שאבאץ

שָאבָּאץ
Шабац
סמל שאבאץ
סמל שאבאץ
דגל שאבאץ
דגל שאבאץ
רחוב בעיר
רחוב בעיר
מדינה סרביהסרביה סרביה
מחוז מחוז מאצ'בה
ראש העיר מילוש מילושביץ'
שטח 795[1] קמ"ר
גובה 65 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 70,164[2] (2011)
קואורדינטות 44°44′48″N 19°41′24″E / 44.7466700°N 19.6900000°E / 44.7466700; 19.6900000
אזור זמן UTC +1
http://www.sabac.org/

שָאבָּאץסרבית קירילית: Шабац) היא עיר במערב סרביה, בירת מחוז מאצ'בה. היא ממוקמת לצד נהר הסאווה, בקרבת ההר צר. אוכלוסיית העיר מונה כ-70 אלף תושבים, מתוך כ-115 אלף בשטח השיפוט של העיר. שאבאץ קיבלה מעמד של עיר ב-2007.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם "שאבאץ" אינו ידוע בוודאות, אך ייתכן כי מקורו ב"סאווה".[3] בסרבית ובבוסנית שם העיר "שאבאץ" (Šabac), בגרמנית: "שאבאץ" (Schabatz) ובהונגרית: "סאבאץ'" (Szabács).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות האנושית באזור החלה עוד בתקופה הנאוליתית. בימי הביניים התקיימה באזור ההתיישבות הסלאבית זסלון (Zaslon). ההתיישבות הייתה תחת שלטון דספוטט סרביה עד שנפלה לידי האימפריה העות'מאנית ב-1459. העות'מאנים הקימו מבצר בעיר וקראו לו בּוֹיוּרְדֶלֶן (Böğürdelen)‏, "המאגף". ב-1476 מתיאש הראשון מלך הונגריה כבש את המבצר והוא הפך לחלק מממלכת הונגריה עד 1521, כשנכבש מחדש בידי האימפריה העות'מאנית. בתקופה העות'מאנית העיר הייתה מרכז אזורי וכללה רחובות צרים, חנויות קטנות ומספר מסגדים. אוכלוסיית העיר הורכבה מסרבים ומוסלמים גם יחד.

עד המאה ה-19 העיר עברה בין שליטת האימפריה העות'מאנית לשליטת בית הבסבורג מספר פעמים. העיר הפכה לאתר חשוב בהיסטוריה הלאומית הסרבית במרד הסרבי הראשון, ב-1806, כשג'ורג'ה פטרוביץ' (קאראג'ורג'ה) הוביל את המורדים בהנהגתו לאחד מניצחונותיהם הראשונים על האימפריה העות'מאנית בכפר מישר (Mišar) בקרבת העיר. עד 1813, העיר הייתה בשליטתו. אחרי נפילת סרביה, העיר חזרה לשליטה עות'מאנית לשנתיים, עד המרד הסרבי השני שהחזיר את העיר לשליטת נסיכות סרביה. עם זאת, הצבא העות'מאני נשאר במבצר העיר עד כמה עשורים לאחר מכן. בשנים 1820 עד 1850 העיר עברה תהליכי מודרניזציה ואורבניזציה, בתרומתה הרבה של שושלת אוברנוביץ'.

העיר שגשגה עד מלחמת העולם הראשונה עת נכבשה ונהרסה על ידי הצבא האוסטרו-הונגרי ואוכלוסייתה הצטמצמה בכ-50 אחוז (מכ-14,000 לכ-7,000). קרב צר התרחש באזור ההר "צר" (Cer) ובתוך העיר בין סרביה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, ונגמר בניצחונם של הכוחות הסרבים בפיקודו של סטפה סטפנוביץ'. לאחר המלחמה העיר זכתה במספר עיטורים.

