רוברטו פרוצו

רוברטו פרוצו

פרוצו, 1972
מידע אישי
לידה	1 באפריל 1955 (בן 69) קרוספיסקי שבאיטליה
שם מלא	רוברטו פרוצו
גובה	1.78 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
1971 - 1973 גנואה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1973 - 1978 1978 - 1988 1988 - 1989 סך הכול: גנואה רומא פיורנטינה 143 (57) 240 (106) 13 (0) 396 (163)
נבחרת לאומית כשחקן
1978 - 2003 איטליה 6 (0)
קבוצות כמאמן
1998 - 1999 1999 - 2000 2000 - 2001 2002 2004 - 2006 2008 - 2009 2009 - 2010 2012 - 2014 אספריה ויארג'ו טראמו אלסנדריה פלרמו פוג'ה (עוזר מאמן) סנטובוצ'י גנואה (מאמן נוער) סאבונה (מנהל מקצועי)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוברטו פרוצו (באיטלקית: Roberto Pruzzo; נולד ב-1 באפריל 1955) הוא כדורגלן ומאמן עבר איטלקי ששיחק בעמדת החלוץ.

פרוצו החל את הקריירה בגנואה, אך ממנה עבר לקבוצה בה שיחק לאורך רוב הקריירה, ועמה הוא מזוהה, רומא. במדיה של רומא זכה פרוצו באליפות איטליה ובארבעה גביעים, וכן זכה שלוש פעמים בתואר מלך השערים של הסרייה א'. פרוצו רשם שש הופעות במדי נבחרת איטליה, ונכלל בסגלה לטורניר יורו 1980.

קריירת משחק

פרוצו החל את דרכו במחלקת הנוער של גנואה. בעונת 1973/1974 עלה לראשונה לסגל הקבוצה הבוגרת בסרייה א', ואת הופעת הבכורה שלו ערך ב-2 בדצמבר 1973, במשחק מול צ'זנה שהסתיים בשוויון 1-1. עונת הבכורה של פרוצו לא רמזה על יכולות הכיבוש שגילה בהמשך הקריירה, והסתיימה עם 19 הופעות וללא שער ליגה. גנואה סיימה את העונה במקום ה-16, וירדה לסרייה ב'. עונה אחר כך, בליגת המשנה, כבר היה פרוצו לחלק משמעותי מהתקפת הקבוצה, וכבש 12 שערי ליגה ב-33 הופעות.

בעונת 1975/1976 סיימה גנואה במקום הראשון בליגת המשנה, וחזרה לליגה הבכירה לאחר שתי עונות היעדרות. פרוצו היה מהגורמים המשמעותיים בהעפלת הקבוצה, עם 18 שערי ליגה שזיכו אותו בתואר מלך השערים של הסרייה ב'. פרוצו המשיך להפגין יכולת טובה גם בליגה הבכירה. הוא כבש את שער הבכורה שלו בסרייה א' מול קבוצתו לעתיד רומא ב-3 באוקטובר 1976 (שוויון 2-2 בסיום), בדרך ל-18 שערי ליגה גם בעונה זו.

לאחר עונה נוספת בגנואה, ובסך הכול חמש עונות בהן כבש 57 שערי ליגה ב-143 הופעות, עבר פרוצו לרומא, והפך באופן מידי לשחקן הרכב חשוב בהתקפת הקבוצה. בעונתו השנייה במועדון הגיע לרומא המאמן נילס לידהולם, ויחד איתו זכה פרוצו לראשונה בקריירה בגביע האיטלקי. פרוצו פתח בהרכב קבוצתו לגמר, בו גברה רומא בדו-קרב בעיטות עונשין על טורינו לאחר שוויון 0-0 בסיום ההארכה.

עונת 1980/1981 הייתה מוצלחת עבור פרוצו הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית. רומא שחזרה את זכייתה בגביע מהעונה החולפת, שוב לאחר ניצחון בגמר על טורינו, ובליגה סיימה כסגנית האלופה, שתי נקודות בלבד פחות מהראשונה יובנטוס. פרוצו עצמו, עם 18 שערי ליגה, סיים כמלך השערים של הסרייה א'. פרוצו הוסיף להיות המוציא לפועל העיקרי של רומא, ועונה אחר כך שמר על תואר מלך שערי הליגה עם 15 שערים. בעונת 1982/1983 זכה פרוצו, בפעם היחידה בקריירה שלו, באליפות איטליה. פרוצו הוביל את טבלת הכובשים של רומא גם בעונה זו, עם 12 שערים, וסייע לה להקדים את יובנטוס בארבע נקודות בראש הטבלה.

