שוקבא

**שוקבא** (כפר)
**شقبا**
	שוקבא
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שטח	13.183 קמ"ר
גובה	321 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	5,755 (2016)
קואורדינטות	31°59′15″N 35°02′19″E / 31.987549°N 35.038662°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גוש דן רגילה) שוקבא

שוקבא (בערבית: شقبا או شقبة, תעתיק מדויק: "שקבא" או "שקבה") הוא כפר פלסטיני הנמצא בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם 17.7 ק"מ מצפון-מערב לרמאללה וצפונית ליישובים ניל"י ושיבתין. ממערב לו נמצא הכפר קיביה. באמצע שנת 2016 מנה הכפר 5,755 תושבים^[1] ובשיפוטו נמצאים 13,183 דונם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברזל II. כ-3 קילומטרים ממערב לכפר, על תוואי גדר ההפרדה, נמצאת "ח'רבת דסרה" - אתר ארכאולוגי, הממוקם על תל נישא ושולט, שהוכרז כאתר עתיקות בשנת 1944.^[2]

מדרום לכפר נמצאת מערת שוקבא, בה נמצאה לראשונה התרבות הנאטופית.

גרעין הכפר הנוכחי הוקם מסביב לקבר שייח ("שייח אחמד") ומסגד מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים., 49 משפחות התגוררו בכפר.^[3]

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שש וחמישים וחמש דקות משכו לרגע את שימת לבי עוד קברים עתיקים, דומים לקודמים. אחר כך עלינו על גבעת טרשים שמכתיר הכפר הקטן שוכבא, הכפר הזה בנויים בנייה גסה מאוד. מספר תושביו כמאתיים”.^[4]

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים.^[5]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשוקבא הייתה אוכלוסייה של 530 נפש, כולם מוסלמים,^[6] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-696 נפש.^[7] בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 840 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B. תושבי הכפר היו ועדיין מעורבים במאבק נגד גדר ההפרדה אשר חלק ממנה הוקם על אדמותיהם ולטענתם פוגעת בחייהם.^[8]

מועצת הכפר ומספר מתושבי הכפר אף עתרו ב-2004 לבג"ץ בעניין זה ועתירתם נדחתה.^[9] בנובמבר 2006 אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט את הרחקת גדר ההפרדה מהקו הירוק באזור שוקבא, כדי שתכלול את ההתנחלויות ניל"י ונעלה באופן שהיה משאיר את שוקבא בתוך מובלעת המחוברת לשטחי יהודה ושומרון דרך שני מעברים תת-קרקעיים^[10]. תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שוקבא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ תוספת 2 לעיתון הרשמי גיליון מיוחד מם, 1375 מיום 24 בנובמבר 1944
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984, עמודים 56
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 290
^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
^ Mills, 1932, p. 47
^ יובל יועז, מזוז לרה"מ: ההחלטה בהאג נגד הגדר עלולה להוביל לסנקציות נגד ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2004
^ בג"ץ 4825/04 מחמד חאלד עליאן נ' ראש הממשלה, ניתן ב־9 במאי 2005
^ מירון רפופורט, רה"מ שינה החלטת ממשלה: הגדר תכלול את ניל"י ונעלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007

[אוכלוסייה-1] ¹ ² מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] תוספת 2 לעיתון הרשמי גיליון מיוחד מם, 1375 מיום 24 בנובמבר 1944

[3] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118

[4] ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984, עמודים 56

[5] Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 290

[6] Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16

[7] Mills, 1932, p. 47

[8] יובל יועז, מזוז לרה"מ: ההחלטה בהאג נגד הגדר עלולה להוביל לסנקציות נגד ישראל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2004

[9] בג"ץ 4825/04 מחמד חאלד עליאן נ' ראש הממשלה, ניתן ב־9 במאי 2005

[10] מירון רפופורט, רה"מ שינה החלטת ממשלה: הגדר תכלול את ניל"י ונעלה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

דגל פלסטין יישובי נפת רמאללה ואל-בירה
ערים	אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה
מועצות מקומיות	אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא
כפרים	אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין
מחנות פליטים	אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה
נפות הרשות הפלסטינית