שאלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוקרים מסכמים מידע מערמת שאלונים

שאלון הוא סדרת שאלות שתוכנן, ניסוחן ותוכנית סדר הצגתן קבוע במדויק מראש. מקומה של שאלה בשאלון, או עצם הצגתה, עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה אחרת ועדיין תוכנית סדר השאלות קבוע מראש.

בניגוד לשאלון, סדרת שאלות שאינה מקיימת את התנאים המוזכרים למעלה מכונה ריאיון. בריאיון יכולים חלק מהניסוחים, חלק מהתכנים או סדר השאלות להיות ספונטניים[1].

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי השאלות בשאלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלון יכול לכלול שאלות פתוחות, סגורות או סגורות עם סעיף פתוח. בשאלות סגורות על המשיב לבחור בין התשובות הקבועות מראש. בשאלות פתוחות הוא מספק תשובה משלו. שאלות סגורות עם סעיף פתוח הן לרוב שאלות בהן הנשאל מתבקש להסביר בסעיף הפתוח מדוע אף אחת מהתשובות המוצעות לא מתאימה לו.

יתרונן של השאלות הסגורות הוא בקלות השוואת המידע מכמות גדולה של שאלונים על ידי הפיכתו למידע כמותי. יתרון נוסף הוא מהירות וקלות קריאת המידע מהשאלונים. העתקת המידע משאלוני נייר לבסיס מידע ממוחשב על ידי קלדן מהירה יותר מאשר העתקה של תשובות מילוליות ארוכות בשלל סגנונות. מעבר לזאת, את המידע משאלוני נייר עם שאלות סגורות אפשר להעביר בסיס המידע בעזרת סורק ותוכנת OCR מבלי להעסיק בכלל קלדן.

יש נושאים ששאלות פתוחות מספקות להן תשובות מדויקות יותר (כגון תאריך לידה או נימוק לדעה על תפקודו של פוליטיקאי זה או אחר) ואילו נושאים אחרים מקבלים תשובות מדויקות יותר בשאלות סגורות (כגון בחירת הפקולטה בה הנשאל מעוניין ללמוד). לא תמיד המשתתפים עונים על כל השאלות. חלק מהשאלות עשויות לפנות רק אל חלק מהנשאלים ואם השאלון אינו מעוצב כהלכה, הנשאלים עשויים שלא להצליח או לא לרצות לענות על חלק מהשאלות.

דרכי הצגת השאלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלונים יכולים להינתן בכתב, להיות מוקראים על ידי מתשאל או להיות מוצגים על ידי מחשב. לכן שאלונים מוצגים בדרכים הבאות:

  • החוקר מקריא לנשאל את השאלות וכותב את תשובותיו
    • בפגישה אישית פנים אל פנים
    • בפגישה קבוצתית פנים אל פנים
    • בשיחת טלפון
  • המשיב מגיע למקום בו ניתנים שאלונים
  • המשיב מקבל את השאלון לביתו או מקום עבודתו
    • בדואר נייר (או דואר חבילות במקרים נדירים בהם השאלון מלווה במכשיר מדידה שהעונה צריך להפעיל)
    • בקובץ ממוחשב בדואר האלקטרוני או בהורדה מאתר אינטרנט
    • בדפי אינטרנט אינטראקטיביים

יתרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למעט שאלונים הממולאים פנים אל פנים, העברת השאלונים היא זולה, דורשת מעט זמן ונסיעות מהמשתתפים ומהחוקר. לכן מחקר בעזרת שאלון ניתן לביצוע בקנה מידה רחב.
  • למעט שאלוני סקר בדואר נייר שאחריהם צריך להקליד או לסרוק הרבה נתונים אל תוך המחשב, סיכום הנתונים וניתוחם – מהירים.
  • שאלונים שאינם נערכים פנים אל פנים או בטלפון, לא דורשים צוות מתשאלים או תצפיתנים מיומנים ולמעשה, לא דורשים מתשאלים בכלל.

יתרונות השאלון הם שהופכים אותו לכלי מדידה בהערכה ומדידה בחינוך פורמלי, בצורת מבחן

חסרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא מתקבל מידע שלא הוכנס מראש לשאלון.
  • בשאלון שלא נערך פנים אל פנים, אין אפשרות לקבל הבהרה על תשובות מעורפלות.
  • מילוי השאלון דורש ידיעת קרוא וכתוב ודורש ממי שמעצב את השאלון להתאים אותו לרמת ושפת הקריאה של אוכלוסיית היעד. גם דרך הצגת השאלון צריכה להתאים לקהל היעד. אין טעם בעריכת שאלון אינטרנט המיועד לחסרי בית או להתקשר ביום שישי ב-8:00 בערב ולתשאל אנשים על הרגלי הבילוי שלהם.
  • שאלות שאינן מנוסחות היטב עשויות לקבל פירוש שונה אצל משיבים שונים, להעליב או להכעיס חלק מהמשיבים או לדרוש דרישות שרק משיבים בעלי מוטיבציה גבוהה ביותר יבצעו (כמו: סכם בבקשה את הפרשי ההכנסה שלך בחודשי אוגוסט של 4 השנים האחרונות).
  • הבנת איכות השאלון, הן מבחינת אמינות (שגיאות מקריות), הן מבחינת הטיה (שגיאות שיטתיות) והן מבחינת קבילות תוכן (האם אנו מודדים בפועל מה שאנחנו חושבים שאנו מודדים) דורשת סדרת ניסויים.
  • עריכת שאלון איכותי דורשת התמצאות במחקר על אודות עיצוב שאלונים לצד ההתמצאות בתחום אותו מעוניין החוקר לבדוק. זאת על מנת לא לשאול שאלות מוטות (כגון "האם אתה סובלני?" על שאלה זו כמעט כל אדם עונה "כן" ואין טעם לשלבה בשום שאלון).

בעיות אתיות עם שאלוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריבוי סקרים הוא מטרד. בין אם אלה בסקרים בדואר האלקטרוני, בדואר נייר, בטלפון או שאלונים שממלאים מתשאלים המבקשים את רשותך לענות עליהם ברשות הרבים. יש להקפיד לשלוח שאלוני סקר רק אל מי שמעוניין לקבלם.
  • שאלונים רבים עוסקים בחקירת ייעול פרסומות, הבעיה האתית עם קיום מחקר מסוג זה הוא שהמשתתף בו מספק מידע שעשוי להביא לו נזק – לגרום לו לקנות מוצרים שהוא לא צריך.
  • המידע שנאסף בשאלונים צריך להיות מוגן היטב, כשל באבטחת המידע יכול לגרום למשיבים נזק חברתי ולפעמים אפילו להפליל אותם.
  • יש להקפיד שהניסוח של השאלות לא יתברר בדיעבד כמעליב, חטטני או מכעיס. במקרים קיצוניים שאלון יכול להפגיש את המשיבים עם עובדות שהם בחרו להדחיק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאלון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בריאיון עיתונאי או בראיון עבודה, שבהם סדר השאלות לא קבוע. לעומת זאת, בראיון עומק בהחלט ניתן להשתמש בשאלון מובנה ולא לסטות ממנו.