבע לבית שורצמן למשפחה מסורתית בת ארבעה ילדים בעיירה ביחאווה הסמוכה ללובלין שבפולין. למד בגימנסיה העברית בלובלין והיה פעיל בתנועת הנוער הציוני. באפריל 1939 עלה ארצה באופן בלתי-לגאלי בספינת המעפילים "אסימי", שם הכיר את רעייתו לעתיד, צילה לבית גולדגרם.

בתחילה עבד בפרדס בבית עובד ומאוחר יותר עבר לתל אביב, הקים מפעל למוצרי אופטיקה ופשט את הרגל.

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכנס לפעילות פוליטית במסגרת מפלגת "הציונים הכלליים" ומטעמה נבחר למועצת עיריית תל אביב בה כיהן בשנים 1955–1969. בשנים 1962–1965 אף כיהן כסגן ראש העירייה.

בשנת 1969 נבחר ארליך לכנסת השביעית. במקביל, הוא נבחר לראשות המפלגה הליברלית שהיוותה אז חלק מגוש חרות ליברלים. המפלגה נוצרה מתוך "הציונים הכלליים", לאחר שהתאחדה עם המפלגה הפרוגרסיבית.

עם הקמת ממשלת בגין הראשונה אחרי "המהפך" של שנת 1977, נתמנה לשר האוצר וסגן ראש הממשלה. בתפקידו זה החל "המהפך הכלכלי" עם שורת רפורמות שוק חופשי, שכללו את ביטול הפיקוח על מטבע חוץ, ביטול והפחתת מיסים (למשל מס נסיעות שהיה שנוא במיוחד על ציבור הנוסעים לחו"ל) וצעדים נוספים. עם זאת, לצד רפורמות המיסוי לא היה קיצוץ בהוצאות הממשלה, מה שהוביל לאינפלציה דוהרת. ב-1979 נאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות האינפלציה הגואה ובמקומו מונה יגאל הורביץ. למרות זאת בגין, שראה בו שותף פוליטי ותיק, השאיר אותו בממשלה כסגנו. עם הקמת ממשלתו השנייה ב-1981 הוא מונה לסגן ראש הממשלה ושר החקלאות.

את הישרדותו הפוליטית לאחר אי-הצלחתו כשר אוצר הוא חב למנחם בגין, שבו ראה את שותפו הפוליטי, ואשר קירב אותו אליו יותר מפוליטיקאים אחרים במפלגתו, ביניהם לא חש עצמו כל כך חופשי.

שמחה ארליך נפטר לאחר ניתוח מעקפים בלבו בט' בתמוז תשמ"ג (1983) ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק. בערים רבות בארץ נקראו רחובות על שמו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לצילה ולזוג היו שני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד תדהר (עורך), "שמחה אהרליך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 5420
שמחה ארליך, באתר הכנסת
שמחה ארליך, באתר כנסת פתוחה
שמחה ארליך (1915-1983), דף שער בספרייה הלאומית

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שמחה ארליך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמחה ארליך