רשימת פלאי תבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשימות פלאי תבל הן רשימות שנערכו לאורך ההיסטוריה האנושית בניסיון לקטלג קבוצות של אתרים מרשימים ביותר או הישגים הנדסיים ייחודיים.

שבעת פלאי תבל של העולם העתיק היא הרשימה הידועה הראשונה של מבנים יוצאי דופן. הרשימה הייתה מבוססת על כתבים הלניים שונים וכללה שבעה מבנים אשר הוקמו בעת העתיקה ונחשבו להישגים אנושיים יוצאי דופן.

רשימת שבעת פלאי תבל הולידה מספר רב של גרסאות לאורך כל הדורות. בין הגרסאות המוקדמות הידועות היו אלו של המשורר הרומאי מארטיאליס, ושל הבישוף גרגוריוס מטור. עם הזמן, ובהשפעת גורמים כמו פגעי הטבע, השחתה ועליית הנצרות, אתרים רומיים כמו הקולוסיאום החלו להופיע ברשימות. היסטוריונים מודרניים, אשר יצאו מנקודת הנחה שרשימת הפלאים העתיקים הייתה מוגבלת בהיקפה הגאוגרפי, יצרו גרסאות חדשות לרשימה, שכללו אתרים מעבר לעולם ההלניסטי.

כיום קיימות רשימות רבות שפורסמו על ידי ארגונים וכותבים שונים, בנושאים מגוונים - פלאי הטבע, הישגים הנדסיים, מבנים חשובים בימי הביניים. כמו כן קיימות רשימות שמטרתן, מעבר למניית מקומות מעניינים בסגנון מדריך טיולים, היא להוות אוסף של אתרים הזקוקים לשימור והגנה.

שבעת פלאי תבל של העולם העתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירמידה הגדולה של גיזה, היחידה שנותרה קיימת מבין פלאי העולם העתיק
ערך מורחב – שבעת פלאי תבל של העולם העתיק

היסטוריונים ומלומדים שונים בעת העתיקה נהגו לערוך רשימות של מבנים מרהיבים ויוצאי דופן שנבנו באזור הים התיכון. רשימות אלה שימשו כמעין קטלוג של יצירות האדם המפוארות והיו פופולריות בקרב מטיילים ונוסעים בעולם העתיק. מאמינים כי היו קיימות מספר גרסאות לרשימת הפלאים, אך למעט הפניות מכתבים אחרים, מעט מהן שרדו.

שבעת הפלאים כללו את:

רשימות מוקדמות כללו את שער עשתר כפלא השביעי של העולם במקום המגדלור באלכסנדריה. הרשימה כפי שהיא ידועה כיום הורכבה בימי הביניים, אז כבר רוב האתרים חדלו להתקיים. כיום, הפלא היחיד של העולם העתיק שעדיין קיים היא הפירמידה הגדולה של גיזה.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולוסיאום ברומא
החומה הסינית
ערך מורחב – שבעת פלאי תבל של ימי הביניים

לקראת סוף המאה ה-19 הופיעו מספר כותבים שהעלו השערות בדבר קיומן של רשימות פלאי תבל שונות בזמן ימי הביניים. רבים מהמבנים ברשימות אלו הוקמו בתקופות מוקדמות והובאו לידיעה עולמית מאוחר יותר. כיום נהוג לייחס את יצירת הרשימות האלו למאות מאוחרות יותר מימי הביניים.

האתרים המוזכרים לרוב:

אתרים נוספים שמופיעים בכתבים:

פלאי העולם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין אמפייר סטייט

ארגונים רבים הרכיבו רשימות של המבנים המרשימים ביותר שנבנו בעת המודרנית או של פלאי הטבע הגדולים הקיימים כיום. כמה מן הרשימות הידועות מוצגות כאן.

האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (אנ') הרכיבה רשימה של פלאי העולם המודרני:

שבעת פלאי תבל החדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שבעת פלאי תבל החדשים

בשנת 2001, יזם ארגון שווייצרי סקר כלל עולמי לקביעת שבעת פלאי תבל החדשים מתוך רשימה של 200 מונומנטים קיימים. תוצאות הסקר הוכרזו ב-7 ביולי 2007. הפירמידה הגדולה של גיזה הוכרזה כפלא השמיני במעמד של כבוד.

שבעת פלאי עולם הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ג'ו
ערך מורחב – שבעת פלאי עולם הטבע

בשנים 20072011 נבחרו שבעת פלאי עולם הטבע. בבחירתם השתתפו מיליונים ברחבי העולם.

שבעת פלאי תבל החדשים של USA Today[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העתיקה בירושלים

בשנת 2006 הרכיב העיתון האמריקאי USA Today, בשיתוף עם תוכנית הטלוויזיה 'בוקר טוב אמריקה', רשימה של שבעה פלאי תבל חדשים. מאוחר יותר נוסף לרשימה הגרנד קניון כפלא השמיני.

שבעת פלאי הטבע של העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרנד קניון

בדומה לרשימות פלאי תבל רבות, אין הסכמה לגבי רשימת שבעת פלאי הטבע של העולם, ובנושא התקיימו דיונים רבים.

אחת מן הרשימות הורכבה על ידי CNN בשנת 1997:

שבעת פלאי ערים החדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא ההצבעה העולמית השלישית שאורגנה על ידי New7Wonders בשנת 2014. שבעת הערים נבחרו מתוך רשימה של 1,200 ערים מ-220 מדינות.

שבעת הפלאים של העולם התת-ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונית המחסום הגדולה

בשנת 1989 הארגון האמריקאי CEDAM, המוקדש לחקר הימים, פרסם את רשימת האזורים התת-ימיים שנחשבים ראויים לשימור והגנה:

שבעת הפלאים של העולם התעשייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכר הובר

בשנת 2003 הפיק ה-BBC סדרה תיעודית בשם 'שבעת הפלאים של העולם התעשייתי'. הסדרה הציגה את סיפורם של שבעת ההישגים ההנדסיים הבולטים של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

שבעת פלאי מערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שפורסם ב-1999 הציג המגזין "אסטרונומיה" (אנ') את "שבעת פלאי מערכת השמש". מאוחר יותר מאמר זה הפך לסרטון.

רשימות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אתר מורשת עולמית

ארגונים רבים ברחבי העולם הרכיבו רשימות פלאים שונות בנושאים מגוונים. בנושא נכתבו גם מספר רב של ספרים המתארים יצירות מעשי ידי אדם ואת פלאי הטבע. בנוסף, מדינות שונות וביניהן קנדה, קולומביה, פולין, פורטוגל, רומניה, רוסיה, סרביה, אוקראינה ו-וויילס פרסמו רשימות של שבעת הפלאים הגדולים בתחומן.

בשנת 1972 הוקמה באו"ם ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים הראויים לשימור בזכות חשיבותם המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. נכון ל-2011 כוללת רשימת אתרי המורשת העולמית 936 אתרים ב-154 מדינות. 725 מהאתרים הוגדרו כאתרי תרבות, 183 כאתרי טבע ויתר 28 האתרים משלבים את שני התחומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשימת פלאי תבל בוויקישיתוף
שבעת פלאי תבל
המאוזוליאום בהליקרנסוס
הפירמידה הגדולה של גיזה הגנים התלויים בבבל פסל זאוס באולימפיה מקדש ארטמיס המאוזוליאום בהליקרנסוס הקולוסוס מרודוס המגדלור באלכסנדריה