רמי בר תמרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רמי[1] בר תמרי (נקרא גם: רמי בר דיקולי[2]) היה אמורא תלמידו של רב יהודה שמתואר בתלמוד בבלי כחכם גדול וכחריף ביותר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמי נולד בפומפדיתא. לפי המסופר בתלמוד[3] הוא נקלע לסורא והסתבך עם המנהגים השונים שם. לפי המנהג בסורא לא אוכלים את הכחל (עטין בהמה) אלא זורקים אותו, זאת לעומת הנהוג בפומפדיתא לאכול אותו. כשהזדמן רמי לסורא הוא בא לאכול את העטין, וכשרב חסדא שאל אותו מדוע עושה כך בניגוד לדעתו של רב (אמורא) הוא השיב שזאת מפני שבא ממקומו של רב יהודה שהתיר לעשות כך. כשטען לו רב חסדא שיש להחמיר כמנהג המקום ענה לו רמי שאכל את זה חוץ לתחום העיר. בתגובה לשאלה במה חרך את זה הוא השיב שעשה זאת בפורצני, ואין חשש של יין נסך מפני שהם היו לאחר 12 חודשים. רב חסדא טען לו שאולי הם גזולות, והוא השיב שהם כבר נרקבו והבעלים התייאשו מהם.

בעניין נוסף שאל אותו רב חסדא מדוע אינו נושא את תפיליו ואינו חובש ציצית והוא השיב שחולה מעיים פטור מן התפילין ושטליתו שאולה.

בתוך כך הביאו לפני בית דינו של רב חסדא אדם אחד, שלא קיים מצוות כיבוד הורים. כפתוהו על העמוד על מנת להלקותו. אמר להם רמי בר תמרי: הניחו לו, אל תלקוהו, שכן שנויה בריתא, כי כל מצות עשה שמתן שכרה כתוב בצדה - אין בית דין שלמטה מזהרין עליה לכפות על ידי ענישה כמלקות, ובמצות כבוד אב נאמר "למען יאריכון ימיך".

אמר לו רב חסדא לרמי בר תמרי: רואה אני בך, שאתה חריף ביותר! אמר לו רמי בר תמרי לרב חסדא: אם היית נמצא במקומו של רב יהודה, הייתי מראה חריפותי הרבה יותר מעכשו.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ או ראמי - כתיב חסר או מלא משתנה בין כתבי היד השונים לרבות קטעי הגניזה.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"י, עמוד א'. להשערת הרב הימן הוא נקרא בשמות אלו עקב היותו סוחר בתמרים או בדקלים
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"י, עמוד א'
  4. ^ פשט ודרש - כְּחָל – כָּשֵׁר אוֹ לֹא?, באתר sites.google.com
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.