שאול ורדי

שאול ורדי

לידה	16 באוקטובר 1943 י"ז בתשרי ה'תש"ד נען, פלשתינה (א"י)
פטירה	29 בדצמבר 2021 (בגיל 78) כ"ה בטבת ה'תשפ"ב נען, ישראל
מקום קבורה	נען
מדינה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	סמל   רב-סרן במיל'
תפקידים בשירות
לוחם בחיל שריון
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור הגבורה
תפקידים אזרחיים
מרכז המשק בקיבוץ נען

שאול ורדי (16 באוקטובר 1943 – 29 בדצמבר 2021) היה לוחם בחיל השריון שקיבל את עיטור הגבורה עבור לחימתו בקרב על קלע בחזית הסורית במלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה

ורדי נולד וגדל בקיבוץ נען להניה ויששכר, אביו היה ממייסדי הקיבוץ וחבר משק פעיל. ורדי התגייס לחיל השריון ועבר קורס מפקדי טנקים. על אף שתחילה ייעדו אותו לקורס קצינים כיוון שהיה חניך מצטיין, הוא ביקש להפוך למפקד טנק, כדי לשפר את היחס אותו חווה ממפקדים. בשירותו הסדיר שירת בגדוד 52.

לאחר שחרורו שובץ במילואים בחטיבה 8, בגדוד 129 בפיקודו של אריה בירו (דיין). במהלך מלחמת ששת הימים היה ורדי סמל מחלקה במחלקת טנקי שרמן אם-51.

מלחמת ששת הימים

חזית הדרום

בתקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים, היה גדוד 129 מוצב בחזית הדרומית, באזור הר צניפים מול מתחם כונתילה, בגבול מצרים שאויש על ידי כוח אוגדתי מיוחד שנקרא "מג'מועת שאזלי" בפיקוד סעד א-שאזלי. הוא השתתף בשני ימי הקרבות הראשונים בהם ניסה הגדוד שלו לכבוש את המתחם שמולו, אך בשתי ההתקפות נכשל הכוח הישראלי ונאלץ לסגת תוך ספיגת אבדות בנפש ובטנקים. ביום השלישי למלחמה הועלה יחד עם חלק מחטיבה 8 לרמת הגולן והתמקמו בחורשה ליד כפר בלום.

חזית הצפון

ב-9 ביוני 1967, במהלך הקרב על כפר קַלְעָ, נקלע עם מחלקתו לוואדי בו היה מחסום שריון (קוביות בטון) וסביבו מארב טנקים ומשחיתי טנקים סוריים. במהלך ניסיון לטפס על גדת הוואדי ולהיחלץ מהמארב נפגע הטנק של ורדי מפגז. הוא ספג רסיסים בפניו ואיבד באופן חלקי ולזמן קצר את ראייתו. תחילה ביקש להתפנות אך התאושש והמשיך להתקדם עם הטנק. בהמשך חילץ את סגן אילן לבנון על ידי הנחתו על גבי סיפון הטנק ונסיעה אחורנית תחת אש כשהצריח משמש מגן ללבנון. לאחר שפינה אותו המשיך להתקדם והצטרף לכוח שמנה ארבעה טנקים. הוא זיהה משחית טנקים SU-100 אשר פגע בשלושת הטנקים שלפניו, אך כשנתן את פקודת האש נפגע הטנק מאש של המשחית. ורדי הועף מהטנק והוא וצוותו החלו לסגת רגלית אל עבר מרכז הכפר שם התרכזו הפצועים. הוא הצטייד ברימונים ונשק מטנקים ששרדו והחל ביצירת הגנה סביב הפצועים. יחד עם מספר קטן של לוחמים החל לרוץ אל הבתים הקרובים, פרץ את דלתותיהם והטיל בהם רימונים. לאחר שהסתיימה המערכה פונה ורדי לבית החולים רמב"ם בחיפה.

על לחימתו האמיצה ועל החילוץ והטיפול בפצועים תחת אש עוטר ורדי בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-9 ביוני 1967, בעת קרב ההבקעה ברמת הגולן, שירת סמל שאול ורדי כמפקד טנק בגדוד שריון. בלחימה על מערך סור-א-דיב נפצע בפניו ואיבד את כושר ראייתו, אך לא נטש את הטנק. כעבור זמן מה חזר אליו, חלקית, כושר הראייה והוא הצטרף להסתערות על קלעה. בשלבים האחרונים של הקרב נפגע הטנק שלו פעם נוספת, נדלק, והצוות נפצע. על אף היותו פצוע בעצמו, חילץ את צוותו והעבירו למחסה. לאחר מכן, טיהר בראש קבוצת טנקאים, שטנקיהם נפגעו, קבוצת בתים, שמתוכם לחמו חיילים סוריים ואירגן את אבטחת אזור הפעולה. הוא הועבר לבית החולים, רק לאחר שכוחות אחרים של החטיבה הגיעו אל היעד הכבוש.

— אתר בעוז רוחם

לאחר מלחמת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעניק לורדי דרגות קצונה. הוא עבר קורס של 40 יום ובשירות המילואים עבר קורס מ"פים והמשיך במסלול פיקודי. במהלך הלחימה שלאחר מלחמת ששת הימים לאורך תעלת סואץ התנדב לשרת באחד המעוזים^{[דרוש מקור]} בצפון הגזרה. את שירותו הצבאי סיים כרב-סרן במילואים.

היה מרכז גידולי השדה ומרכז המשק בקיבוץ נען. בהמשך עבד בסוכנות היהודית וניהל את "ייצור ופיתוח", חברה שעסקה בעיבוד חקלאי ובסיוע למשקים נכשלים. לאחר שנים ניהל מפעל של מיכל נגרין בקיבוץ נען.

ורדי היה נשוי לעליזה ואב לארבעה. בנו, סרן רן ורדי, מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד גרנית של חטיבת הנח"ל, קיבל צל"ש אלוף על לחימה רצופה ומתמשכת למרות פציעה במהלך מבצע חומת מגן.

ורדי נפטר ב-29 בדצמבר 2021 בביתו בקיבוץ נען, בגיל 78.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאול ורדי בוויקישיתוף

• עיטור הגבורה שהוענק לשאול ורדי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• סמל שאול ורדי, באתר חיל השריון הישראלי
• שלמה מן, הצל"ש הזה לא מעניין אותי, מתוך הבלוג "נעמוש", 26 ביוני 2014, עודכן לאחר פטירת ורדי בדצמבר 2021
• גיבורי מערכות ישראל יצטרפו למסעות לפולין, באתר צה"ל, 4 במאי 2011
• נחמן גלבוע, החוזר בתשובה, באתר הקיבוצים, 3 במאי 2016