שושי חייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שושי חייט
לידה 25 ביוני 1947
קלוז'-נאפוקה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 2011 (בגיל 63) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שושי גולדמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה פיסול, שירה, עיצוב גרפי, ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יעקב חייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שושי חייט (25 ביוני 194717 באפריל 2011) הייתה ציירת, פסלת, משוררת וסופרת ישראלית, חברת אגודת הציירים והפסלים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה למשפחת גולדמן, דור שני לשואה בעיר קלוז' בטרנסליבניה, רומניה. בשנת 1950 עלתה לישראל. חיי ילדותה ונערותה היו קשים מנשוא היות שאביה נטש אותה בהיותה תינוקת ואמה התאבדה כשהייתה נערה בת 12. ובשנת 1964 נישאה לצייר יעקב חייט. לזוג שתי בנות.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחייט דבק הכינוי 'ציירת הליצנים', משום שהדמויות האנושיות בציוריה עוטות על פניהן לרוב מסכה. סימטריה, שקט, סמכותיות ושלוות צבע עבדו אצל הציירת כמין בולם זעזועים מפני רקמת המציאות הקשה. חייט אפשרה ביצירותיה למצוא גוונים רבים ולעיתים הניחה רק לשחור וללבן, הפשוטים לכאורה של העיפרון, להעניק הבעות אנושיות מגוונות כחכמה, תמימות, ערמומיות ואומללות.

"קרקס החיים של שושי". ציור טריפטיכון. יוצרת: שושי חייט

בין יצירותיה הטריפטיכון, המשקף את מסכת חייה הקשים של האמנית כבר מילדותה, שהטילה אותה כהגדרתה, וכשם היצירה, אל זירת קרקס החיים של שושי. בכוח אישיותה, בדומה למסכה שביצירותיה, היא עוטה על רגשותיה מעטה בדמוי של 'רומנטיקת קרקסים', ובכך מרחיקה את הצופה מן ההליכה על חבל הזכרונות הדק האישי שלה.

אף על פי שהעיסוק בדמות הליצן מאפשר זאת, קשה למצוא בעבודותיה פארסה, בוטות או סלפסטיק לשמו, שכן דומה כי מרבית הדמויות, לרבות הפסלים שיצרה, נושאות בנטל של סבילות.

דוגמה לשימוש בלקסיקון הלולייני החזותי של היוצרת הייתה נוכחת ביצירת סדרת ציורי התנ"ך שיצרה, שבה הדמויות המסורתיות לובשות על פניהן מסכות של ליצנים. מתוך הסדרה בולט ציור בשם "טרוף טורף יוסף" (מתוך מעמד כתונת הפסים לאחר מכירתו של יוסף לישמעאלים), המהווה כמשל וכנמשל מרחשי ליבה וסיפורה האישי.

באחד הראיונות שנתנה לתקשורת הסבירה את עומק יצירתה ואת ההקשר לדמויות הליצנים:

"אני משתמשת בדמותו של הליצן כדי להמחיש את מורכבות האדם ואת הצורך שלו להסתתר מאחורי מסכות. ליצן הוא אדם שעוטה על פניו מסכה, כולנו עוטים על פנינו מסכות. רוב שעות היום אנחנו מכסים את האמת במסכות כדי להתאים את עצמנו לסביבה. הליצן הוא אני, ומזה אני לא יכולה לברוח".

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר שירים, תותים אדומים. פורסם בשנת 1990
  • ספר שירים, לראות את אלוהים מבעד לחשיכה. פורסם בשנת 1997
  • רומן, שלושה לילות בפופראד. הוצאת תמוז. פורסם בשנת 2006.
  • ספר שירים, התזכור אהובי. הוצאת סער. פורסם בשנת 2012. הספר מאגד למעלה מ – 100 שירים מתוך כ – 200 שנמצאו במגירה לאחר מות היוצרת. בשירים אלה הסירה חייט את המסכה שעטתה על פניה וחשפה את אהבתה העזה לבעלה ואת כאבי הגוף וייסורי הנפש השזורים כחוט השני בתוך הדיאלוג הנצחי בין החיים והמוות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 - פרס לאמנות בת-ים.
  • 1994 - פרס ספרותי של קרן תרבות ע"ש שרה וחיים ינקולוביץ-חיפה, על ספר שיריה "תותים אדומים".

