רפאל ויס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רפאל וייס)
רפאל ויס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בספטמבר 1940
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוקטובר 1974 (בגיל 34)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יצחק בן-צבי (1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר לשון עברית ומקרא ישראלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפאל חיים "רפי" ויס (30 בספטמבר 194026 באוקטובר 1974; כ"ז באלול ה'ת"שי' בחשוון ה'תשל"ה) היה חוקר לשון עברית ומקרא ישראלי, בנו של חוקר המקרא מאיר וייס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל חיים ויס נולד למאיר ולאה וייס בדברצן, הונגריה, שם כיהן אביו ברבנות. בהיותו בן ארבע הובא עם הוריו למחנה הריכוז ברגן-בלזן ומשם לשווייץ במסגרת ההסכם שחתמו ישראל קסטנר ואנשי ועד העזרה וההצלה עם אדולף אייכמן. ב-2 בספטמבר 1945 (כ"ז באלול ה'תש"ה, יום הולדתו החמישי) עלה עם משפחתו לארץ ישראל.

סיים את לימודיו בבית הספר "מעלה" בירושלים בשנת 1958 וקיבל פטור משירות צבאי בצה"ל מסיבות בריאותיות. בשנה זו החל בלימודי מקרא ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1963 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר ראשון בשני המקצועות. בשנת 1968 סיים בהצטיינות את לימודיו לתואר שני במקרא. על עבודת הגמר שלו לתואר השני, "חילופי שרשים נרדפים בין נוסחת המסורה והנוסחה השומרונית של התורה" זכה בפרס בן צבי (ה'תשכ"ח 1968). בשנת 1974 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית, על חיבורו אודות התרגום הארמי לספר איוב.

בד בבד עם לימודיו שימש כספרן בספריות האוניברסיטה העברית בין השנים 19611967 ואף לימד מקרא בבית הספר האוניברסיטאי להשתלמות מורים בת"א (ה'תשכ"ה - ה'תשל"א) ובמכון האוניברסיטאי בחיפה (ה'תשכ"ו - ה'תשכ"ט).

החל משנת ה'תש"ל החל ללמד בחוג למקרא של אוניברסיטת תל אביב עד לשנת ה'תשל"ג, שנה בה נשא דברים בקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות. בשנת ה'תשל"ד לימד באוניברסיטה העברית מספר חודשים כמרצה מן החוץ ובשנת ה'תשל"ה מונה כמרצה מן המניין באוניברסיטת תל אביב.

נפטר בי' בחשוון ה'תשל"ה, 26 באוקטובר 1974 בירושלים, ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו קרויה כיכר רפאל ויס בשכונת רחביה בירושלים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התרגום הארמי לספר איוב, ירושלים תשל"ד
  • משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, א. רובינשטין תשל"ו
  • מחקרי מקרא: בחינות נוסח ולשון, הוצאת מאגנס, תשמ"א
  • בשוט לשון: מחדשים, חידושים, שימושים, שיבושים, קריית ספר 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.