ריאה ירוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמק הצבאים בירושלים, ריאה ירוקה באזור עירוני

ריאה ירוקה היא כינוי לשטח פתוח בתחומי שטחים עירוניים בנויים, כדוגמת פארקים וגינות ציבוריות. בריאות הירוקות מייצרים העצים והצמחים חמצן נקי בתהליך הפוטוסינתזה. העצים והצמחים נחשבים ריאות ירוקות כי הם גם מסננים רעלים בתהליך הפוטוסינתזה.

חשיבותן של ריאות ירוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהיבט הפיזי, השטחים הירוקים מסייעים במניעת שחיקת הקרקע, סופגים מי גשמים ותורמים לשיפור הניקוז. העצים סופגים מזהמים וגזי חממה, מספקים הצללה, ובכך מסייעים להפחתת החום העירוני. שטחים ירוקים מהווים מחיצה מפני רעש ובנוסף מקשרים בין העיר ובין בתי גידול חקלאיים או טבעיים מחוץ לעיר ובכך מסייעים לשימור חיי הבר.
  • בהיבט החברתי, גינות ציבוריות מהוות מוקד מפגש וחיבור בין חברי הקהילה, תורמות רבות להפגת הניכור העירוני, ולעיתים יוצרות מסורת של מפגשים קהילתיים. השטחים הירוקים משפיעים לטובה על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים באמצעות יצירת האפשרות לעסוק בפעילות ספורטיבית ללא תשלום, ולשאוף אוויר צח. קיימים מחקרים המצביעים אף על התועלות הנפשיות של תחושת החיבור לטבע.
  • בהיבט הכלכלי, שטחים ירוקים בעיר בדרך כלל מעלים את ערך הנדל"ן, ומושכים משקיעים להשקיע בסביבתם.
  • בהיבט החינוכי, שטחים ירוקים מגבירים את מודעות התושבים לאופן התפקוד של מערכות אקולוגיות ולאופן בו משתלבת המערכת העירונית במערכת הטבעית.

השפעות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים בעלי ריאות ירוקות נערך מחקר שגילה כי אזור הפארק קריר ב-0.6-2.8 מעלות צלזיוס לעומת האזור העירוני בנוי, עוצמת הקירור משתנה אך משפיעה למרחק של 1.4 ק"מ בערך מעבר לגבולות הפארק. הבדלים אלו נצפו גם בשעות היום וגם בשעות הלילה.[1]

צורת פני הקרקע והצמחייה משפיעים רבות על יכולת הקירור של הפארק עצמו ונמצא כי פארק עירוני עם צמחיית עצים גבוהה יהיה בעל יכולת קירור של עד כ-3.5C° במהלך היום ויכול להוריד את הטמפרטורה בצורה משמעותית. פארק עם צמחיית עצים בינוניים הנטועים בצורה צפופה יכולים להוריד את טמפרטורת החוץ עד לC°2.5 ומפחיתים עומסי חום במשך היום. פארק עירוני בצורת מדשאה עלול להיות חם ולח יותר מסביבתו הבנויה כיוון שלא נמצא בו צל.[2]

פיתוח ריאות ירוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקפדה על ההנחיות המופיעות בתדריך תכנון להקצאת הקרקע לצורכי הציבור. בתדריך מתוארת חשיבותם הרבה של השטחים הפתוחים, ומופיעה המכסה המינימלית של שטח ירוק בעיר ביחס לתושב בודד.
  • הגברת המודעות הציבורית לנושא באמצעות: תשדירי פרסומת, פלאיירים, סטיקרים ומגוון פעילויות בבית הספר ועוד.
  • הגדלת השטחים הירוקים על ידי הקמת פארקים וגנים ציבוריים באזורים ששמשו בעבר אזורי תעשייה או מזבלה.

איומים על עתידן של הריאות הירוקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנם איומים רבים המקשים על שמירה ויצירה של ריאות ירוקות בארצנו. קצב הגידול של האוכלוסייה מהיר בהרבה מקצב פיתוח של שטחי דיור ומכאן נוצרת מצוקת דיור גדולה אשר לעיתים גוברת על חשיבותן של הריאות הירוקות. הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור, מורידה את הסיכויים משמעותית לכך שישמרו על הריאות הירוקות. במקום הריאות הירוקות, שטחים אלו יוכרזו כמתחם לאומי מועדף למגורים. כלומר יש תיעדוף לדיור. מצד אחד חשיבותן של הריאות הירוקות ברור, ומהצד השני ישנה מצוקת דיור וזו מטרת הוועדה, אשר סמכותה גוברת על מרבית המוסדות ותוכנותיהן ולכן מעמדן של הריאות הירוקות בסכנה. אין כרגע מוסד או תוכנית שתגבר על החלטות הוועדה ולכן אין גורם שיוכל לדאוג ולשמור על הריאות הירוקות עף על פי חשיבותן הרבה.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.