שמואל מלינקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שמואל מִלינקי (1919נובמבר 1978) היה איש כוחות הביטחון הישראליים. כמפקד גדוד במשמר הגבול נודע בשל חלקו בטבח כפר קאסם, שבעטיו נדון ל-14 שנות מאסר, מהן ריצה שלוש שנים וארבעה חודשי מאסר בלבד.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלינקי נולד בשנת 1919 בפולין. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל עם אביו ולמד בגימנסיה בלפור בחיפה. לאחר תום לימודיו עבר לקיבוץ שפיים, שבו התגוררה אחותו. בימי המרד הערבי הגדול התגייס ל"הגנה" ובהמשך התגייס לצבא הבריטי. לאחר תום מלחמת העולם השנייה שירת ביחידה המיוחדת של "ההגנה" בחיפה, כסגנו של יהודה קופל[1] וכמפקד היחידה[2][3].

טבח כפר קאסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת פתיחת מבצע סיני שירת מלינקי כמפקד גדוד 2 של משמר הגבול במשולש, בדרגת רב-סרן. הוא קיבל הוראה להטיל עוצר על כפרי המיעוטים במשולש, והורה לפקודיו לנהוג ביד קשה ולהרוג את מפירי העוצר. על אף שברוב המקומות חייליו נמנעו מירי על ערבים שחזרו מהעבודה לאחר שעת העוצר, בכפר קאסם החיילים ירו למוות בערבים רבים שהגיעו מהשדות וכלל לא היו מודעים להטלת העוצר, אירוע שנודע כטבח כפר קאסם. כאשר נודע למלינקי על כמות ההרוגים בכפר קאסם הוא הורה לנצור את האש והביע פליאה על שהטבח אירע.

מלינקי הועמד למשפט צבאי. עדויות שהובאו במהלך המשפט טענו שמלינקי הורה שלאחר כניסת העוצר לתוקפו ב-17:00, "כל מי שיימצא מחוץ לביתו יירה וייהרג", ולשאלה על היחס לנשים וילדים השיב: "הפקודה הוסברה ואין צורך בפירושים מיוחדים", ולשאלה על האנשים מחוץ לכפר אמר שדינם כדין האחרים ושלא יהיו סנטימנטים. מלינקי גם אמר שאם יהיו מספר הרוגים זה טוב ויעזור להם במשימות הבאות[4]. מלינקי גם אמר שהוא לא רוצה רצח וכל מי שיבצע משהו בתוך ביתו של ערבי יחשב לו הדבר לרצח[5]. מספר עדים טענו שהפקודות של מלינקי היו ברורות ביותר ושטבח כפר קאסם היה תוצאה של הפקודות שלו. לעומת זאת, כאשר מלינקי העיד בבית המשפט הוא טען שפקודותיו כוונו לכך שיש לירות רק במפירי עוצר מעוררי חשד וכי לא אמר "לירות על מנת להרוג" וכי רישום משפט זה בפקודה מקורו בטעות. מלינקי טען שהמפקדים שהרשו לערבים לחזור לבתיהם לאחר הכנס העוצר לתוקפו הם אלו שמלאו נכון את הפקודות וכי השוטרים בכפר קאסם לא הבינו נכון את הפקודות[6]. לטענת סניגורו, העובדה שרוב פקודיו לא ירו בתושבי כפר קאסם שחזרו מהעבודה מעידה על הפירוש הנכון של פקודותיו[7]. מלינקי גם העיד במשפטו כי בתדריך שקיבל ממפקד החטיבה, יששכר שדמי, בעניין הדרך לנהוג במי שיפר את העוצר השתמש זה בביטויים "בלי סנטימנטים, בלי מעצרים, אללה ירחמו", אותם העביר אחר כך מלינקי לחייליו. הוא טען שהסתייג מביצוע הפקודה אך לא רצה לשנות מהפקודה שקיבל[8].

באוקטובר 1958, תשעה חודשים לאחר תום המשפט, הוקרא פסק הדין בו הורשע מלינקי ברציחתם של תושבי כפר קאסם, ונדון ל-17 שנות מאסר, העונש החמור ביותר שהוטל על נאשמי הטבח[9].

בתחילת פברואר 1959 נפתח הדיון בערעור של הנאשמים על פסק הדין. בתחילת אפריל 1959 אישרה ערכאת הערעור את ההרשעה, אך הורידה את העונש שהוטל על מלינקי ל-14 שנות מאסר[10].

לאחר המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר גזר הדין החליט הרמטכ"ל חיים לסקוב להמתיק את עונשם של שלושת מורשעי כפר קאסם שנותרו במאסר: עונשו של מלינקי הופחת ל-10 שנים. בנובמבר 1959 הנשיא יצחק בן-צבי הפחית מעונשו של מלינקי והעמיד אותו על 7 שנים בלבד[11]. במרץ 1960 הוא שוחרר מהכלא, לאחר 40 חודשי מאסר, עקב בריאותו הלקויה[12]. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, השיב לו את דרגתו הצבאית ואמר לו שהצדק עוד יופיע[13]. מליניקי עצמו הרגיש קרבן של המערכת וסבר שהוא נשא את העונש שהיה צריך להיות מוטל על צה"ל.

לאחר שחרורו מהכלא שירת מלינקי במשך שנים כקצין ביטחון בקריה למחקר גרעיני - נגב והשתחרר ב-1964 בדרגת אלוף-משנה. לאחר מלחמת ששת הימים הקים בסיוע משרד הביטחון תחנת דלק בבסיס רפידים[14]. בהמשך עבר לנתניה, בה נפטר מהתקף לב בשנת 1978. הותיר אישה, שלוש בנות ובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, עמוד 398
  2. ^ רוביק רוזנטל, כפר קאסם: אירועים ומיתוס, 2000, עמוד 15
  3. ^ בכתבה על מותו בדבר נכתב שהוא עלה בגיל 16 והיה מראשוני קיבוץ שפיים
  4. ^ במשפט כפר קאסם:קצינים העידו שהפרו פקודות מלינקי, דבר, 2 במאי 1957
  5. ^ נדחתה הבקשה להפריד את משפטו של מלינקי מכל היתר, דבר, 30 באפריל 1957
  6. ^ מאלינקי מכחיש כי הוא נתן הפקודה "לירות כדי להרוג", דבר, 28 ביוני 1957
  7. ^ סניגורו של מלינקי ממשיך בנאום סיכומיו, דבר, 2 בדצמבר 1957
  8. ^ מאלינקי:דהאן תלה את שני הסרג'נטים הבריטים, דבר, 4 ביולי 1957
  9. ^ 8 מנאשמי כפר קאסם חוייבו באשמת רצח, דבר, 13 באוקטובר 1958
  10. ^ הוקלו העונשים של אנשי משמר הגבול שנדונו בענין כפר קאסם, דבר, 5 באפריל 1959
  11. ^ הנשיא הפחית עונש מלינקי ודהאן, מעריב, 12 בנובמבר 1959
  12. ^ שוחרר ש. מלינקי, דבר, 6 במרץ 1960
  13. ^ רוביק רוזנטל, כפר קאסם: אירועים ומיתוס, 2000, עמוד 27
  14. ^ רוביק רוזנטל, כפר קאסם: אירועים ומיתוס, 2000, עמוד 46