שושנות ים

[שושנה מהים שהגיעה לישראל]
	כמה סוגים של שושנות ים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	צורבים
מחלקה:	אלמוגים
תת־מחלקה:	ששאים
סדרה:	שושנות-ים
שם מדעי
	חונטוזה

שושנת ים (שם מדעי: Actiniaria) היא סדרה של בעלי חיים שוכני מים, שרובם ישיבים, הקרויים על שם הפרח היבשתי, וניזונים מסינון המים באמצעות זרועותיהם. שושנות-ים נמנות עם על-מערכת הנבוביים, מערכת הצורבים, מחלקת האלמוגים. שושנה היא, בדרך כלל, פוליפ סוליטרי (יחידני) עם תאים צורבים בזרועותיו. אותם תאים משמשים את השושנה לשיתוק הטרף ותפיסתו, אשר נגרר על ידי הזרועות לתוך פה השושנה לעיכול בקיבה.

לשושנות הים רגל יחידה שברוב המינים מעוגנת לסלעים או לחול. מינים מסוימים מתחברים לאצות גדולות וחלק שוחים ללא חיבור כלל. רבות מהן מקיימות קשרי-סימביוזה חשובים עם מינים חד תאיים מסוימים של אצות ירוקות ששוכנים לצד תאי קיבתן של השושנות. שושנת הים מרוויחה מתוצרי הפוטוסינתזה של האצות, בעיקר חמצן, גלוקוז ואלנין. האצות מצידן זוכות לחשיפה מתמדת לאור שמש, שהשושנות דואגות שיקבלו. רוב המינים חיים בשוניות טרופיות אך חלקם הסתגלו למים קרירים יותר, שוניות רדודות ואף לסביבות חול ואצות.

לשושנות הים ארס המורכב מאהרנוב הפילנטרופ שתפקידו לשתק טרף קל כמו דגים וסרטנים קטנים ומשמש גם להגנה על שושנת הים מציידים. הארס יכול להכאיב ולגרום לנפיחות במקום הפגיעה אך לרוב איננו קטלני. מספר מינים של שושנות ים (בעיקר המין Actinodendron arboreum, המין Phyllodiscus semoni ובני המשפחה Stichodactylidae) עלולים להיות קטלניים ולגרום להלם אנפילקטי ופגיעה בתפקוד הכליות והנשימה, מה שעלול להיות קטלני.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשושנות-ים יש שתי צורות של רבייה:

הרבייה האל-מינית מתבצעת באמצעות חלוקת הגוף לשני חלקים או יותר. חלקים אלה נפרדים זה מזה, וכל אחד מהם גדל ומשלים את עצמו לשושנת-ים בוגרת. רבייה אל-מינית זו שכיחה אצל שושנות-ים הנתונים בתנאי חיים-קשים; אך בתנאי חיים תקינים מתרבות שושנות-הים ברבייה מינית.

אצל רוב שושנות-הים המינים (זכר ונקבה) נפרדים. בעונת הרבייה - יוצאים תאי זרע מגוף הזכר, שוחים במים ונכנסים לתוך גופה של הנקבה, שם הם מפרים את תאי הביצה המתפתחים בגוף. מן הביצה המופרית מתפתחת פגית שחיינית, הנקראת פלנולה. הפלנולה שוחה עד שהיא מתיישבת על מצע (שאיננו זז) ומתפתחת לשושנת-ים בוגרת. יש לציין שרוב הפגיות נטרפות, ורק מעטות מהן מצליחות להינצל מטורפיהן ומתפתחות לשושנות-ים בוגרות.

סימביוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנות-ים רבות מקיימות קשרי-סימביוזה (חיי שיתוף) עם בעלי-חיים אחרים, בכך שהן מספקות להם הגנה, וכגמול בעלי החיים שזוכים להגנה מסייעים לשושנת-הים להשיג את מזונה. לדוגמה:

השושנתן המתחפר הוא מין של שושנת-ים גדולה, החיה בים-סוף ומקימת סימביוזה עם דג קטן מסוג שושנון. השושנתן המתחפר מספק לשושנון הגנה, והדג מספק לו חלק ממזונו.
שושנות-ים אחרות, כגון המין הנקרא שושן נזירן, מקימות סימביוזה עם סרטנים מן המין הנקרא סרטן נזיר. הסרטן הנזיר "מרכיב" את שושנת-הים על הקונכייה הריקה של החילזון שבה מתגורר; שושנת-הים מספקת לסרטן הנזיר הגנה, והסרטן מסייע לה בהשגת מזונה.