רני רהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רני רהב
לידה 29 באפריל 1964 (בן 59)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סביון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1986
תפקיד יושב ראש עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ran-rahav.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רן (רני) רהב (נולד ב-29 באפריל 1964) הוא יחצ"ן ישראלי, בעלים ויו"ר של משרד יחסי הציבור "רן רהב תקשורת ויחסי ציבור" וקונסול כבוד של איי מרשל[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהב נולד וגדל ברמת גן[2].

בצה"ל שירת כמש"ק חינוך בחיל האוויר.[3] לאחר שחרורו מהצבא, בגיל 22, מונה למנהל מחלקת יחסי ציבור ובידור במלון דן פנורמה תל אביב. בגיל 23 מונה לדובר חברת מלונות דן ומשמש בתפקיד זה עד היום.

בשנת 1991 הקים רהב את משרד "רן רהב תקשורת ויחסי ציבור" בשותפות עם איש העסקים ברוך איבצ'ר. מספר שנים לאחר מכן קיבל את 50 האחוזים של איבצ'ר והפך לבעלים המלאים של המשרד.[4]

משרדו של רהב מייצג כ-120 חברות ומונה 41 עובדים.[5] עם לקוחות המשרד נמנות בין היתר חברת ישראכרט, אל על, שופרסל, סלקום, טבע, ובנק הפועלים[6]. בעבר טיפלה החברה בחברת רמדיה ישראל במהלך המשבר של פרשת רמדיה, בהנהלת קבוצת IDB בראשותו של נוחי דנקנר ובחברת שטראוס. בין הפרשיות המפורסמות בהן טיפל משרדו של רהב הייתה פרשת "משחקי חברה" אשר במסגרתה התנהלה חקירה נגד הזמר אייל גולן אותו רהב מייצג. כמו כן נחשב רהב כמי שהיה יועץ הסתרים של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין.[7][8]

הופעותיו בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2013, שימש רהב כשופט בעונה הראשונה של התוכנית "הכוכב הבא", אשר שודרה בזכיינית קשת בערוץ 2.[9][10]

במרץ 2019 החל להגיש לצד שרון גל את תוכנית האירוח "שרון ורני בע"מ", בימי שישי ברשת 13. ב-31 ביולי הכריז רהב על כוונתו לפרוש מהנחיית התוכנית. במכתב ההתפטרות שפרסם הוא ביקש שמנחה אישה תחליף אותו אחרי פגרת החגים.[11]

מאוגוסט 2023 משמש כפאנליסט בתכנית הפטריוטים ב"עכשיו 14".

פעולותיו הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהב ורעייתו הילה נוהגים לערוך אירועים חברתיים בהשתתפות בכירים במגזר הציבורי והפרטי בישראל. אירועים אלו עוררו, לא אחת, ביקורת ציבורית. מקרה בולט אירע בפברואר 2007, כאשר ערך רהב אירוע גרנדיוזי לרגל בר המצווה של בנו, בהשתתפות כ-5,000 מוזמנים. האירוע זכה לסיקור רב בכלי התקשורת ועם זאת לביקורת בקרב הציבור וחלק מהעיתונאים, כדוגמת רענן שקד בטורו ב"ידיעות אחרונות" וירון לונדון בתוכניתו "לונדון וקירשנבאום". באירוע לקחו חלק בעלי תפקידים ציבוריים ובהם מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, שופטים, שרים ואישי ציבור נוספים. חרף נוכחותם במקום של מספר אנשים נגדם התנהלו באותה עת הליכי חקירה משטרתית או הליכי משפט פלילי. הטענה הייתה כי נוכחות אנשי הציבור באירוע הייתה פגיעה בממלכתיות שנדרשה מהם. רהב פרסם מאמר שבו הגיב לביקורת זו.[12]

מקרה נוסף שהעלה את רהב לכותרות היה יציאתו הפומבית נגד שלי יחימוביץ'[13] עקב ביקורתה על שרי אריסון, אשר הייתה מיוצגת על ידי משרדו ונחשבת לידידת המשפחה. המכתב הופץ למאות עיתונאים וכלל 34 סעיפים המבקרים את יחימוביץ'. בהמשך, עם עזיבת אריסון את ישראל, שלח רהב מכתב גלוי נוסף בגנות יחימוביץ' שנפתח במילים "שלי, ניצחת".[14]

