שארל אדואר גיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל אדואר גיום
Charles Édouard Guillaume
לידה 15 בפברואר 1861
פלורייר, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1938 (בגיל 77)
סבר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים שווייץ, צרפת
מקום קבורה Cimetière de Fleurier עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות הלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (1920)
  • הרצאת גאטרי (1920)
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (3 בינואר 1937)
  • קצין בלגיון הכבוד (14 ביולי 1908)
  • פרס ומדליית גאבור (1928) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Emilie Marie Anne Taufflieb עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מדידות מדויקות וגילוי אנומליות בסגסוגות ניקל ופלדה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל אדואר גיוםצרפתית: Charles Édouard Guillaume; ‏15 בפברואר 186113 במאי 1938) היה פיזיקאי צרפתי-שווייצרי אשר זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1920, בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל. ידוע בזכות גילויו את סגסוגות פלדת הניקל, להן קרא אינבר ואלינבר (אנ').

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיום נולד בעיר פלורייה (אנ') שבשווייץ, למשפחה שנמלטה ללונדון מצרפת בתקופת המהפכה, ולאחר מכן התיישבה בשווייץ. את חינוכו המוקדם עשה בנשאטל ולאחר מכן החל ללמוד במכון הטכנולוגי של ציריך, שם סיים את הדוקטורט. הוא שירת זמן קצר כקצין בצבא בטרם הצטרף ללשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות, שם החל לעבוד כעוזר ב-1883. בשנת 1902 מונה למנהל זוטר. מ-1915 ועד לפרישתו ב-1936 שימש כמנהל המוסד.

גיום נישא ב-1888 ונולדו לו שלושה ילדים.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שירותו הצבאי הקצר בחיל התותחנים, למד גיום מכניקה ובליסטיקה, אך מחקריו הראשונים בלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות היו בתחום התרמומטריה. הוא ביצע ניסויים חשובים בתיקונים לתרמומטרים מבוססי כספית והיה זה שכייל במדויק את מדי הטמפרטורה בהם נעשה שימוש בלשכה. כן עסק במחקרים על ההתרחבות התרמית של התקנים עבור אורך ועסק בקביעת התקנים וההגדרות החדשות שנעשו ב-1889 ליחידות המטר (כמרחק בין שני פסים על מוט העשוי מסגסוגת של פלטינה ואירידיום) והקילוגרם (מסתו של מוט העשוי מסגסוגת של פלטינה ואירידיום).

מחקריו של גיום על סגסוגות ניקל-ברזל הובילו למחקר שיטתי של סדרה שלמה של סגסוגות וגילוי האינבר, האלינבר וסגסוגות נוספות, בהן נעשה שימוש נרחב לבניית מכשירים למטרות מדידה בתחום הגאודזיה, אסטרונומיה (שעונים) וכרונומטרים. הוא כתב מאמרים רבים שפורסמו על ידי הלשכה.

גיום עבד עם כריסטיאן בירקלנד (אנ') במצפה הכוכבים בפריז, שם ביצע מספר ניסויים במדידות תרמוסטטיות והיה לראשון שקבע את הטמפרטורה של החלל החיצון.

גיום זכה באות לגיון הכבוד ותואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטאות בז'נבה (אנ'), פריז ונשאטל (אנ'). כיהן כנשיא החברה הצרפתית לפיזיקה (אנ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל אדואר גיום בוויקישיתוף