רנאטו תשובה

רנאטו פדהצור תשובה (25 בדצמבר 1894 - 5 במרץ 1976) היה יהודי לובי ופעיל ציוני ששימש כנשיא הקהילה היהודית בבנגאזי בשנים 1935–1950.

קורות חיים

תשובה נולד בבנגאזי שבלוב, למשפחה יהודית ציונית. אביו, יעקב תשובה היה חלוץ הציונות בבנגאזי, וכיהן גם הוא כנשיא הקהילה היהודית. יעקב תשובה נקט בצעדים רבים על מנת לקדם פעילות ציונית בלוב, ואף התכתב בנושא עם בנימין זאב הרצל. ביתה של משפחת תשובה שימש כאכסניה לאורחים מכובדים שהגיעו מישראל לביקור בלוב.

פעולותיו כמנהיג בשנים 1919–1937

בשנת 1919 ייסד תשובה את הארגון הציוני "חוג הרצל", ששם דגש על לימוד עברית ועל הגנת רעיון האחדות של ארץ ישראל, תוך פעילות למען שיפור תנאיה המוסריים והחומריים של הקהילה בבנגאזי.

בשנת 1934 הציב השלטון האיטלקי בלוב מושל חדש, איטלו באלבו. חזונו היה לפתח את לוב כקולוניה איטלקית. באלבו הקים מוסדות איטלקיים בלוב, והעניק אזרחות איטלקית לגורמים נאמנים למשטר האיטלקי. הוא הבחין בהשפעה הגדולה שהייתה ליהודים על הכלכלה בלוב, בדומה לאיטליה, ולכן החליט לשלב אותם במוסדות שלטונו בלוב. אך בהמשך גילה, כי יהודי לוב שונים מיהודי איטליה. זו הייתה קהילה יותר שמרנית מבחינה דתית, ופחות משולבת בחברה. באלבו טען כי השמרנות הזו פוגעת בהתקדמותה של לוב. כתוצאה מכך, שינה את גישתו כלפי היהודים והחל לראות בהם כנחותים והחליט לנצלם למען צרכיו הכלכליים.

ב-1935 קרא מוסוליני לאזרחי איטליה לתרום את טבעות הזהב שברשותם, על מנת לעזור למאמץ המלחמתי באתיופיה, ובתמורה לקבל טבעת מתכת שעליה כתוב "זהב למולדת" (באיטלקית: "Oro alla Patria"). רבים מאזרחי איטליה נענו לדרישה זו. במסגרת ניסיונותיו של תשובה לזכות באהדתו של השלטון האיטלקי, החליט לאסוף זהב מיהודי בנגאזי ולהעבירו לשלטונות הפאשיסטיים. אנשי הקהילה היהודית תרמו את תכשיטיהם, ומתרומה זו הצטברו קילוגרם אחד של זהב ו-2.635 קילוגרם כסף. אך באלבו סירב לקבל את התרומה בטענה ש"אין מושל לוב מתכוון להרחיב את זכות תרומת דברי ערך ממתכות יקרות שהוענקה לאזרחי המולדת בלבד, גם לילידים". כלומר, תרומתם של היהודים לא התקבלה מפני שלא היו אזרחי איטליה. נרמז לתשובה, שתרומתם תתקבל בעין יפה אם תשלח דרך הארגונים היהודים באיטליה.

כשנגזרו על היהודים גזרות רבות על בסיס דתי, כגון איסור על שמירת שבת, תשובה הגיע להסדרים עם השלטון הפשיסטי והצליח למזער את הנזק ליהודי הקהילה. בשנת 1937 ביקר מוסוליני בלוב, ויהודי בנגאזי קיבלו את פניו באהדה. לכבוד האירוע התאספו בני הקהילה בבית הכנסת, ומשם צעדו בתהלוכה לקראתו. מוסוליני נפגש גם עם תשובה, ובפגישתם העניק לו תשובה שי עשוי מזהב וכסף, שעליו חרוטות ברכות מן התורה המתורגמות לאיטלקית כאקרוסטיכון - האותיות הראשונות של הברכות בשפה העברית יצרו את השם בניטו מוסוליני.