בימי מחאת האוהלים (2011) התראיין רהב בשל ראיון שנתן לסדרה הדוקומנטרית "התעוררות", שם אמר שכעס הציבור הישראלי, אותו כינה "חארות", כלפי העשירים אינו מוצדק.[15]

בנובמבר 2013, כאשר באינטרנט התנהלה חרושת שמועות על חשדות למעשים פליליים של הזמר אייל גולן, ניצב רהב בראש המגוננים על גולן.[16][17]

בינואר 2014 פרסמה העיתונאית שרון שפורר הקלטה מספטמבר 2013 בה נשמע מאיים עליה אם לא תסיר פרסום שלילי אודותיו, ובין היתר אמר: "תחטפי ממני טיל רעל בטלוויזיה, שאת לא תצאי מהבית...תאמיני לי, גם בפני החברים שלך לא תצאי, אחריותי".[18][19] דבריו עוררו ביקורת כנגדו ואף לקריאות ופעילויות אזרחיות מאורגנות להחרמת חברות שעובדות עמו.[20] בעקבות פרסום ההקלטה התנצל רהב בפני שפורר אך גם הביע תמיהה מדוע פרסמה את ההקלטה זמן רב לאחר המקרה.[21]

ברדיו 103FM ראיין גבי גזית את ישראל גודוביץ על מרפסות שנפלו מבניין חדש בחדרה שנבנה על ידי גינדי השקעות.[22][23] בעת הריאיון לא צוין שמו, אך רהב ייחס אליו את הנאמר ותבע במיליון ש"ח את רדיו 103, את גזית ואת גודוביץ. בית המשפט פסק לרהב פיצוי והוצאות בסך 8,500 ש"ח מהרדיו, עקב פרסום הריאיון עם שמו ותמונתו של רהב באתר האינטרנט של התחנה, וחייב את רהב בתשלום הוצאות לגזית וגודוביץ בגובה 100,000 ש"ח משום שלא ציינו את שמו בשידור. רהב הודיע שיערער,[24] וגודוביץ שוקל תביעה נגדית.[25] רהב משך את ערעורו בתביעה לאחר שהשניים הבהירו כי דבריהם לא כוונו כלפי רהב.[26]

במאי 2018 נקלע למאבק משפטי מול העיתונאי חיים לוינסון. לוינסון פרסם בטוויטר תמונה של מכונית, לטענתו מכוניתו של רהב, חונה באדום-לבן, וכינה אותו "חזיר חניה". רהב הגיש נגדו תביעת לשון הרע על סך 100,000 ש"ח,[27] ואליה השיב לוינסון בתביעת דיבה משלו עקב דברי רהב שהוא מסובך בחובות והיה מעורב באלימות במערכת "הארץ".[28] במאי 2021 נפסק כי המכונית לא הייתה של רהב, ומאחר שלוינסון לא בדק מספיק את הפרסום לא עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע. עם זאת, מאחר שהוכח שרהב נוהג לחנות שלא כחוק כדבר שבשגרה החליט בית המשפט לפסוק פיצוי קל לרהב בסך של 17,500 ש"ח בתוספת 10,000 ש"ח על ציוצים נוספים, שהתקזזו מ־27,500 ש"ח שנפסקו לטובת לוינסון בגין דברי רהב על אודות החובות.[29] באותה שנה ייצג את בז"ן בנושא התעשייה במפרץ חיפה יחד עם אחרים.[30]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נישא להילה קליין ולהם בן יחיד.[31] הילה רהב היא מנכ"לית חברת "רהב תקשורת" ויו"ר אגודת ידידי תיאטרון בית ליסין על שם ברוך איבצ'ר.[32] רני רהב הוא יו"ר "רהב תקשורת".[33] רהב ואשתו ידועים כאספני אמנות ישראלית.[34][35][36]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רני רהב בוויקישיתוף

פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות ודיווחים אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Agency title". BBC News.
  2. ^ Lisa, Peretz. "Article about Rani Rahav". Makor Rishon.
  3. ^ ליסה פרץ, אני ההון והשלטון, באתר nrg‏, 30 במרץ 2007
  4. ^ רני רהב פורש מהגשת שרון ורני בע"מ בערוץ 13, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2019
  5. ^ אתר למנויים בלבד שרון שפורר, משחקי הרהב, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2014
  6. ^ "List of Rahav's clients". Jpost.
  7. ^ רז שכניק, כשאני מוחק אדם אין אצלי אלהים. 99 אחוז מהאנשים אני אוהב, אחד לא., 7 לילות - ידיעות אחרונות, 13/3/2020, עמ' 13
  8. ^ ענת טל שיר, הייתי יועץ הסתרים של רבין, מוסף לשבת ידיעות אחרונות, 23/2/1996, עמ' 10-12
  9. ^ 100 המשפיעים של מעריב, מקומות 51-60: רני רהב, אפי נוה וגילה גמליאל, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
  10. ^ Arison, the miniseries, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2003
  11. ^ רני רהב פורש מהגשת שרון ורני בע"מ בערוץ 13, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2019
  12. ^ רני רהב, עידן הרוע, באתר ynet, 19 בפברואר 2007
  13. ^ רני רהב, המכתב "שלי רעה", שכתב רהב בגנות שלי יחימוביץ', באתר ynet, 19 בינואר 2003
  14. ^ רני רהב: "ניצחת, שלי יחימוביץ'", באתר ynet, 20 בספטמבר 2003
  15. ^ התעוררות: רני רהב, סרטון בערוץ "yes tv (יס)", באתר יוטיוב
  16. ^ רני רהב על הזמר: "לא עולה בדעתי שהוא עשה את זה", באתר nana10‏, 16 בנובמבר 2013
  17. ^ אתר למנויים בלבד ירון כהן-צמח, רני רהב מאבד שליטה, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2013
  18. ^ אתר למנויים בלבד שרון שפורר, משחקי הרהב, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2014
  19. ^ המהדורה‏, האם רני רהב איבד את זה?, באתר וואלה!‏, 7 בינואר 2014
  20. ^ אתר למנויים בלבד TheMarker Online, ארגון העיתונאים על האיומים של רני רהב: "זו פגיעה בציבור הישראלי", באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2014
  21. ^ רני רהב התנצל בפני העיתונאית שעליה איים: "מצר על כך אם נפגעת", באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2014
  22. ^ אלפי שאולי, קריסת המרפסות בחדרה: מי אחראי?, באתר ynet, 23 בדצמבר 2013
  23. ^ אתר למנויים בלבד רז סמולסקי, מרפסת בבניין חדש של גינדי השקעות בחדרה קרסה; העירייה ביטלה את האכלוס, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2013
  24. ^ נועה פרייס‏, ביהמ"ש דחה את תביעת רני רהב נגד גבי גזית וישראל גודוביץ', באתר וואלה!‏, 21 במאי 2017
  25. ^ מערכת הצינור, לאחר שרני רהב תבע אותו והפסיד - ישראל גודוביץ' יתבע את היחצ"ן על לשון הרע?, באתר nana10‏, 22 במאי 2017
  26. ^ יונתן כיתאין, ‏רני רהב משך את ערעורו בתביעה שהגיש נגד גבי גזית וגודוביץ', באתר גלובס, 2 ביולי 2018
  27. ^ רני רהב תובע 100 אלף ש' מכתב הארץ שכינה אותו "חזיר חניה", באתר גלובס, 14 במאי 2018
  28. ^ אורן פרסיקו, מה יגידו באיי מרשל, באתר העין השביעית, 29 ביולי 2018
  29. ^ מתן וסרמן, ‏רני רהב נגד חיים לוינסון: התביעות הנגדיות התקבלו, אף צד לא ישלם, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2021
  30. ^ admin, "פשוט מביך": עובדי בז"ן פנו ליועמ"ש שיקפיא את הוועדה שעשויה לסגור אותם בגלל הבחירות, באתר חדשות חיפה והקריות, ‏2021-02-03
  31. ^ נווית זומר, הילה רהב: אני מעריצה את רני, באתר ynet, 8 במרץ 2005
  32. ^ ידידי בית ליסין, באתר בית ליסין
  33. ^ רועי ברק, ‏רני רהב: "מעולם לא לקחתי שקל אחד מתוכן שיווקי", באתר גלובס, 13 ביולי 2011
  34. ^ "Rahav Mentioned as art collector". YNET.
  35. ^ "Ran's art colection six's in Israel". Israel Hayom.
  36. ^ Schechnik, Raz (13 מרץ 2020). "Ran's art collection size mentioned". Yedioth Aharonot. 7 nights: 8–13. {{cite journal}}: (עזרה)