שמואל אברמסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אברמסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1913 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בפברואר 2004 (בגיל 91 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל אברמסקי (191311 בפברואר[1] 2004, י"ט בשבט ה'תשס"ד) היה היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי, ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממייסדי "החברה לחקר המקרא". חתן פרס ביאליק לשנת 1989.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפשרושל שבמחוז סובאלק שבפולין, למאשה-מרים וניסן אברמסקי, צאצא של רבי שמעלקה מניקלשבורג וקרוב משפחה של הרב יחזקאל אברמסקי. למד בגימנסיה יהודית בסובאלק. בצעירותו עסק בפעילות מרקסיסטית ואף נאסר. לאחר מכן נעשה ציוני, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל.

זמן קצר לאחר עלותו לארץ ישראל החל בלימודי מקרא והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בסוף שנות ה-40, בעצת פרופ' בנימין מזר, החל לעסוק בחקר המתכות של ארץ ישראל הקדומה. בשנת 1960 עשה את עבודת הדוקטורט בנושא זה. לפרנסתו עסק בהוראה, תחילה בבית הספר "תלפיות" בירושלים ואחר כך במכללת בית ברל.

בשנת 1965 הצטרף לקבוצת מייסדי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (עוד בגלגולה הראשון כ"המכון להשכלה גבוהה בנגב") והיה ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום. לימד בה במשך כעשרים שנה, עד פרישתו בשנת 1984.

פרופ' אברמסקי היה ממייסדי "החברה לחקר המקרא", והיה חבר בחוג העיון בתנ"ך של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. ערך את חידוני התנ"ך הראשונים. במשך שנים שימש פרשן ב"פרקי היום בתנ"ך" בקול ישראל. הוא ערך את "בית המקרא" ואת האנציקלופדיה לגאוגרפיה מקראית, וכמו כן היה חבר מערכת האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה יודאיקה ו"עולם התנ"ך". ערך את "ספר שמואל ייבין" יחד עם יוחנן אהרוני ובן ציון לוריא.

בשנת תשמ"ט (1989) זכה בפרס ביאליק על מפעל חייו בחקר המקרא וההיסטוריה המקראית.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 נישא למינה ברודובסקי. בניו הם פרופ' עודד אברמסקי והדיפלומט צבי אבירם-אברמסקי. אחיו היה הארכאולוג יוסף אבירם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בר כוכבא נשיא ישראל
  • קהלת – המלך, החכם והמשוחח ירא האלוהים
  • תולדות התרבות והאמנות, כרך א' – העולם העתיק: המזרח הקרוב והרחוק; כרך ב' – העולם העתיק: יוון ורומי; כרך ג – העולם העתיק: שקיעת העולם העתיק
  • ירושלים בימי המקרא
  • ירושלים בימי בית שני
  • מבוא לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל – תקופת המקרא
  • מלכות שאול ומלכות דוד – ראשית המלוכה בישראל והשפעתה לדורות
  • מסילה בערבה: תולדות הערבה בימי המקרא
  • פרשה בתולדות הנגב

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]