שבוע החלל העולמי
שבוע החלל העולמי (באנגלית: World Space Week, בראשי תיבות: WSW) הוא מיזם חינוכי בינלאומי בחסות האו"ם. מטרת שבוע החלל היא העלאת המודעות לחקר החלל באמצעות קיום פעילויות רבות במועד קבוע מדי שנה, שייצרו התעניינות מצד הציבור והתקשורת. שבוע החלל העולמי מצוין מדי שנה בין ה-4 באוקטובר לבין ה-10 באוקטובר. שבוע החלל העולמי קיבל את חסות האו"ם לאחר ועידת החלל הגדולה שנערכה בשנת 1999 - UNISPACE III. החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות קבעה את מועדי שבוע החלל, והחליטה כי משרד האו"ם לענייני החלל החיצון יפקח על הפעילויות ויפיק את הדו"חות השנתיים.
משמעות המועדים של שבוע החלל העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבוע החלל העולמי נקבע בתאריכים רבי חשיבות להיסטוריה של חקר החלל - ה-4 באוקטובר (1957) מציין את מועד שיגורו לחלל של הלוויין הראשון, הספוטניק 1, וה-10 באוקטובר (1967) מציין את יום חתימתה של אמנת החלל החיצון, באו"ם, המסדירה את הפעילות האנושית והמחקרית בחלל.
סוגי פעילויות בשבוע החלל העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת שבוע החלל העולמי מתקיימות מגוון פעילויות, הכוללות הרצאות, הקרנת סרטים, תצפיות כוכבים, שיגור רקטות, תחרויות וחידונים בנושאי חלל, ימי עיון, שעורים מיוחדים באקדמיה, סיור במפעלי ומתקני חלל, ועוד. הפעילויות מאורגנות בכל מדינה על ידי מתאם לאומי, והוא מספק חומרים ורעיונות לפעילות. באחריותו לכתוב את סיכום הפעילויות שנערכו במדינתו. מדי שנה מפרסם האו"ם דו"ח שנתי המסכם את שבוע החלל העולמי.
בשנת 2007 אורגנה תחרות בין תלמידים מרחבי העולם, והזוכה טס במטוס המדמה את תנאי חוסר הכבידה השוררים בחלל.
נושא מרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדי שנה נבחר נושא מרכזי לפעילויות שבוע החלל העולמי. נושאי שבוע החלל העולמי בשנים האחרונות:
- 2000 - מילניום החלל מתחיל
- 2001 - השראה מהחלל
- 2002 - חלל וחיי היום יום
- 2003 - חלל: האופק שמעבר לכדור הארץ
- 2004 - חלל לפיתוח בר קיימא
- 2005 - תגלית ודמיון
- 2006 - חלל לשימור החיים
- 2007 - 50 שנה בחלל
- 2008 - חקירת היקום
- 2009 - חלל בשביל חינוך
- 2010 - מסתורי היקום
- 2012 - חלל למען בטיחות וביטחון האדם
- 2013 - חוקרים את מאדים - ומגלים את כדור הארץ
- 2014 - ניווט באמצעות החלל
- 2015 - תגליות
- 2016 - חישה מרחוק
- 2017 - חקר עולמות חדשים בחלל
- 2018 - החלל מאחד את העולם
- 2019 - הירח: השער לכוכבים
- 2020 - לוויינים משפרים את החיים
- 2021 - נשים בחלל
מספר המדינות הנוטלות חלק בשבוע החלל העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשבוע החלל העולמי משתתפות כמאה שלושים ושתיים מדינות מרחבי העולם. ישראל שותפה למיזם החל משנת 2003.
שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שותפים גלובליים: יום האסטרואיד, אסטרונומים ללא גבולות (AWB), האגודה האסטרונומית של האוקיינוס השקט, Explore Mars, הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, המצפה הבינלאומי להתבוננות בליל הירח, אגודת כפר הירח (MVA), התאחדות תעשיית הלוויינים (SIA), קרן החלל, המועצה המייעצת לדור החלל, SpaceRef, החלל לאנושות (S4H), חלל באפריקה, SSPI, SpaceWatch.Global, האגודה הפלנטרית, משרד האו"ם לענייני החלל החיצון, מודעות ליקום (UNAWE), WIA-Europe, הלילה של יורי.
שותפים אזוריים: בית הספר לאסטרונאוטים בצ'ילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שבוע החלל העולמי- אתר שבוע החלל העולמי
- אירועי שבוע החלל העולמי בישראל, באתר סוכנות החלל הישראלית
- תחילת עידן החלל בישראל, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