הזכייה בתואר האליפות זיכתה את רומא במקום בגביע אירופה לאלופות עונה אחר כך. פרוצו בלט מאוד במדי רומא, וסיים כסגן מלך השערים של הטורניר כולו עם חמישה. בשלב חצי הגמר, מול דנדי יונייטד, הפסידה רומא 2-0 במשחק הראשון בחוץ, אך בגומלין הצליחה לנצח 3-0 ולהעפיל. פרוצו כבש את שני שעריה של רומא במחצית הראשונה, בדרך לניצחון. פרוצו עלה בהרכב למשחק הגמר מול ליברפול. שלוש דקות למחצית, כשליברפול ביתרון של 1-0, כבש פרוצו בנגיחה קשתית לפינה הרחוקה של ברוס גרובלאר, והשווה ל-1-1. הוא הוחלף עשרים דקות מפתיחת המחצית השנייה, והתוצאה אותה קבע נשמרה עד לסיום ההארכה. בדו-קרב הפנדלים גברה ליברפול על רומא 4-2. באותה עונה סיימה רומא כסגנית האלופה, שתי נקודות פחות מיובנטוס, וזכתה פעם נוספת בגביע האיטלקי, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול על הלאס ורונה.

בעונת 1985/1986, תחת המאמן סוון-יוראן אריקסון, קבע פרוצו שיא קריירה אישי, עם 19 שערי ליגה ב-24 הופעות. היכולת המרשימה של פרוצו הובילה אותו לזכייה שלישית בקריירה בתואר מלך שערי הסרייה א', ואף סייעה לקבוצתו לזכות בגביע האיטלקי, הרביעי בקריירה של פרוצו ברומא. באותה עונה כבש פרוצו חמישה שערים במשחק אחד, בניצחונה של רומא 5-1 על אבלינו. השיא נשמר למשך 27 שנים, עד ששוחזר על ידי מירוסלב קלוזה במדי לאציו, ועד היום לא שוחזר ההישג על ידי כדורגלן איטלקי. עם זאת, לאחר אותה עונה איבד פרוצו את המקום הקבוע בהרכב, והישגיו פחתו בהתאם. בשתי העונות הבאות רשם פרוצו שלושים הופעות במצטבר, בהן כבש חמישה שערים בלבד. בסיום עונת 1987/1988, לאחר עשר עונות וחמישה תארים במדי רומא, סיים פרוצו את דרכו בקבוצה. הוא נחשב לאחד מגדולי חלוציה בכל הזמנים, לאחר שערך מעל ל-300 הופעות רשמיות במדי הקבוצה, וכבש 138 שערים. בליגה כבש פרוצו 106 שערים, והוביל את טבלת הכובשים של רומא עד לעונת 2004/2005, אז נעקף על ידי פרנצ'סקו טוטי.

לקראת עונת 1988/1989 חזר פרוצו לשתף פעולה עם אריקסון, כשחתם בפיורנטינה, אותה אימן השוודי. במדי פיורנטינה היה פרוצו שחקן משלים בלבד, ורשם 13 הופעות ליגה, מתוכן שש בלבד בהרכב, ולא כבש. ב-30 ביוני 1989 שיחק פרוצו את משחקו האחרון בקריירה. פיורנטינה ורומא סיימו במאזן זהה במקום השביעי בטבלה, ונערך ביניהן משחק מכריע על הכרטיס לגביע אופ"א. פיורנטינה גברה על רומא משער של פרוצו, לאחר בישול של רוברטו באג'ו, וכך חתם פרוצו את הקריירה, בגיל 34, בשער מול הקבוצה עמה הוא מזוהה יותר מכל.

נבחרת איטליה

על אף קריירת מועדונים ענפה ומוצלחת, לא זכה פרוצו לעדנה רבה בנבחרת איטליה. הופעתו הראשונה נערכה ב-23 בספטמבר 1978 תחת המאמן אנצו ביארזוט, כשעלה כמחליף במחצית משחק הידידות מול טורקיה, שהסתיים בניצחונה של איטליה 1-0. על אף שלא רשם הופעות נוספות בשנתיים שלאחר מכן, הוא זומן על ידי ביארזוט לסגל איטליה לקראת יורו 1980 הביתי, אותו סיימה איטליה במקום הרביעי. פרוצו לא שותף כלל בארבע הופעותיה של הנבחרת בטורניר.

