רקוויאם (דיריפלה)
הרקוויאם של דיריפלה, אופ' 9, הוא יצירה פרי עטו של המלחין הצרפתי מוריס דיריפלה לטקסט הרקוויאם הקתולי, בהשמטת מזמור הדיאס אירה. היצירה נכתבה בשלושה תזמורים שונים: לעוגב וקולות, לעוגב תזמורת קאמרית וקולות ולעוגב, תזמורת מלאה וקולות. הרקוויאם יצא בשנת 1947 בהוצאה של אוגוסט דוראן, והוא נחשב ליצירתו הידועה ביותר של דיריפלה.
הלחנה וביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרקוויאם הוזמן מדיריפלה על ידי ממשלת צרפת של וישי בשנת 1941, אולם כתיבתו התארכה, ובשנת 1944 כשנפלה צרפת של וישי היצירה לא הושלמה עדיין. דיריפלה סיים לכתוב את הרקוויאם בסופו של דבר בשנת 1947 והוציא את תוויו לאור בהוצאת אוגוסט דוראן. היצירה הוקדשה לזכר אביו של דיריפלה. ביצוע הבכורה של הגרסה התזמורתית הגדולה התרחש ב-2 בנובמבר 1947 בפריז, על ידי התזמורת הלאומית של צרפת, בניצוחו של רוז'ה דזורמיה.
היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת שהוזמנה ממנו היצירה, עבד דיריפלה על סוויטה המורכבת ממוטיבים הלקוחים ממזמורים גרגוריאנים. דיריפלה שילב את הרעיונות מסוויטה זו ברקוויאם. הרקוויאם מתבסס על הלחנים הגרגוריאנים של המזמורים הכלולים בו ומפתח אותם, כמעט כל התמות ברקוויאם לקוחים מהמזמורים הגרגוריאנים. דבר זה יוצר לרקוויאם אופי מיוחד.
בהשראת הרקוויאם של פורה, השמיט דיריפלה מן הרקוויאם שלו את מזמור הדיאס אירה העוסק ביום הדין, ומהווה באופן מסורתי חלק מרכזי ברקוויאם. דיריפלה אמר שהשמטה זו נועדה ליצור אופי הרהורי ונוגה יותר לרקוויאם. דיריפלה צירף לרקוויאם מזמורים שאינם חלק הכרחי מן המיסה: הליברה מה והאין פארדיסיום, שני קטעים אלו גם נחשבים לקטעים נוגים ומהורהרים ולא "מפחידים" כמו הדיאס אירה.
ביצוע ממוצע של היצירה אורך כ-40 דקות.
הרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הולחנה על ידי המלחין עצמו בשלושה תזמורים שונים, בכולם יש עוגב, מקהלה מעורבת של ארבע קולות ושני סולנים: מצו סופרן ובריטון. בגרסה הראשונה ההרכב כולל תזמורת מלאה, עוגב וקולות אנושיים, בגרסה השנייה התזמורת מוקטנת ובגרסה השלישית יש רק קולות אנושיים ועוגב. הגרסה הראשונה היא זו שהתפרסמה בשנת 1947 שתי הגרסאות האחרות פורסמו על ידי המחבר בשנת 1961. בגרסה לתזמורת סימפונית מלאה תפקיד העוגב מצומצם למדי; בגרסה עם תזמורת מוקטנת תפקיד העוגב משמעותי יותר, ובגרסה לעוגב ומקהלה ללא תזמורת תפקיד העוגב הוא הגדול ביותר, ונחשב קשה ווירטואוזי.
ההרכב של הגרסה הקטנה כולל (בנוסף לעוגב ולקולות): 3 חצוצרות, נבל, טימפני וסקציית כלי קשת (כינור ראשון ושני, ויולות, צ'לי וקונטרבסים).
ההרכב של הגרסה הגדולה כולל (בנוסף לעוגב ולקולות): 3 חלילים (שניים מהם מוכפלים על ידי פיקולו), 2 אבובים (אחד מהם מוכפל על ידי קרן אנגלית), קרן אנגלית, 2 קלרינטים, קלרינט בס, 2 בסונים, 4 קרנות, 3 חצוצרות, 3 טרומבונים, טובה, טימפני, מצילתיים, תוף בס, גונג, צ'לסטה, נבל וסקיצת כלי קשת (כינור ראשון ושני, ויולות, צ'לי וקונטרבסים).
סדר הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (Introit (Requiem Aeternam
- Kyrie eleison
- (Offertory (Domine Jesu Christe
- Sanctus
- Pie Jesu
- Agnus Dei
- (Communion (Lux aeterna
- Libera me
- In Paradisum
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדה ברודסקי (עורכת), ספר הליטורגיקה, (מילים לצלילים חלק ד'), ירושלים: הוצאת כרמל, תשע"ג, עמ' 224-229.
בקרת זהויות  |
|
|---|