שמורת מצוק הצינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמות מצוק צינים
מידע כללי
סוג שמורת טבע
תאריך הכרזה 9 בנובמבר 1989
כניסה בתשלום בחינם
נתונים ומידות
שטח 658.73 קמ"ר
בעלי חיים ראו בערך
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמורת מצוק הצינים היא שמורת טבע מוכרזת בנגב המהווה את אחת משמורות הטבע הגדולות בישראל, כששטחה הוא 658,733 דונם. השמורה הוכרזה ב-9 בנובמבר 1989, ועברה מספר הרחבות מאז.

גן לאומי קבר בן-גוריון, גן לאומי עין עבדת ונחל צין
גן לאומי קבר בן-גוריון, גן לאומי עין עבדת ונחל צין

החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין היונקים החיים בשמורה נמנים: יעל נובי, צבי הנגב, צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי, זאב ערבי, קרקל, ארנבת מצויה ודרבן. באזור חיים כ-10 מיני מכרסים ובהם קוצן מצוי, גרביל הסלעים ופסמון.

אוכלוסיית היעלים החיה באזור שדה בוקר היא הצפופה ביותר בישראל. בספירה שנערכה בשמורה בשנת 1998 נספר מספר שיא של 300 יעלים.

בשמורה זוהו 12 מיני עטלפים. המין הנפוץ ביותר הוא עטלפון לבן שוליים. מין נפוץ אחר הוא אשף מצוי. פחות נפוצים הם יזנוב קטן ואשמן קטן.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה נצפו יותר ממאה מיני עופות ובהם 11 מיני דורסים המקננים במצוק הצינים. עם העופות הדורסים שנצפו מקננים במצוק הצינים נמנים: נשר מקראי, רחם, בז מצוי, בז נודד, בז מדברי, בז צוקים, בז שחור, חיוויאי, עיט זהוב, עיט נצי, עקב עיטי, אוח ולילית מדבר.

זוחלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה נצפו 7 מיני זוחלים – הנחשים אפעה מגוון, ארבע קו מובהק וזעמן אוכפים וארבעה מיני לטאות – שנונית נחלים, חרדון מדבר, מניפנית מצויה ומדברית עינונית.

דו-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעין עבדת, חיה אוכלוסייה של קרפדה ירוקה.

הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]