רב זביד (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב זביד (השני)
תקופת הפעילות דור רביעי וחמישי לאמוראי בבל אמוראים
השתייכות ישיבת פומבדיתא
רבותיו אביי, רבא
תלמידיו רב כהנא
בני דורו רב פפא, רב אשי, אמימר, מר זוטרא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידם של אביי ורבא ובר פלוגתא של רב פפא. רב כהנא היה תלמידו.

לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

נשא לאישה את אמו של רב זוטרא בר טוביה, אך לאחר זמן מועט גירשה[1].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מסופר[2] שכשרבי חייא פרוואה היה בביתו של ריש גלותא, הוא התיר לאכול ביצה שנצלתה על ידי גויים, משום שכך סוברים חזקיה ובר קפרא. כששמע זאת רב זביד, הוא אמר לאנשי ביתו של ריש גלותא לא לשמוע לדברי רבי חייא, ולהימנע מאכילת ביצה כזו, משום בישולי גויים, כי כך סוברים רבי יוחנן ואביי. התלמוד מספר, שבשלב זה ”אשקיוהו נגוטא דחלא ונח נפשיה”. על פי פירוש רש"י פירוש משפט זה הוא, שאנשי בית גלותא כעסו על פסקו המחמיר של רב זביד, ולכן הרגו אותו על ידי שהשקוהו בכוס של חומץ[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"א, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד ב'
  3. ^ ראו בעניין זה את מאמרו של הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי - הריגה באמצעות שמים, שטוען שבלתי אפשרי למות על ידי שתיית כוס חומץ, ומבאר שרב זביד השקה את רבי חייא כוס חומץ כעונש על פסקו המקל, ומשמים נגרם שימות על ידי זה

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמוראים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.