פעילותיו כמנהיג בזמן השלטון האיטלקי תחת השפעה גרמנית

בשנת 1938, לאחר חקיקתם של חוקי הגזע באיטליה, החמירו גם הגזרות של השלטון האיטלקי נגד היהודים בלוב. גזרות אלה כללו שלילת זכויות, הגבלות, רדיפות ומשפטי שדה. כאשר שלושה יהודים חפים מפשע הועמדו לדין, ונגזר עליהם גזר דין מוות, תשובה, יחד עם הרבנים הראשיים של הקהילה מחו נגד השלטונות ופעלו לביטול גזר הדין. תשובה אף שקל לקבל על עצמו את הדין במקומם.

בשנת 1942 החלה הסלמה חמורה בעונשים נגד היהודים כאשר מוסוליני אישית הורה על "דילול האוכלוסייה היהודית של לוב". הוראה זו יצאה לפועל כבר באוגוסט 1942 ונמשכה עד סוף אוקטובר באותה שנה. תחילה פינו את הקהילות הקטנות של קירנאקיה ואילו בנגאזי נשארה אחרונה בזכות תשובה שהיה ראש ועד הקהילה.

בשנת 1943 הוקמה ממשלת בובות איטלקית בחסות הנאצים, הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, לאחר פלישת גרמניה לאיטליה ונפילתה של איטליה הפשיסטית. בעקבות הקמת ממשלה זו, מצבם של יהודי לוב, שהיו תחת שלטון איטלקי, החמיר. ביטוי להחמרה זו היה כאשר 260 יהודים נשלחו למחנה הריכוז ג'אדו ו-370 יהודים נשלחו למחנה העבודה ברגן-בלזן. בשני המחנות יהודי לוב סבלו מהרעבות, עינויים ועבודה פיזית קשה. יהודי בנגאזי לא יכלו עוד להתחמק מהגזירה. היהודי שנטל על עצמו את ארגון ההעברה למחנות היה מרדכי דואני, איש עסקים שידע היטב איטלקית והיה מקורב לשלטון, בעוד תשובה נמנע מעיסוק בנושא זה. בשנת 1943 המשיך תשובה לתרום לקהילה על ידי הקמת מפעל התרמה כדי לסייע ל-60 יתומים ממחנה הריכוז ג'אדו לעלות לארץ ישראל. לקראת סוף המלחמה בשנת 1945, שוחררו היהודים אשר שרדו את המחנות.

פעילותו לאחר המלחמה ועלייה לישראל

בשנת 1945 יזם תשובה את חידוש בית הספר העברי "תלמוד תורה". הוא קיבל סיוע רב מחיילים מהבריגדה היהודית ששירתו בצבא הבריטי והוצבו בלוב. בבית הספר לימדו מורים בני הקהילה היהודית בלוב וחיילים מהבריגדה. בשנת 1951, עם הכרזתה של לוב כמדינה עצמאית, המלך אידריס אלסנוסי מינה את תשובה לחבר ב"ג'אבהא", הפרלמנט של לוב. תשובה זכה ליחס של הערצה רבה מצדו של המלך אידריס, ואף הוצע לו לשמש כשר האוצר של לוב.

ב-1951 כונסה אספה בבית הג‘אבהא, שמטרתה הייתה לגייס תרומות לג'יהאד נגד ישראל. לאספה הוזמנו רוב נכבדי העיר ובהם גם היהודים. תשובה ביקש מהמלך אידריס לדבר מול הפרלמנט. הוא פתח בביקורת על הזמנת היהודים לאספה הזאת, בעקבות הצהרתם של היהודים על כך שאין בכוונתם לעסוק בנושא הפלסטיני, ולכן הם גם נמנעים מתרומה עבור הג'יהאד. הוא ציין כי הבקשה מיהודי בנגאזי לתרום היא בקשה מעליבה שפוגעת בכבודם משום שבבקשה זו ישנה כוונה לפעול נגד אחיהם היהודים. אידריס הצדיק את תשובה והפסיק את האספה.

