שיכון פאג"י
 | |
| מבט על המשעול בין שני בנייני השכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
ירושלים  |
| תאריך ייסוד |
1946 |
| על שם |
פאג"י |
| קואורדינטות | 31°47′56″N 35°13′18″E / 31.798853°N 35.221632°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   שכונת פאג"י | |
  | |
שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוכנית השכונה ממזרח לשכונת סנהדריה גובשה בשנת 1945[1]. אבן פינה לשכונה הונחה ב-21 במרץ 1946[2]. היא נבנתה על ידי קבוצת משתכנים חרדים, מאנשי פאג"י, בראשותו של אברהם זאב טרגר (שלעתיד הקים שכונות נוספות בירושלים: נוה פאג"י בבית וגן, נוה צבי ברחוב בר-אילן, שכונת עזרת תורה, בתי טרגר בשכונת רמות), ועמו אברהם אליהו מוקוטובסקי (הוא אליהו כי טוב, מחבר ספר התודעה), ובסיוע הרב יצחק אביגדור אורנשטיין ועוד.
השכונה תוכננה על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בדצמבר 1946 תוארה השכונה[3]:
- "השכונה החדשה היא בת ששים דירה, בנות 3 או 2 וחצי חדר, בשלושה בנינים גדולים בני שלוש קומות, מקבילים זת לוה, וריוח מספיק ביניהם, שיינטע אילנות ושיחים. סגנון הבניה - חדיש."
ביוזמת מקימי השכונה הוקמו בשכונה מפעל דפוס ומאפיית לחם. בסוף 1946 נסלל רחוב הרב בלוי המחבר את השכונה לרחוב שמואל הנביא[4][5].
לאחר כיבוש בית הספר לשוטרים על ידי הלגיון הירדני נסוגו לוחמי האצ"ל לשיכון פאג"י ומיקמו בו את עמדותיהם הקדמיות. תושבי השכונה פונו ממנה ובימים שלאחר מכן יצאו מבית הספר לשוטרים כוחות של הלגיון לתקוף את סנהדריה ושיכון פאג"י, אך נהדפו[6]. ב-22 בפברואר 1949 חזרו תושבי השכונה לבתיהם[7]. לאור הקרבה לקו העירוני, חלק מן המתיישבים לא חזרו לגור בה והעדיפו לגור בשכונות שנכבשו מן הערבים, כשכונת קטמון. במקומם באו לגור בשכונה ניצולי שואה מהונגריה. במרץ 1950 חגגו בשכונה את שיקומה לאחר הקרבות[8].
עד למלחמת ששת הימים נחשבה השכונה כשכונת ספר בירושלים ובינה לבין בית הספר לשוטרים הוקמו ביצורים[9]. לאחר מלחמת ששת הימים נבנו סביב שיכון פאג"י השכונות רמת אשכול ומעלות דפנה.
רבני השכונה היו הרב בנימין זאב יעקובזון, הרב יעקב בלוי וכיום הרב חיים יוסף בלוי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירושלים החרדית בבנינה, בית יעקב, ניסן תשכ"ה, עמ' 31
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפעלי שיכון של פאג"י בירושלים, המשקיף, 24 ביוני 1945
- ^ שיכון פאג"י, הצופה, 21 במרץ 1946
- ^ שיכון פאג"י, דבר, 22 בדצמבר 1946
- ^ כביש חדש בשכונת סנהדריה, דבר, 28 בנובמבר 1946
- ^ נפתח הכביש החדש לשכונת סנהדריה בירושלים, הצופה, 19 בדצמבר 1946
- ^ אביעזר גולדשטיין, המערכה ההירואית ברמת רחל, המשקיף, 26 במאי 1948
- ^ תושבי שכ' פאג"י חוזרים לבתיהם, חרות, 23 בפברואר 1949
- ^ חגיגה בשכ' פאג"י לרגל שיקום ההריסות, חרות, 23 במרץ 1950
- ^ ירדנים רצחו בחור ישיבה, שערים, 4 ביוני 1956
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
