שאר ישוב (בן ישעיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שְׁאָר יָשׁוּב היה בנו של הנביא ישעיה[1].

משמעות שמו הייתה לרמז על שיבת שארית ישראל, לאחר גלות בבל לארץ ישראל, על ידי עזרא הסופר[2], או לשובם בתשובה של שארית עם ישראל[3]. בניו של ישעיה נקראו בשמות אשר סימלו מאורעות שונים בחיי העם[4]. אחיו של שאר ישוב נקראו מהר שלל חש בז[5], ועמנו אל[6].

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאר ישוב נזכר בספר ישעיה, בהקשר של מלחמת פקח בן רמליהו מלך ישראל, ורצין מלך ארם, כנגד אחז מלך יהודה. פקח ורצין עולים להילחם על ירושלים מקום מושבו של אחז. הדבר נודע לאחז והוא חרד מהבאות[7].

בשלב זה ישעיהו מתנבא, כי עליו לצאת יחד עם שאר ישוב בנו, אל אחז שהיה בקצה תעלת הבריכה העליונה[8] ולהרגיעו[9]:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ: צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז, אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ, אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט, אַל תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה, בָּחֳרִי אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן רְמַלְיָהוּ."

בהמשך ספר ישעיה מוזכר צירוף המילים "שאר ישוב" פעמיים[10] אך שם מפרדים חלק מפרשני התנ"ך כי אין הכוונה לבנו של ישעיה אלא לשארית ישראל[11] וכן הסברים נוספים[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק ג'; אבן עזרא, הגר"א, מצודת דוד, מלבי"ם-חזון ישעיה, ורד"ק, בניגוד לתרגום יונתן בן עוזיאל, רש"י, ומהר"י קרא שמסבירים את הפסוק באופנים אחרים
  2. ^ ישעיה ז' ג' מצודת דוד, הגר"א, והרד"ק
  3. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק ג' מלבי"ם
  4. ^ ”הילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל” ספר ישעיה, פרק ח', פסוק י"ח
  5. ^ ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'
  6. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק י"ד
  7. ^ ישעיה, ז', א'ב'. הפרשנים מסבירים על פי הכתוב בספר דברי הימים שפקח ורצין נלחמו לפני האירוע כל אחד לבד נגד אחד וניצחוהו, ומשום כך פחד (רש"י)
  8. ^ יש המעלים את האפשרות שבריכת חזקיהו היא 'הבריכה העליונה' אשר מופיעה בפרק ז' בספר ישעיהו: ”ויאמר ה' אל ישעיהו, צא נא לקראת אחז, אתה ושאר ישוב בנך, אל קצה תעלת הבריכה העליונה, אל מסילת שדה כובס”. זיהוי זה אינו מקובל על האנציקלופדיה המקראית הממקמת את הבריכה העליונה במקום אחר, צפונית מזרחית ממיקומה של בריכת חזקיהו אך עדיין בתוך תחומי העיר העתיקה.
  9. ^ ספר ישעיה, פרק ז', פסוק ג'
  10. ^ ראו ספר ישעיה, פרק י', פסוק כ"א וספר ישעיה, פרק י', פסוק כ"ב
  11. ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"א, לדוגמה רש"י
  12. ^ ראו פרשנים במקום
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.