עם פתיחת שערי העלייה מלוב לישראל, נתמנה תשובה לראש הוועדה שעסקה בהעלאת יהודי בנגאזי למדינת ישראל.

תשובה עלה לישראל בשנת 1953, והתיישב בבת ים. הוא נפטר ב-5 במרץ 1976 ונטמן בהר הזיתים בירושלים

הכרה והנצחה

בטקס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוענק לתשובה "אות יקיר העדה". הארגון העולמי של יוצאי לוב העניק לתשובה את "אות יד הזיכרון".

בנוסף, זכה תשובה ל"נשיא הכבוד" של "חוג הרצל" אשר הקים.

ראו גם

• ג'אדו
• חוג הרצל
• ציונות בלוב
• שואת יהודי לוב
• קהילת יהודי בנגאזי
• יהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי

לקריאה נוספת

• ד"ר עירית אברמסקי-בליי, "השפעת מלחמת העולם השנייה על יחסי יהודים-ערבים בלוב ובתוניסיה", יצחק גרשון, שורשים במזרח ג (עמ' 233–272), יד טבנקין, 1991
• ד"ר עירית אברמסקי-בליי, "בנגאזי", פנקס הקהילות: לוב • תוניסיה (עמ' 95–125), ירושלים: יד ושם, 1997
• פרופ' חיים סעדון, "לוב", העליות הגדולות מארצות האסלאם: דפי מידע ומבחר מקורות, ירושלים: מכון בן-צבי, ה'תשנ"ח (1998)
• יוסי סוכרי, בנגאזי-ברגן־בלזן, תל אביב: עם עובד, 2013

קישורים חיצוניים

• "רנטו תשובה ז"ל: נשיא קהילת בנגאזי", עאדא 16 מבית מרכז אור שלום
• יעקב אבטא, מנהיג אמיץ יהודי וציוני למופת – רנאטו תשובה, באתר ההתנגדות היהודית בשואה - ארגון הפרטיזנים ואורט ישראל
• יעקב חג'ג'-לילוף, המפגש של יהודי לוב עם החיילים הארצישראלים, באר שבע: המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, ה'תש"ן (1989–1990) (באתר מרכז מורשת יהדות לוב)
• ד"ר עירית אברמסקי-בליי, "ההנהגה היהודית בלוב ובתוניסיה בתקופת השואה", בשביל הזיכרון סדרה ישנה – 36 (עמ' 55–60), יד ושם, 2000
• יעקב חג'ג'-לילוף, פרעות 1945, 1948 ו-1967 בלוב: רקע, מהלך, תוצאות ותגובות, באר שבע: המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, ה'תשס"ג (2003) (באתר מרכז מורשת יהודי לוב)
• יעקב אבטא, אחיינו, "מנהיגות יהודית אמיצה וציונית מול שלטונות עוינים", לבלוב 19 (עמ' 18–19), אדר ב' ה'תשע"ד (מרץ 2014)
• יעקב חג'ג'-לילוף, יהודי לוב בתקופה העתיקה ובתקופה העות'מאנית, באר שבע: המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב (באתר מרכז מורשת יהדות לוב)
• יעקב חג'ג'-לילוף, התנועה העברית הציונות והתנועה הציונית בלוב, באר שבע: המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב (באתר מרכז מורשת יהדות לוב)
• יהודי לוב במלחמת העולם השנייה: פעילות מבוססת תרשימים, ציר זמן ועדויות, באתר אופק יסודי - הילקוט הדיגיטלי