שינה בחלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרונאוט ישן בתחנת חלל
האסטרונאוט דון תומאס מרצה על שינה בחלל בכנס תוכנית רמון spacelab

שינה בחלל היא פעולה הכרחית לתפקוד התקין של האסטרונאוטים.

בחלל כתוצאה מתנאי חוסר כבידה מרבית הפעולות והתפקודים האלמנטריים היום יומים מתנהלים באופן שונה מאשר על פני כדור בארץ, כך גם השינה בחלל מתנהלת באופן שונה.

לאסטרונאוטים מוקצים כ-8 שעות שינה בכל יום.[1] אך, רבים מהם דיווחו כי מספיקות להם כ-6 שעות שינה בשביל הרגשה טובה וערנית. כמה מומחים מאמינים, כי הסיבה לכך היא תנאי חוסר הכבידה, היות שהשרירים לא נמצאים תחת עומס במהלך שעות העירות.

בשנת 1963 האסטרונאוט גורדון קופר (Gordon Cooper) טס את הטיסה האחרונה והארוכה ביותר בחללית Mercury-Atlas 9. בזמן שקופר שהה בחלל במשימה בת 34 שעות הוא הפך לאמריקאי הראשון אשר בילה יום שלם בחלל והראשון לישון בחלל.[2]

סכנות ופתרונות בשינה בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשינה בחלל עקב תנאי חוסר כבידה קימות מספר סכנות:

  1. כאשר האסטרונאוט ישן ללא תנועה רבה יכולה להיווצר סביב ראשו "בועה" של פחמן דו-חמצני וכתוצאה מכך למחסור בחמצן, לכן האסטרונאוט חייב לישון ליד פתח אוורור.
  2. בשל חוסר כוח הכבידה בחלל האסטרונאוטים עלולים לרחף בשנתם וכתוצאה מכך להתקל בחפצים שונים ולהיפצע, לכן ישנים האסטונאוטים בתוך שק שינה אשר קשור לקיר או דרגש שינה.
  3. נוחות השינה עלולה להפגע עקב העדר הלחץ מהמזרן אליו רגילים האסטרונאוטים בשנתם על פני כדור הארץ.

פגיעה במערכת הביולוגית של השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם צריך שינה רציפה בעלת דפוס שינה קבוע כדי להיות ערני (להיות בתפקוד מלא).

בחלל יש פגיעה במערכת השינה מכיוון שבעת הקפת כדור הארץ האסטרונאוטים עדים ל-16 זריחות ושקיעות כל 24 שעות, דבר זה מקשה על אסטרונאוטים לשמור על דפוס שינה. הגוף והמוח של האדם זקוקים למקצבי יממה מסוימים - מחזור 24 שעות ביממה של ערות ושינה - וכשמפרים מקצבים אלה יכולים להיגרם קשיי שינה. נדודי שינה ומניעת שינה הן בעיות חמורות ונפוצות לבני אדם בחלל.

התמצאות במרחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מהעדר כבידה בחלל, נעלמת תחושת האוריינטציה (התמצאות במרחב בזמן תנועה). כתוצאה מכך, אסטרונאוטים חשים חסרי משקל וביכולתם לישון בכל כיוון. לדוגמה: האסטרונאוטים יכולים לישון הפוך (בכדור הארץ הדם מצטבר בראש לכן בן אדם לא יכול לישון כך).

חדר שינה וציודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אסטרונאוט יש מעין "תחנת שינה", זהו חדר קטן אשר כולל ציוד שינה.

חדר השינה מכיל ציוד מתאים כגון: שק שינה, כרית, מנורה, פתח אוורור, מחשב נייד אישי, מקום לחפצים אישיים. האסטרונאוטים לרוב משתמשים במסכה ואטמי אוזניים כדי להימנע מהאור והרעש השורר בחלל. מפני שהאסטרונאוטים רגילים לישון בכדור הארץ על מזרן שמפעיל לחץ על הגב שלהם, בשק השינה שלהם ישנה כרית קשה שמפעילה לחץ על הגב שלהם.

השפעת הזריחות והשקיעות על השינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב בעלי-החיים ולבני האדם, יש שעון ביולוגי האחראי לתזמון כל התהליכים בגוף לאורך היממה. שעון זה מתאים את עצמו לשינויי האור והחושך בסביבה, אך התאמה זו אורכת זמן, ולכן שינויים מהירים וניכרים של המקצב הסביבתי גורמים לחוסר תיאום בין השעון הביולוגי לסביבה, והתוצאה - חוסר התאמה של התהליכים שקורים בגוף בזמן השינה בהתאם לזמן השינה, והעייפות. בחלל יש זריחה כל 90 דקות, זמן זה תלוי במרחק הלווין מכדור הארץ לכן האסטרונאוטים רואים כ-16 זריחות ביממה, הזריחות והשקיעות הרבות מבלבלות את השעון הביולוגי וגורמות לבלבול הגוף מבחינת מתי צריך ללכת לישון ומתי צריך הגוף לעבור את התהליכים שהוא עובר בזמן השינה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fred Sayers, Sleeping in Space, NASA, ‏8.6.2015
  2. ^ Jonathan Shipley, How do astronauts sleep in space?, Astronomy, ‏16.6.2022