שידורי טלוויזיה באינטרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט מתבצעים באמצעות העברת נתונים משרת כלשהו למחשב האישי. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת שידור תוכניות טלוויזיה באתרי אינטרנט. כך ניתן לצפות בתוכניות ובסרטים באינטרנט הן במחשבים נייחים וניידים, במכשירי לוח ובטלפונים הניידים. ברשת מועברים שידורים חיים וכן תוכן לצפייה לפי דרישה (VOD). התכנים בצפייה נדחית זמינים לצפייה בכל שעות היממה ובכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט, חינם או בתשלום.[1]

המונח "שידורי טלוויזיה" מתייחס לתוכן, הדומה לזה של שידורי הטלוויזיה. לרוב, שידורי טלוויזיה ברשת, הם מראה לשידור הרגיל. ערוץ טלוויזיוני מקרין תוכנית על מסכי הטלוויזיה ובמקביל מזרים את השידור גם לנגן אינטרנטי.

ניתן לצפות בשידורים בכל מקום על-פני כדור הארץ, כל עוד יש במקום חיבור לאינטרנט. וזאת בהשוואה לשידורי טלוויזיה רגילים, שהטווח שלהם מוגבל לסביבתה של האנטנה המשדרת (כיום גם אפשר לצפות בשידורי טלוויזיה רגילים בכל העולם בזכות לוויינים). כל אדם יכול לפתוח תחנת שידור לעצמו ולשדר לרשת האינטרנט. לעיתים עקב מגבלות של זכויות השידור, נחסמים שידורים לצפייה במדינות מסוימות על ידי כלי Geo block. לדוגמה שידורי מונדיאל 2018 שודרו בישראל בדיגיטל של כאן עם חסימת צפייה מחוץ לגבולות ישראל בהתאם להסכם השידור מול פיפ"א.

ב 2018 שתי רשתות חברתיות השיקו שידורי טלוויזיה מסוג חדש, שאינם מקבילים לשידור טלוויזיוני: YouTube TV[2] ו- IGTV[3] של אינסטגרם.

אמצעים לשידור באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופי שידור המתמחים בתחום האינטרנט ולהם נגן, שרתים, רוחב פס, ואמצעים נוספים המאפשרים להם שידור אינטרנטי לכמויות גדולות של צופים ומאזינים. בהינתן ציוד מתאים, ניתן לשדר באינטרנט אף ברזולוציית 4K.

כמו כן, בנמצא גם שידור מטעם גורמים פרטיים או חובבי התחום, באמצעות תוכנה ביתית המאפשרת שידור של תוכני רדיו וטלוויזיה לאינטרנט.

בינג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצפיית בינג' האדם צופה במספר רב של פרקים בצורה רציפה. אופן הצפייה הזה הפך נפוץ בקרב צופים בעידן הטלוויזיה האינטרנטית. עם עליית שירותי סטרימינג כמו נטפליקס ועוד, צפיית בינג' שיקפה עלייה בכמות הזמן שבני האדם מבלים בצריכת תכנים אלה.

צפיית בינג' הפכה לדרך של אנשים לנהל את הרגשות שלהם[4], להתמודד עם חרדה ודיכאון וליצור קשרים חברתיים עם אחרים. עבור אנשים רבים, צפיית בינג' היא דרך לברוח מהבעיות שלהם ולשכוח זמנית מהצרות שלהם. לצד תועלות מסוימות, הצפייה המרתונית יכולה לגרום לחוסר שינה ולבידוד חברתי בגלל מספר השעות הרבות שמבלים בצפייה יחידנית. בנוסף לכך, יש הטוענים שצפייה מוגזמת עלולה להוביל להתקשרות לא בריאה עם הדמויות וסיפור העלילה בטלוויזיה, באופן שעלול להשפיע על מערכות היחסים האמיתיות של אנשים עם קרוביהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל, שידורי תוכניות טלוויזיה באינטרנט, באתר כנסת ישראל, ‏15 במרץ 2012
  2. ^ YouTube TV
  3. ^ Welcome to IGTV, Instagram Info Center, ‏20 ביוני 2018 (ארכיון)
  4. ^ Tom Hemingway, ‘Next Episode in 5 …’ – Binge-Watching and Narrative in Streaming Television Comedy, Edinburgh University Press, 2021-10-05, עמ' 224–235, ISBN 978-1-4744-6198-6. (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.