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003-1994 - הרצתה וקיימה השתלמויות ברחבי הארץ למורים בתחום האמנות.
  • 2004-1996 - לימדה והקימה סדנא לציור ופיסול ב"אורט" כפר-סבא.

גלריית עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור האחרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליצנית, ציורה האחרון של שושי חייט

בתקופת שהותה הארוכה בבית החולים הקפידה חייט לצייר. כל ציור שיצרה נחתם וכן נרשמה על גביו שנת היצירה בלבד וללא התאריך המדויק.

את ציור הליצנית יצרה חייט בשעות הלילה המאוחרות, יום לפני שתואם לה ניתוח. דקות בודדות לפני הניתוח העניקה לבעלה יעקב חייט, לשתי בנותיה ולנכדה הבכור פתקים מקופלים ואישיים, היא בקשה שהפתקים ייקראו רק לאחר שכבר תהיה על שולחן הניתוחים, כאילו וידעה שנפרדת מהחיים ומבקשת לומר מספר מילות פרידה. לאחר מכן התברר כי גם על ציור הליצנית חתמה והוסיפה תאריך מלא ומדויק שכלל לא היה אופייני לה 4 באפריל 2011 – הוא ציורה האחרון. לאחר הניתוח לא התעוררה ושהתה בתרדמת כשבועיים עד שהלכה לעולמה.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה האמנותית שלה הציגה שושי חייט 27 תערוכות יחיד ועוד 36 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם.

תערוכות יחיד והשקות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975  -  גלריה "ננוה", תל אביב.
  • 1976  -  גלריה "אתר ארט",תל אביב.
  • 1977  -  מוזיאון "בן-ארי", בת-ים.
  • 1977  -  גלריה "פינו גלרי", חולון.
  • 1978  -  "בית ראשונים", גבעתיים.
  • 1979  -  גלריה "די נור", יפו העתיקה.
  • 1980  -  "בית האמנים", מקסיקו סיטי, מקסיקו.
  • 1980  -  "הגלריה החדשה, תל אביב.
  • 1981  -  "יד לבנים", רחובות.
  • 1982  -  "הגלריה העירונית", כפר-סבא.
  • 1982  -  גלריה "קמליה", רמת-גן.
  • 1983  -  גלריה "המרתף", רעננה.
  • 1984  -  גלריה "מרינה", בת-ים.
  • 1985  -  גלריה "המרתף", רעננה.
  • 1986  -  מוזיאון "יד לבנים", ראשון-לציון.
  • 1987  -  "הגלרי החדשה", בית אבא חושי, חיפה.
  • 1989  -  "מוזיאון ריבק", בת-ים.
  • 1990  -  גלריה "הכיכר", יפו העתיקה. השקת ספר שירים ראשון "תותים אדומים", יחד עם תערוכת רישומים מתוך הספר.
  • 1991  -  הגלריה העירונית "בית עלי", אשקלון.
  • 1997  -  "בית אלון", גבעתיים. השקת ספר שירים שני, "לראות את אלוהים מבעד  לחשיכה".
  • 1997  -  הצבת פסל סביבתי בפרק הפסלים בעינות.
  • 2000  -  גלריה "אחוזת בית", רעננה.
  • 2000  -  מוזיאון התנ"ך, תל אביב.
  • 2003  -  גלריה "בגובה העיניים", חולון.
  • 2004  -  גלריה "היכל התרבות", פתח-תקוה.
  • 2008  -  בית יד-לבנים, נס-ציונה.
  • 2012  - תערוכה במלאת שנה לפטירתה של שושי חייט בבית אריאלה, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות נבחרות:

  • 1981 - "נויקלן", בית העירייה, גרמניה.
  • 1997-90 - מוזיאון "בן-ארי", אמני בת-ים.
  • 1993 - "יין וצבע", ביקב בראשון-לציון.

רבות מיצירותיה של חייט מוצגות בגלריות ובקרב אספני אומנות בישראל וברחבי תבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושי חייט בוויקישיתוף