שלום (בן יחזקאל) אלבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום אלבק
שלום (בן יחזקאל) אלבק
שלום (בן יחזקאל) אלבק
לידה 30 בינואר 1858
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוגוסט 1920 (בגיל 62)
ברסלאו, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 18588 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אלבק נולד ב-30 בינואר 1858 (ט"ו בשבט תרי"ח) בוורשה שבפולין. בהספד שחיבר עליו 'רב צעיר' (חיים טשרנוביץ) נכתב כי אלבק היה "למדן-תורני בנוסח פולין ורוסיה ומבקר חרוץ ומשכיל בנוסח אשכנז – ואיחד בקרבו את המערב והמזרח; על פי חינוכו ועל פי ידיעותיו בתורה היה צריך להיות רב מאחד הרבנים במזרח [ואכן היה רב בישיבה באודסה למשך זמן קצר], ועל-פי דרך הגיונו ושיטת ביקורתו החריפה והחופשית היה ראוי להיות מלומד וחוקר בני-חכמי המערב".[1] אלבק נפטר בעיר ברסלאו (ורוצלב, פולין) ב-8 באוגוסט 1920 (כ"ד באב תר"פ).

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבק חיבר את הלקסיקון הביוגרפי על תנאים ואמוראים, שממנו ראה אור קובץ אחד: "משפחות סופרים" (עד הערך 'אבדימי') (1930).

עוד עסק במחקר ביקורתי ומקיף בכתביו של ר' יהודה בן ברזילי מברצלונה (מגדולי החכמים בספרד בסוף המאה הי"א וראשית המאה הי"ב), ואת תוצאות חקירתו הדפיס כמאמר בשם "מחוקקי יהודה", בספר היובל לחוקר התלמוד ישראל לוי, "תפארת ישראל" (תרע"א). במאמר פולמוסי זה הציג את מסקנותיו מבדיקת כתבי ר' יהודה בן ברזילי והראה כי ספר האשכול בנוסח הנדפס שבהוצאת הרב אוירבך (1861) אינו אותנטי. הוא האשים את המוציא לאור בזיוף, ולאחר שנמצאו מתנגדים לדעתו פרסם את הקונטרס "כופר האשכול" (תרע"א) ובו ראיות נוספות ומפורטות לטענותיו.

בעקבות הפולמוס שהתפתח סביב סוגיה זו החל שלום אלבק בהכנת מהדורה מתוקנת ל"ספר האשכול" הנסמכת על כתבי יד שהיו נאמנים עליו, מתוך הנחה כי חיבור זה הוא למעשה קיצור של ספר העתים שחיבר החכם הספרדי יהודה בן ברזילי מברצלונה. מהדורה זו לא נדפסה בחייו והיא נשלמה על ידי בנו, חנוך אלבק.

כופר האשכול

בתקופה זו ההדיר אלבק גם את חיבורו של ר' אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן, 1170-1090), "אבן העזר" עם מבוא ופירוש (1910).

סמוך למלחמת העולם הראשונה גמר בדעתו להוציא מהדורה מדעית לתלמוד הבבלי שתהייה מבוססת על דפוסים ראשונים וכתבי יד. התוכנית למהדורה הושלמה וראתה אור כחוברת לדוגמה (על מסכת ברכות) (1913).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום אלבק היה נשוי לרחל בת אלכסנדר ברודט. בנו היה חוקר המשנה והתלמוד פרופ' חנוך אלבק, איש האוניברסיטה העברית בירושלים. ונכדו היה חוקר התלמוד והמשפט העברי שלום (בן חנוך) אלבק, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משפחות סופרים: הוא אוצר שמות התנאים והאמוראים אשר נמצא זכרם בספרי חכמינו עם קורות ימי חייהם, דרכיהם ומעשיהם בקדש כפי הנמצא בתלמוד בבלי, ובירושלמי ובתוספתא ובמכילתא ובמסכתות קטנות, ובמדרשים ובספר הזוהר, ובילקוט, ובספרי תשובות הגאונים, ערוך ומסודר על פי סדר א"ב באורים והערות מאת שלום במו"ה יחזקאל אלבעק, ווארשא: דפוס שולדבערג ושותפו, תרס"ג.
  • כופר האשכול: להוכיח הזיופים בספר האשכול שהוציא הרב"ץ אויערבך ונגד ס' צדקת הצדיק, ורשה: דפוס הצפירה, תרע"א.
  • ר' אליעזר ב"ר נתן (הראב"ן), אבן העזר: טעמים למנהגי הפוסקים הראשונים וחדושים בהלכות איסור והיתר, עם מבוא והערות 'אבני השוהם' מאת שלום אלבק, ורשה: תרס"ה.
  • תלמוד בבלי (מודעה), על פי דפוס ויניציא מבית דניאל בומבירגו בשנות ר"פ-רפ"ג עם חילופי נוסחאות של כתבי-יד שונים, מראי מקומות ופירוש מדעי חדש, ורשה: חברת שוחרי תורה, תרע"ג.
תלמוד בבלי (מודעה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם מאיר הברמן, "אב ובנו: א. שלום אלבעק ב. חנוך אלבעק", אנשי ספר ואנשי מעשה: סופרים, חוקרים, ביבליוגרפים, מדפיסים ומוכרי ספרים, ירושלים: ראובן מס, תשל"ד, עמ' 133-128.
  • Baruch Krupnik, "Albeck Shalom", Encyclopedia Judaica: Das Judentum in Geschichte und Gegenwart, Band II, Berlin: Eshkol, 1928, s. 117.
  • Moshe David Herr, "Albeck Family of Scholars", Encyclopaedia Judaica, Jerusalem: Macmillan, 1971, pp. 527-529.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רב צעיר, התקופה, כרך ח', עמ' 494-491.