רודיון שצ'דרין

**רודיון שצ'דרין**
**Родион Константинович Щедрин**
לידה	16 בדצמבר 1932 (בן 91); מוסקבה, ברה"מ
מוקד פעילות	ליטא, רוסיה
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה, בית הספר המרכזי למוזיקה במוסקבה
סוגה	אופרה, סימפוניה, בלט
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	מאיה פליסצקאיה (1958–2015)
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1972); פרס לנין (1984); אמן העם של ברית המועצות (1981); פרס הפדרציה הרוסית (1992); פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה; עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית; מסדר ההצטיינות הליטאי; מסכת הזהב; עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה; אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית; עיטור אות הכבוד; מדליית ההצטיינות לתרבות; מדליית זהב להצטיינות בתרבות; אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3; העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור לנין; אות מסדר אנה הקדושה ;
	www.shchedrin.de
	פרופיל ב-IMDb

רודיון קונסטנטינוביץ' שצ'דרין (ברוסית: Родион Константинович Щедрин; נולד ב-16 בדצמבר 1932) הוא מלחין רוסי. שצ'דרין היה בין המלחינים הסובייטים הראשונים במעלה וכיהן כיושב ראש של איגוד המלחינים הרוסים מ-1973 עד 1990. בשנת 1992 הוענק לו פרס הפדרציה הרוסית.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שצ'דרין נולד במוסקבה למשפחה מוזיקלית - אביו היה מלחין ומורה לתאוריה של המוזיקה. הוא למד בבית הספר למקהלה ובקונסרבטוריון של מוסקבה אצל יורי שאפורין וניקולאי מיאסקובסקי וסיים את לימודיו בשנת 1955. מאז 1958 היה נשוי לפרימה בלרינה אסולוטה מאיה פליסצקאיה.

המוזיקה המוקדמת של שצ'דרין היא טונאלית, ססגונית בתזמורה וכוללת במקרים רבים קטעי מוזיקה עממית. חלק מיצירותיו המאוחרות יותר עושות שימוש במוזיקה אליאטורית ובטכניקה סדרתית. המוזיקה של שצ'דרין זוכה לפופולריות במערב בעיקר הודות למסטיסלב רוסטרופוביץ', שהוציא כמה הקלטות מוצלחות שלה.

בין יצירותיו הבלט "הסוסון בעל הדבשת" (1955), "סוויטת כרמן" (1967), המבוססת על האופרה כרמן מאת ז'ורז' ביזה (מיזם ששוסטקוביץ' וחאצ'טוריאן דחו שניהם), "אנה קרנינה" (1971, על פי הרומן של לב טולסטוי), ו"גברת עם כלבלב" (1985, על פי סיפור של אנטון צ'כוב); האופרות "לא על האהבה לבדה" (1961) ו"נפשות מתות" (1976, על פי הרומן של ניקולאי גוגול); קונצ'רטי לפסנתר, סימפוניות, מוזיקה קאמרית, יצירות לפסנתר, "המחברת הפוליפונית" ועוד. שצ'דרין חיבר גם 24 פרלודים ופוגות לאחר ששמע את אלה של שוסטקוביץ'.

שצ'דרין כתב שלושה קונצ'רטי לתזמורת: הראשון, המתורגם באופנים שונים, כ"חמשירי קונדס" או "פזמוני עם שובבים" (אף לא אחד מאלה מוסר בשלמות את המשמעות ברוסית, המתכוונת ל"צ'סטושקה" (часту́шка), שיר עם המתאפיין בקלות-ראש וסאטירה) הוא המפורסם בהם והביא לפרסומו הבינלאומי.^[1]

לצד קריירת הלחנה מכובדת (שהקנתה לו חברות באקדמיה לאמנויות של ברלין ב-1989 ואת פרס רוסיה מידי הנשיא בוריס ילצין ב-1992), שצ'דרין הוא פסנתרן ונגן עוגב וירטואוז, שניגן בעצמו את תפקיד הסולו בנגינת הבכורה של שלושת הראשונים בששת הקונצ'רטי שלו לפסנתר. בקונצרט מ-15 במאי 1974 ניגן שצ'דרין כסולן את כל שלושת הקונצ'רטי שהושלמו עד אז בזה אחר זה. הקונצרט, עם התזמורת הסימפונית הממלכתית של ברית המועצות בניצוחו של יבגני סבטלנוב, הוקלט ויצא כתקליט אריך נגן ובהמשך כתקליטור. לאחר נפילת השלטון הסובייטי ניצל שצ'דרין את האפשרויות שנפתחו לפניו למסעות בעולם ולשיתוף פעולה מוזיקלי, ועכשיו הוא חולק את זמנו בעיקר בין מינכן למוסקבה.

ב-11 עד 14 ביוני 2008 התקיימו "ימי שצ'דרין" בארמניה בהשתתפות שצ'דרין ומיה פליסצקאיה כאורחי כבוד.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לא על האהבה לבדה" (Не только любовь)
"בויאריניה מורוזובה" (Боярыня Морозова)
"נודד קסום" (Очарованный странник)
"לוליטה" (Лолита)
"נפשות מתות" (Мервые души)
"אורטוריית לנין" (Оратория Ленина)

באלטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הסוסון בעל הדבשת" 1955
"כרמן", 1967
"אנה קרנינה", 1968
"בת שחף", 1979
"גברת עם כלבלב", 1985

יצירות תזמורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפוניה מס' 1, 1958
"לא על האהבה לבדה" (סוויטה סימפונית מתוך האופרה), 1964
סימפוניה מס' 2,"עשרים וחמישה פרלודים לתזמורת", 1965
"פתיחה חגיגית", 1982
"סוויטת השחף", 1984
"סטיהירה", "מזמור במלאת אלף שנים להבאת הנצרות לרוסיה", 1987

קונצ'רטי ויצירות קונצרטנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטו לפסנתר מס' 1, 1954
קונצ'רטו לתזמורת מס' 1, "חמשירי קונדס", 1963
קונצ'רטו לפסנתר מס' 2, 1966
קונצ'רטו לתזמורת מס' 2, "המצילות", 1968
קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, 1973
קונצ'רטו לתזמורת מס' 3, "מוזיקת קרקס רוסית נושנה", 1988
קונצ'רטו לפסנתר מס' 4, 1991
קונצ'רטו לצ'לו "סוטו ווצ'ה", 1994
קונצ'רטו לוויולה, "קונצ'רטו דולצ'ה", 1997
קונצ'רטו לכינור, "קונצ'רטו קנטאבילה", 1998
קונצ'רטו לפסנתר מס' 5, 1999
קונצ'רטו לפסנתר מס' 6, 2003

יצירות ליטורגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המלאך החתום" (מוזיקה כוראלית על פי ניקולאי לסקוב), 1988

הרכב קאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מנחה מוזיקלית" ל-3 חלילים, 3 בסונים, 3 טרומבונים ועוגב, 1983

פסנתר סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים לפסנתר (1952-1961)
- פואמה;
- ארבעה קטעים מתוך הבלט "הסוסון בעל הדבשת";
- הומורסקה;
- חיקוי לאלבניס;
- טרויקה;
- שני קטעים פוליפוניים (אינוונציה בשני קולות ובסו אוסטינאטו)
סונאטה לפסנתר, 1962
עשרים וארבעה פרלודים ופוגות, 1964-1970
מחברת פוליפונית, עשרים וחמישה פרלודים, 1972
סונאטה לפסנתר מס' 2, 1997
"יומן", שבעה קטעים, 2002
סונאטינה קונצ'רטנטה, 2005
"א לה פיציקטו", 2005