פרוצו שב לשחק בנבחרת ורשם הופעה שנייה רק ב-1981. באותה שנה רשם את שתי ההופעות הרשמיות היחידות שלו בנבחרת, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982. כארבעה חודשים לפני טורניר הגמר, רשם פרוצו את הופעתו השישית והאחרונה במדי איטליה.

קריירת אימון

פרוצו החל את קריירת האימון בעונת 1998/1999, בקבוצת אספריה ויארג'ו מהליגה הרביעית באיטליה. עונה אחר כך עבר לאמן בטראמו מאותה הליגה, והוביל אותה למקום החמישי ולפלייאוף ההעפלה לליגה השלישית, בו הודחה כבר בחצי הגמר.

עונה אחר כך אימן פרוצו את אלסנדריה, שחזרה באותה עונה לליגה השלישית לאחר שנתיים. הקבוצה הייתה נתונה בסבכים ניהוליים קשים, והתקשתה לתפקד גם על הדשא תחת פרוצו. בעקבות הישגיה הדלים של הקבוצה עד לחודשי החורף, פוטר פרוצו והוחלף במאמן ממחלקת הנוער של הקבוצה. לפני הישורת האחרונה של העונה הוחזר פרוצו לתפקידו, אך לא הצליח להציל את הקבוצה שסיימה אחרונה בטבלה וירדה חזרה לליגה הרביעית.

לקראת עונת 2002/2003 התמנה פרוצו למאמן קבוצת פלרמו מהסרייה ב'. פרוצו מונה לתפקיד על ידי הבעלים פרנקו סנסי, אך מכירת הקבוצה לידיו של מאוריציו זמפריני הושלמה ימים ספורים לאחר מינויו של פרוצו, ועם השלמת העסקה הוחלף פרוצו לאחר חמישה ימים בלבד בתפקיד.

ב-2004, לאחר שנתיים מחוץ למגרשים, היה פרוצו לעוזר מאמן בקבוצת פוג'ה במשך שתי עונות. ב-2008 חזר פרוצו להיות מאמן ראשי, כשהיה למאמנה של סנטובוצ'י מהליגה הרביעית למשך עונה אחת.

בעונת 2009/2010 חזר פרוצו למועדון נעוריו גנואה, והיה למאמן נוער במועדון למשך עונה אחת.

בעונת 2012/2013 התמנה פרוצו לתפקיד המנהל המקצועי של סאבונה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה העפילה סאבונה לליגה השלישית, ועונה אחר כך החמיצה את ההעפלה לסרייה ב', כשהודחה בחצי גמר הפלייאוף.

תארים

רומא

• אליפות איטליה: 1982/1983
• הגביע האיטלקי (4): 1979/1980, 1980/1981, 1983/1984, 1985/1986

תארים אישיים

• מלך השערים של הסרייה א' (3): 1980/1981, 1981/1982, 1985/1986

סטטיסטיקות

מועדונים

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה		בגביע		באירופה		אחר		סך הכול
			הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
1973/1974	גנואה	סרייה א'	19	0	0	0	0	0	0	0	19	0
1974/1975		סרייה ב'	33	12	4	1	0	0	0	0	37	13
1975/1976			32	18	6	2	0	0	0	0	38	20
1976/1977		סרייה א'	30	18	4	5	0	0	0	0	34	23
1977/1978			29	9	4	2	0	0	0	0	33	11
1978/1979	רומא	סרייה א'	29	9	4	3	0	0	0	0	33	12
1979/1980			28	12	8	6	0	0	0	0	36	18
1980/1981			28	18	3	0	2	1	0	0	33	19
1981/1982			26	15	1	0	4	2	0	0	31	17
1982/1983			27	12	4	7	6	3	0	0	37	22
1983/1984			27	8	9	2	7	5	0	0	43	15
1984/1985			21	8	2	1	5	1	0	0	28	10
1985/1986			24	19	9	1	0	0	0	0	33	20
1986/1987			19	4	2	0	2	0	0	0	23	4
1987/1988			11	1	3	0	0	0	0	0	14	1
1988/1989	פיורנטינה	סרייה א'	13	0	0	0	0	0	1	1	14	1
סך הכול בקריירה			396	163	63	30	26	12	1	1	486	206

נבחרת לאומית

נבחרת איטליה
שנה	הופעות	שערים
1978	1	0
1979	0	0
1980	0	0
1981	4	0
1982	1	0
סה"כ	6	0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברטו פרוצו בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt