שטיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשים אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899
ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו)
מחצלות קש (קטורי, יפן)

שטיח הוא יריעה או בד שעיבו אותו בקשרים מחוטים או קרעי בדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.

יש המבחינים בין שטיח למחצלת על פי גודלם, כשהראשון בהם גדול יותר והשני עשוי לרוב מקש או קנים ומשמש אף לכריכה או כמחיצה.[1]

מקורם של שטיחי קשרים עשויים בעבודת יד הוא כנראה מונגוליה או טורקסטן בין האלף ה-4 לפנה"ס לאלף ה-2 לפנה"ס.

אריגת שטיחים הוכנסה לראשונה לספרד במאה ה-10 לספירה בידי המורים. מסעות הצלב הביאו לאירופה שטיחים טורקיים, שם שימשו לתלייה על קירות או כיסוי לשולחנות.

עם פתיחת דרכי המסחר במאה ה-17 הגיעו שטיחים פרסיים לראשונה למערב אירופה, אך רק במאה ה-18 החל שימוש נפוץ בשטיחים ככיסוי לרצפות.

פרט למטרות נוי, שטיח עשוי לשמש להפחתת רעשים ואובדן חום דרך הרצפה.

קיימים שני סוגי שטיחים עיקריים: שטיחים קילים, הארוגים שתי וערב ושטיחי קשירה, שהם אריגים שעליהן נקשרות לולאות-לולאות חוטים או קרעי בדים בצפיפות גבוהה.

הארצות העיקריות המייצרות שטיחים עשויים בעבודת יד כיום הן איראן, טורקיה, פקיסטן, סין, טורקמניסטן ואפגניסטן.

שטיח מקיר לקיר הוא כיסוי המחובר לרצפה, העשוי בדרך כלל מאריגה עבה - לעיתים קרובות מצמר אך גם כותנה, קנבוס, קש, או כל תחליף סינתטי - ומודבק על פי רוב לשכבת בסיס עשויה שתי וערב. לאחר מכן נגזר ונתפר להתאמת המידות ומחוזק לרצפה במסמרים, סיכות או דבק.

שטיחים ביתיים נהוג לנקות על ידי שימוש בשואב אבק. בעבר היה נפוץ יותר השימוש בחובט שטיחים

שטיחי סמרטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות רבות ניצלו קרעי טקסטילים ישנים ליצירת שטיחים. הדוגמאות הראשונות באירופה הן מהמאה ה-18 ומיפן מהמאה ה-19. בסקנדיביה יש מסורת של סגנון אריגה הנקרא ryer שבה מושכים לולאות[2] של קרעי בדים דרך בד ארוג ועל ידי כך יוצרים בד המזכיר פרוות חיה.

שיטה נוספת היא קליעת צמות מקרעי בדים,[3][4] ואת הצמות הללו תופרים בצורות שונות לשטיח.

בארצות הברית[5] ארגו ואורגים שטיחי סמרטוטים על נולי מסגרות. ומשתמשים בהם לקישוט, בחדרי שינה חדרי ילדים ובמטבחים. השטיחים קלים לניקוי [כביסה במכונה]. הם נוחים להתאמה לרהיטים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון בן יהודה, עמ' 2927.
  2. ^ Juliet Bawden, History, Rag Rug Inspirations, London: CASSELL, 1996, עמ' 8, ISBN 978-0304347681. (באנגלית)
  3. ^ Braided Rugs, The Family Creative Workshop, כרך Boxes,Braided Rugs,Breads,Bread Sculptures et al, NEW YORK: Plenary, 1975, The Family Creative Workshop, עמ' 16-23, ISBN 0705403327. (באנגלית)
  4. ^ Constatine A/ Belash, Ch.IV Articles of Flat Braiding - Oval Rug or Mat, BRAIDING & KNOTTING Techniques & projects, New York: Dover Publications, 1974, עמ' 46, ISBN 0-486-23059-7. (באנגלית)
  5. ^ Osma Gallinger Tod, Josephine Couch Del Deo, Rag Rugs, Designing and Making Handwoven Rugs, 1976, New York: Dover Publications, 1957, עמ' 115, ISBN 0-486-23391X. (באנגלית)