שאנדור לשטיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור לשטיאן
Lestyán Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 בפברואר 1896
קאריי, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1956 (בגיל 60)
יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרנציסקה גאל (19221933) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחוז סאטמאר דאז (בצבע כהה יותר) בממלכת הונגריה

שאנדור לשטיאןהונגרית: Lestyán Sándor;‏ נאג'קארוי, 1 בפברואר 1896בודפשט, 11 בנובמבר 1956)[1] היה סופר, עיתונאי, מתרגם יהודי-הונגרי שנכלל בצו סופרים אסורים (הונגריה 1944) שכתביהם נועדו להשמדה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור לשטיאן נולד בעיר שבמחוז סאטמאר (טרנסילבניה), כבנם של לאיוש לשטיאן ושל אתלקה ויליין. לאחר מלחמת העולם הראשונה החל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון "וילאג" שפירושו "עולם" (Világ), ולאחר מכן עבד בעיתוני אשט ופשטי נפלו כל העיתונים הנ"ל היו אז בבעלות יהודית. מ-1925 עד 1928, הפך לכתב של "העיתון" (Az Újság), ובשנים 19331944, שימש כהעורך הראשי של "העיתון הטרי" (Friss Újság). בשנת 1944 נאסרו כתביו וכתיבתו. לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, היה כתב של העיתון "חירות" (Szabadság), ובין השנים 1945–1947 היה העורך האחראי כלומר העורך הראשי של הירחון "בודפשט", ובין השנים 19491950 היה העורך הראשי של היומון "העיתון הטרי" (Friss Újság) עד סגירתו על ידי השלטון הקומוניסטי.

הוא כתב יצירות פופולריות רבות בנושאים היסטוריים. בשנותיו האחרונות עסק בעיקר בספרות נוער, למשל, מנובמבר 1952, הייתה לו סדרה ב"רדיו הילדים" (Gyermekrádió) בשם "בהרים ובעמקים במולדתנו היפה".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 1922 נשא לאישה את השחקנית היהודייה-הונגרייה פרנציסקה גאל (שמכונה לעיתים קרובות ה"גרטה גרבו ההונגרית" בבודפשט,[2] הם התגרשו ב-1933.[3]

עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mary – Mariska. Emlék; Kellner, Budapest, 1921
  • Munkácsy Mihály: Emlékeim; franciából ford. Lestyán Sándor, bev. Feleky Géza; Amicus, Budapest, 1921
  • Vah-ta-vah és a somos erdő mohikánjai; Amicus, Budapest, 1923
  • Botrány a múzeumban. Regény; Világvárosi Regények Kiadóvállalat, Budapest, 1933 (Világvárosi regények)
  • A levegő királya. Regény; Világvárosi Regények Kiadóvállalat, Budapest, 1933 (Világvárosi regények)
  • Marusja. Regény; Világvárosi Regények Kiadóvállalat, Budapest, 1933 (Világvárosi regények)
  • Eltűnt az arany. Regény; Révész Géza, Budapest, 1933 (Gong. Révész Géza)
  • Halálfejes pillangó (regény, Budapest, 1935)
  • Gyuri, a hős repülő. Ifjúsági regény; Általános Ny., Budapest, 1936 (Friss újság színes regénytára)
  • Hatalmas ököl. Regény; Általános Ny., Budapest, 1939 (Friss újság színes regénytára)
  • Jóskönyv, álomfejtés. Régi magyar kalendáriomi furcsaságok; Officina, Budapest, 1940
  • Pest-budai regélő (Budapest, 1940)
  • Cigánymuzsika. Rigó Jancsi és Chimay hercegné regényes szerelme; Bokor-Vajna, Budapest, 1940
  • Gróf Sándor Móricz az ördöglovas (regény, Budapest, 1941)
  • Kiskutya, nagykutya; Vajna-Bokor, Budapest, 1941
  • Repülj fecském (Reményi Ede regényes élete, Budapest, 1942)
  • Gróf Sándor Móric, az ördöglovas; Vajna és Bokor, Budapest, 1942
  • József nádor. Egy alkotó élet írásban és képben, 1776-1847; Posner Ny., Budapest, 1943
  • Az ismeretlen Táncsics (tanulmány, Budapest, 1945)
  • Pesti kávéház; Budapesti Kávésok Ipartestülete, Budapest, 1946
  • A fekete batár; Szikra Ny., Budapest, 1947 (Forintos regény)
  • 1848 március 15. A Pilvax forradalma; Officina, Budapest, 1948
  • Muzsikál a Bükk (elbeszélés, Budapest, 1950)
  • Vadállatokból háziállatok; Ifjúsági, Budapest, 1951 (Nézzetek körül!)
  • Utazás az új Magyarországon; szerkesztette: Lestyán Sándor; Ifjúsági, Budapest, 1951
  • Teleki Blanka (Budapest, 1951)
  • Zúg a nádas (elbeszélés, Budapest, 1951)
  • A nyolcadik pont; Ifjúsági, Budapest, 1952
  • Úttörő zsebkönyv; Ifjúsági, Budapest, 1953
  • Hej, halászok! Regény; Szépirodalmi, Budapest, 1953 (Az ötéves terv kiskönyvtára)
  • Vadászrepülő leszek. Regény az ifjú repülők életéből; Ifjúsági, Budapest, 1954
  • Utazás a fehér asztal körül (a hazai vendéglátóipar története, Budapest, 1955)
  • Medve anyó születésnapja; Móra, Budapest, 1959 (Kispajtások mesekönyve)
  • Az ismeretlen Lestyán; bev., vál. Buza Péter, jegyz. Fodor Béla; Bp-i Városvédő Egyesület–Summa Artium Alapítvány, Budapest, 2009 (Budapest könyvek)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמותו מופיעה כדמות אפיזודית חשובה ברומן הפשע של הסופר ההונגרי וילמוש קונדור "בודפשט בנובמבר"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2332/1956. folyószáma alatt".
  2. ^ Budapest I. ker. állami házassági akv. 399/1922.
  3. ^ 26.P.36161/1933. sz. budapesti kir. törvsz. ítélet.