עד מלחמת העולם השנייה, העיר הייתה חלק מממלכת יוגוסלביה. שיקום העיר נקטע ב-1941, כשהיא נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. בעיר הוקם מחנה ריכוז ומעבר, וכמה אלפים מתושבי העיר נרצחו. העיר שוחררה בידי הפרטיזנים היוגוסלבים ב-1944. לאחר המלחמה העיר הייתה חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה והפכה לעיר תעשייתית ומודרנית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה משאל העם 2011
סרבים 110,642
צוענים 1,902
בוסניאקים 393
יוגוסלבים 123
קרואטים 165

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמות יוגוסלביה, כלכלת שאבאץ הייתה מאוד מפותחת, אך הסנקציות הכלכליות שהוטלו על יוגוסלביה במהלך מלחמת בוסניה פגעו בכלכלה מאוד. בראשית העשור השני של המאה ה-21, עיקר התוצר המקומי הגולמי מגיע מענפי החקלאות, התחבורה ותעשיית המזון.

תושבים לפי עיסוק[4]
עיסוק מספר
בריאות ועבודה סוציאלית 2548
חינוך 1628
ממשל או ביטוח סוציאלי 724
נכסים והשכרתם 419
שירותים פיננסיים 272
תעבורה, אחסון ותקשורת 1670
מלונאות ומסעדנות 394
בסיטונות, קמעונאות תיקון 2515
בנייה 981
הולכת חשמל, ייצור חשמל - גז ומים 655
ייצור 6880
כרייה 52
שירות קהילתי, ציבורי ואישי אחר 631

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העלמין היהודי בשאבאץ (2016)
ערך מורחב – פרשת קלאדובו-שאבאץ

קהילה יהודית-ספרדית קטנה נוסדה בשאבאץ בראשית המאה ה-19. הוקם בית עלמין לקהילה. ב-1833 מתועד ד"ר שלמה עזריאל כרופא העיר. היהודים עסקו במסחר ומצבם הכלכלי היה ירוד. בשאבאץ תועד מספר רב של אירועים אנטישמיים במהלך המאה ה-19. ב-1865 נרצחו שני יהודים ושנה מאוחר יותר התארגנה קבוצה של 20 משפחות בראשות חיים גבריאל נחמיאס והחליטה לעלות לארץ ישראל. הרבנים יהודה אלקלעי וצבי הירש קלישר ניסו לסייע לקבוצה, אך הניסיון לא צלח בשל היעדר מקורות מימון למסע. ב-1894 הוקם בית הכנסת.[5]

ב-1900 מנתה הקהילה 232 נפשות וב-1905 נוסדה בעיר האגודה הציונית הראשונה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בשאבאץ 83 יהודים ואליהם הצטרפו בהמשך כ-1,000 פליטים מגרמניה ואוסטריה שהיו בדרכם לארץ ישראל ולא הצליחו להמשיך במסעם לאחר קפיאת מי הדנובה. ב-22 באוגוסט 1941 נעצרו יהודי שאבאץ והובלו למחנה הריכוז הסמוך לעיר. בהמשך, הוצאו כולם להורג. נכון ל-2018 עמדו מבנה בית הכנסת ובית העלמין היהודי על תילם ומצבם התחזוקתי טוב.[6]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאבאץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Municipalities of Serbia, 2006, המשרד הסרבי לסטטיסטיקה, בלגרד, מרץ 2007
  2. ^ 2011 Census of Population, Households and Dwellings in The Republic of Serbia: Age and Sex – Data by settlements, המשרד הסרבי לסטטיסטיקה, בלגרד, 2012
  3. ^ John Everett-Heath (ed.), "Šabac", The Concise Dictionary of World Place-Names, Oxford University Press, 2005
  4. ^ Industry, באתר העיר שאבאץ
  5. ^ מבנה בית הכנסת בשאבאץ (2018), באתר המרכז לאמנות יהודית.
  6. ^ הקהילה היהודית בשאבאץ, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 304 - 305.